איש שלג

שלג

אנחנו מוארים החודש באורה של לבנת הזרעים ומעניין שאיכשהו כל הפוסטים שלי בנושא שלג וטוהר. בעיני זה חלק מהתהליך שאני עוברת ליותר טוהר ובהירות לגבי הזרעים שברצוני לזרוע בחיי. יש לזכור שכל זרע שאתם זורעים יגדל ויצמח, ככל שאתם יותר מדייקים כך תהיו יותר מרוצים מהתוצאות. אז הפעם באמת נסענו (כמו שרואים בתמונות) עד לשלג במטולה. ביום ששי לא נסענו בגלל הסערה. אבל החלטנו שבשבת בבקר כשקצת מתבהר אנחנו נוסעים.

אורלי בשלג במטולה איש שלג

התעוררנו בשבת לתוך הפסקת חשמל בבית קפוא לחלוטין. אחרי ששתיתי תה חם, הדלקתי נרות בכל הפמוטים שמצאתי והתחממתי קצת ליד הלהבה של הגז. (הדבר היחיד החם שהיה לי באותו בוקר) התחלתי להכין אורז עם פטריות. התכנון המקורי היה סמבוסק עם פטריות אבל לאור העובדה שהתנור לא פעל ללא חשמל עברתי לתוכנית ב' אורז עם פטריות. כשיצאנו מהבית יותר מאוחר עמוסים בכל מיני מזונות, בגדים חמים, נעלי חורף שוקולדים ועוד……. ראינו שבדיוק ברחוב שלנו כמה בתים מהבית שלנו קרס עץ אורן על חוטי החשמל וניתק את החיבור לכל הרחוב שלנו. כבר בדרך בתוך מראות מופלאים של עננים, הרי הגליל ונופים משגעים, ראינו רמזים לקור ולשלג. האוויר היה צלול והכל אפור משטחים ירוקים משתרעים ושדות ספוגי מים. מבחינתי אין שום עונה שיכולה לענג אותי כמו החורף (למרות שאני אוהבת את כל העונות). בחורף יש מסתורין, צמיחה, צלילה פנימה לתוך החושך של הימים האפורים ההולכים ומתקצרים. ברד, גשם ורוחות החצר שלנו מתעוררת לחיים. הכל רענן, קסום ונושם והטבע לוגם עוד ועוד בשקיקה מהגשם המרווה כל חלקה. טיפות מים מנצנצות וקרני אור שבתוכן נשברות. עוד לפני צומת קדרים ראינו את הר מירון והרי צפת ממש מרחוק עם פסגות לבנות. עצרנו לצלם את ימת הכינרת שהבהיקה בין העננים האפורים מימיננו ואז……. הגענו לפניה של מחלף אליפלט לכיוון צפת. כאן השתרעו לשמאלינו ההרים הלבנים מיתמרים מעל ראש פינה זקופים וגאים במלוא הדרם. מורדות עמוסי שלגים. אויר קפוא ויופי אין סופי. המשכנו על כביש 90 לכיוון קריית שמונה. לאחר שפרקנו את כל מה שהבאנו וארוחת צהרים גדושה, המשכנו למטולה. המושלגת. לשלג קסמים משלו. כאילו מוריד ומקלף מסכות של חשיבות מעל פני האנשים. משהו בלבן הזה שכל כתם נראה עליו גורם לאנשים לחייך ולשתף זה את זה בעולמם הפנימי. למרות ההתכנסות של תקופת החורף. ממש על הגבול עם לבנון, ליד גדר הגבול מבוגרים וילדים, ערבים ויהודים משחקים ונהנים מהשלג. אבל מצידה השני של הגדר (בלבנון) לא היה אף אחד. הגדר נראתה לפתע כל כך מלאכותית בתוך ההרים ומרחבי הטבע הירוק העטופים בשלג הטהור שסביבנו.

אורלי ויוסי בשלג

טוהר הוא שמירה על הייחודיות המקורית שלנו. לפעמים כשאנו מתערבבים באנרגיות של שכננו נדרשות גדרות אולי כדי להחזיר לנו את הזיכרון של מי אנחנו באמת ולאיזה מערכות יחסים אנו שואפים עם סביבתנו.

תגובות פייסבוק

comments

Powered by Facebook Comments