צדק חברתי או אמת חברתית

מאת: יוסי יהלום

המאבק החברתי שהחל במחאת האוהלים בתל אביב, בתחילה היה נראה כגחמה חולפת של צעירים הגרים בתל אביב ורוצים להוריד את מחירי הדיור בעיר. ככל שהמחאה התגברה, הצטרפו אליה קבוצות נוספות כגון סטודנטים, הסתדרות העובדים, תושבי הפריפריה, עמותות חברתיות, דתיים, מתנחלים, אומנים ועוד. עם הזמן התברר לכולנו שהמחאה נוגעת לכל אחד מאתנו ולא רק לאלו שגרים בתל אביב או לאלו שמוגדרים כמעמד ביניים. המחאה תפחה והפכה להיות נושא מרכזי בתקשורת, בדיוני הממשלה, ובכל מקום. בעקבות המחאה קמו ועדות מומחים לטיפול בבעיה הכלכלית שהמחאה מעלה. האם הבעיה האמיתית היא כלכלית? האם באמת שינוי תקצוב כזה או אחר יפתור את הבעיה שלשמה התכנס המאבק?
לדעתי הבנת הבעיה האמיתית היא הפתח לפתרונה, ולכן גם אם ועדות המומחים יצליחו לשנות את מבנה התקציב, תמיד יהיו מקופחים ותמיד יהיו חלקים שאינם מרוצים מהפתרון.

סיסמת המאבק "העם דורש צדק חברתי" היא אמת פנימית שיצאה לאור ומתייחסת בעיננו בעיקר לאופן חלוקת תקציבים במדינה. לדעתי, הבעיה האמיתית שהסיסמה מעלה היא הרבה יותר חמורה והרבה יותר משמעותית משניתן לשער. הבעיה המרכזית במדינה שלנו היא הפילוג והפיצול החברתי. מה זה פילוג חברתי?
כל אחד דואג לעצמו, לסביבה הקרובה שלו בעיקר ובמקרה הטוב דואג גם למגזר החברתי שהוא שיך לו. מעטים הם אלו שאכפת להם מכולם. אין ערבות הדדית, לכל אחד יש דעה משלו, עניינים משלו ודרך משלו לפתור אותם. כל זה יוצר כאוס בכל הרמות, מהנהגת המדינה שמפולגת, דרך 120 חברי הכנסת שלכל אחד יש כיוון ודעה משלו ועד אחרוני האזרחים מכל המגזרים השונים.

הדוגמא הפשוטה ביותר שמראה את המצב המפולג היא המקרה של גלעד שליט. במצב האידיאלי יש ערבות הדדית וכולם דואגים להחזיר את גלעד בלי קשר למחיר. לעומת זאת במצב הנוכחי יש מגוון של דעות לגבי המחיר והאם בכלל נכון לשלם את המחיר של החלפת אסירים. במצב שכל אחד דואג לעצמו ולקרובים לו בלבד, ישנם אנשים שאינם מוכנים להחלפה מהסיבות האישיות שלהם. אין ערבות הדדית ויש פילוג.

דוגמא נוספת לפילוג החברתי היא נושא פתרון הסכסוך עם הפלשתינאים. הממשלה הנוכחית משקפת את הקוטביות בחברה שלנו (ליברמן מול ברק, מול ש"ס), מצב שלא מאפשר באמת להגיע לקבלת החלטות חשובות והתקדמות בתהליכים. תהליך פשוט של הגעה להסדר קבע נמשך שנים רבות בגלל חוסר היכולת לקבל החלטה משותפת ומאוחדת של כלל הציבור. המחיר הביטחוני והמדיני לחוסר הסדר יוצר עומס כלכלי נוסף על כולנו. העומס הכלכלי מגדיל את הקיטוב, כיוון שרק מגזרים מסוימים מקבלים סיוע וכך נוצר גלגל של קיטוב שהולך ומתרחב.

האם באמת יכול לבוא צוות מומחים כלכליים גדולים ככל שיהיו וליצור את השינוי הנדרש בתוכנו כחברה דרך שינוי התקציב של המדינה?
את השינוי החברתי שאותו דורשים אנשי מחאת האוהלים, אנו כחברה צריכים ליצור בתוכנו בשיתוף וסיוע של מוסדות המדינה. אף מומחה מבחוץ לא יכול לעשות בשבילנו את מה שאנחנו כחברה לא מוכנים לעשות עבור עצמנו.

מהו השינוי החברתי הנדרש?
נדרש שינוי תפיסתי שבו אנו ערבים זה לזה בערבות הדדית וסיוע אחד לשני בכל דרך אפשרית. גם אם זה שצריך את עזרתנו הוא אדם ממגזר אחר, עלינו לסייע אחד לשני בכל התחומים. דוגמאות יש רבות:

שכר דירה לפי מצב השוכרים ולא רק לפי מצב השוק.
תחבורה שבה בעלי רכבים ייקחו יותר טרמפיסטים (בתאום ובאופן מוסדר), כך ירד מספר המכוניות הנוסעות בכבישים.
מפעלי הזנה בשיתוף המדינה (ולא רק פרטיים) לנזקקים.
שיתופי פעולה בין תושבים בנושאים שונים.
עידוד ההתנדבות והסיוע ההדדי גם על ידי המדינה.
פרויקטים משותפים למגזרים שונים.

במצב חברתי מאוזן שבו החזקים תורמים לחלשים, נוצרת הרמוניה ואחדות בין כל החלקים והמגזרים של המדינה. המאבק הנוכחי הוא הזדמנות לשינוי אמיתי שלנו כאזרחי המדינה וכבני אדם שרוצים לחיות ביחד. "העם רוצה צדק חברתי" – זהו צדק שבו גם אנחנו צריכים לקחת אחריות, לשנות התנהגות וליצור את המציאות החדשה שבה המאבק דוגל.
שינוי מחשבתי מהסוג הזה מצריך אותנו לשחרר את התפיסות הישנות של שמאל מול ימין, דתיים מול חרדים, יהודים מול ערבים וכו'. מדינה היא יצור אורגני, ככל שהחיבור טוב יותר בין כל החלקים, כך יוכלו כולם ליהנות מהשפע שיש למדינה להציע לתושביה.
רבים נוטים לחשוב שחיבור של ערבות הדדית בין קצוות מצריך שינוי של הדעות. אנחנו לא צריכים להפוך דתיים לחילוניים או להפך כדי לחבר בינהם, כל מה שצריך זה קבלה אחד של השני. ברגע שיהיה חיבור אמיתי בין כל הקצוות, ניתן יהיה להגיע לפתרונות מוסכמים בכל הנושאים במחלוקת.

לסיכום אני מציע לועדות השונות, למומחים, לאנשי המאבק החברתי, לעשות שינוי חברתי כולל ולא רק להפנות את הבעיה לגורמים חיצוניים, כיוון שפתרון הבעיה נעוץ בשיתוף פעולה של כל הגורמים בחברה (כולל השכבות החזקות והממשלה) ליצירת חברה אחרת, חברה מאוחדת תחת רצון משותף לאיזון, קבלה והרמוניה בין כל חלקיה.

תגובות פייסבוק

comments

Powered by Facebook Comments