כל הפוסטים מאת שי-אל נירן יהלום

תקשור לשנת 2016 – שנת התנין

מאת: שי-אל נירן יהלום, מתקשרת את עיט זהוב.

שנת 2016 היא שנה בה יסודות המים והאדמה יהיו דומיננטיים בחיינו. שנה בה נלמד דברים חדשים על עצמנו דרך זרימה, שינוי, ניתוק מהעבר והיכולת להיות גמישים ומשני צורה כמו המים. שנה משמעותית המאפשרת הנאה מהפרות שזרענו וטיפחנו במשך שנים.יסוד המים מפעפע לתוכנו ופותח בנו עומקים רגשיים ויכולת הכלה חדשה בדרך בה אנו נראה את החיים בשנה זו.שנת 2016, היא שנה של אינטימיות, התכנסות פנימה והעמקה של קשרים אישיים.

החיה המלווה את 2016 היא תנין. המילה תנין, בשפה העברית מכילה בתוכה את המילה תן. התן קשור למוות ולידה מחדש. האל בדמות התן- אנוביס היה זה שליווה את המתים במצריים העתיקה. מוות הוא בראש ובראשונה מחיקת העבר. לידה לתוך מצב חדש לחלוטין. יש כאלו ביננו שכבר חשו באנרגיה הזו ב-2015 בחייהם האישיים.

תנין

התנין אוהב לרבוץ בשמש ולחלום, כמו כל הלטאות. זוהי שנה של פריצה דרך הגשמת חלומות. תנינים מבלים את מרבית זמנם על האדמה ללא תנועה, אך במים הם זריזים ומהירים מאוד. הם יכולים לשכב ללא תזוזה במשך שעות עד שהרגע הנכון מגיע וכשהסיטואציה בשלה לתגובה, לא יהססו לנוע במהירות ולפעול, נחושים להשיג את טרפם.

אולי חלקכם יחושו שאתם אינכם מתקדמים בשנה זו ומצבים שונים בחייכם האישיים ובפוליטיקה ייראו לכם תקועים. תנו לדברים להבשיל ואז הכל יקרה במהירות ובאופן מפתיע עם עוצמה גדולה. התנין נושא אנרגיה נשית עוצמתית במיוחד של בריאה והבנת לידתם של תהליכים בהוויה הפיזית. ככל שתיטיבו להבין את עולמכם הפנימי ומה מניע אתכם מתחת לפני השטח, כך תוכלו לקבל את ההחלטות הנכונות ולהצליח בשנה קסומה זו.

 למה כדאי לשים לב השנה בתהליכי ההתפתחות שלנו?
השנה כדאי להתמקד בתהליכים הפנימיים בגילוי הדפוסים העמוקים שמגבילים אותנו מהרחבת החזון האישי. יסוד המים מאפשר חקירה ועימות עם פחדים שלא אפשרו לנו מימוש מלא בכל תחום בחיינו עד כה.

יסוד המים יכול להביא לחיינו דרמות ריגשיות מצד אחד ומצד שני הרבה רכות והכלה של עצמנו. כיוון שהשנה נחווה את היסוד הריגשי עם חיבור לאדמה, יש פה פוטנציאל לאיזון יוצא דופן ושנה מוצלחת במיוחד.

 כיצד נחוש באנרגיות הללו בחיינו האישיים ביום יום?
לאחר השנה הדרמתית והלא קלה של 2015 נחווה בשנת 2016 תחושה מחודשת של קרקוע, שגשוג והתרחבות אישית. האדמה המוזנת ומטופחת היטב על ידי יסוד המים תיתן את פריה ותאפשר לזרעי החלומות שנטמנו בה להתפתח לבריאה חדשה.
זהו זמן מצוין להפקת לקחים וקבלת תובנות שיביאו לשינוי, וזרימה.

 נושאים שידרשו את תשומת ליבנו בעולם בהקשר לטבע-
התפרצויות געשיות. שנת התנין מחברת אותנו בעוצמה לאיכות הנשית היצירתית גם של אמא אדמה. דרכה של האדמה ליצור, היא דרך רעידות אדמה והתפרצויות געשיות.
לידה מחודשת.
נראה שימצא פתרון שיאפשר התמודדות עם החור באוזון.

בפוליטיקה האזורית
קשרי מסחר חדשים בין ישראל ואחת משכנותינו במזרח התיכון.

בעזה-תקום ותצא לאור קבוצת מנהיגות חדשה של צעירים הבוחרים בדרך המערבית ולא באיסלם, כדרך לשיקום האזור הפגוע הזה.

הגבול המשמעותי השנה ביחסנו עם המדינות סביבנו יהיה הגבול עם סוריה ויתכנו שינויים בתוך סוריה שישפיעו גם על ישראל.

לסיכום, צפויים שינויים שיתרחשו במהירות ובהפתעה ויפרצו דרך לצמיחה משמעותית. לאו דוקא דרך מלחמות ורעש גדול, אלא דרך פעפוע שקט מתחת לאדמה, שיביא בפתאומיות לתוצאה שתצא לאור. מלחמה היא הדרך הגברית. השינויים שנחווה השנה יהיו בדרך הנשית.

לקריאה נוספת על טוטם התנין בקישור הזה.

קסם קלטי – סדנה לנשים 3/2/17

קסם קלטי היא סדנה העוסקת במיניות הנשית, על פי הדרך הדרואידית העתיקה באירלנד. החניכות בסדנה נועדו לפיתוח היצירתיות והעוצמה האישית בהגשמה. סדנה משנה חיים ועוצמתית במיוחד.

הסדנה מכילה שתי חניכות של עוצמה נשית: חניכה לקסמים של אמא אדמה וחניכה ליצירתיות, פריון והגשמה. כמו כן, נכיר ונלמד לעבוד לצרכי ריפוי עם ישויות הטבע הייחודיות לאמא אדמה.

מהי חניכה ליצירתיות ומדוע אתן פשוט חייבות אותה לעצמכן?

חניכה ליצירתיות תאפשר לכן להיות מודעות למקומות בהם אתן לא מביאות את מלוא הפוטנציאל שלכן לידי ביטוי ולשנות זאת באופן מידי. החיבור הקסום הזה לאימא אדמה, דרך ההנחיה  שלי יוביל אתכן בדיוק למקומות הזקוקים לריפוי בתוככן, דרך התמודדות עם הפחדים המגבילים.

שימו לב: אחת הפרמטרים לקביעת יצירתיות הוא מציאת אין סוף פתרונות לבעיה עימה אתן מתמודדות.

אשמח לפגוש אתכן,  ביום ששי 3/2/17 בשעה: 9:30 בבוקר.
מחיר: 200 ש"ח.

ההרשמה לסדנה מראש בלבד, בטלפון 0722333824.

קסם קלטי

מקל קסמים

במילון מצאתי שהפרוש למילה קסם הוא: "ארוע על טבעי שלא ניתן להסביר" אלא שלקסם, יש הסבר. תמיד.

בסדנה ה"סודות של מרלין" נלמד לעבוד עם מקל קסמים.

אז איך זה עובד בכלל? באמת יש דבר כזה "מקל קסמים"? יכול להיות שיש באמת קסמים כמו באגדות? זהו שכן. בשביל לדעת לעבוד עם הקסם דרוש ידע. דרושה הבנה של חוקי היקום ו……קורט של אמונה. כמי שנוכחה בקסמים וממשיכה כל הזמן ללמוד מישויות הטבע, ממרלין, מעיט זהוב המורה הרוחני השמאני שמלווה אותי מזה 20 שנה, אני יכולה להצהיר בפה מלא שאכן, יש קסמים על פני אימא אדמה. יותר מכך, מהות החיים על פני הפלנטה הזו היא קסם. פשוט צריך להכיר את הטבע וכיצד הוא פועל, כדי לאפשר לקסם להיות בחיינו. הסדנה הזו, היא פרי השראתו של בן זוגי יוסי המחובר לדמותו של מרלין.

אז מה נעשה בסדנה הסודות של מרלין? נסביר ונלמד איך דברים עובדים, נעביר תהליך שנבנה במיוחד כדי לאפשר למשתתפים להיפתח לקסם. ובנוסף שלוש חניכות שהן חלק מהתהליך הזה. ננחה את המשתתפים בפתירת בעיות עמן הם מתמודדים, דרך עבודה עם מקל הקסמים שהם יקבלו בערב הזה. אהה…. וכמובן, נכיר את מרלין הקוסם.

מהו קוסם? קוסם הוא לוחם הממוקד במטרה. הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה להשיג ומהם האמצעים הנכונים לשינוי המציאות. בתקשור שלי עם מרלין הקוסם הוא הסביר לי שפרוש השם מרלין הוא: זה שמנצח בכל המלחמות. מיהו מרלין הקוסם האגדי?

בתרבות הקלטית הקדומה היו אגדות שטענו שארתור היה בעל כוחות על טבעיים והיו תקופות בחייו שבהן חי ביערות כבעל חיים או ענן. האגדות על המלך ארתור, מספרות שהקוסם מרלין רב העוצמה, ידע כבר בילדותו של ארתור שהוא נועד להיות מלך ודאג לחינוכו ולהכנתו לקראת המלוכה על הממלכה הבריטית. מאוחר יותר כאשר המלך ארתור אכן הוכתר, הפך הקוסם ליועצו האישי.

סיפורם של ארתור ומרלין מיוחס לתקופת ימי הביניים. כשלוש מאות שנה מאוחר יותר ההיסטוריון הבריטי ג'אופרי ממונמווט מביא סיפור מפורט יותר על הקוסם העצמתי בחיבורו "ההיסטוריה של המלכים הבריטים" שיצא לאור בשנת 1136, שם הוא מתאר אדם הידוע בשם מרלין מאוברוזיוס המשמש כיועץ למלך הבריטי אוט'ר פנדראגון ומאוחר יותר יועץ לבנו ארתור. בנוסף כתב ג'אופרי עבודה שהוקדשה למרלין הקוסם ובה הוא מסתמך על אגדות קלטיות עתיקות המספרות על איש פרא, מגיד עתידות ובעל כוחות קסומים שחי ביערות האלונים.

מנזר גלסטונברי, על פי האמונה, במקום של השלט נמצא קברם של ארתור וגוויניבר.
מנזר גלסטונברי, על פי האמונה, במקום של השלט נמצא קברם של ארתור וגוויניבר.

סופו של מרלין לוט בערפל, כמו גם חלקים גדולים מחייו. יש אומרים שלאחר נפילתו של ארתור, אותה לא הצליח למנוע הוא פרש לחיי בדידות ביער.

ובחזרה למקל הקסמים. בסיפורים ובאגדות עתיקות, אנו שומעים על מכשפים ומכשפות, קוסמים טובים ולפעמים רעים, המשתמשים במקל קסמים. אני אומרת- שבכל סיפור אגדה, יש להבה של אמת. כל סיפור אגדה, אמת מלאת עוצמה מלמד. אמת שנמצאת בתוככם ומצפה להתגלות.גם האמת לגבי עוצמתכם האישית כקוסמים. נחה לה רדומה בתוככם, כמו אפוני הפלא שהמתינו לרגע הנכון ולמים שיעוררו בהם חיים. זה מזכיר לי פוסט בנושא קסום אחר שייכתב בזמן אחר בנושא קסמיהם של המים.

ימים של אושר ושלווה

מאת: אורלי נירן יהלום

בסדנה שהתקיימה אצלנו בחול המועד נתתי לכל משתתף לבחור אבן עם ציור של סמל של שבטים אינדיאנים מדרום אמריקה. לכל סמל משמעות. האבנים נועדו כדי ללמד את המשתתפים בסדנה על המהות הפנימית, התדר האותנטי שלהם. על האבן שאני בחרתי בעיניים עצומות צויר הסמל של אושר ושלווה.

חשבתי לי שאולי גם אני אכתוב סדרת פוסטים של מאה ימים של אושר אבל אז הבנתי שעלי להתמודד עם שתי בעיות: 1. לא נראה לי שאתמיד לכתוב כל יום במשך 100 ימים. 2. המצב בו התעוררתי הבקר ממש לא שידר אושר ושלווה. התעוררתי עם דפיקות לב מואצות, חוסר שקט, סינוסים כואבים ואף ממש סתום. מה שכן ניצנץ כשריד לאושר ושלווה במצב הזה היה מזג האוויר הסגרירי. אפרוריות וגשם הן בסיס מצוין לאושר בשבילי. הדלקתי את התנור, הכנתי כוס תה ופרסתי את מזרון היוגה שלי כמו בכל בקר. (חוץ מבקרים בהם אני מטיילת ביערות של טבעון). כיוון שלא הייתי מסוגלת להתחיל כך בתרגול היוגה התחלתי בניקוי אנרגטי יסודי כמו שיוסי ואני פיתחנו לאור העבודה המרובה עם אנשים והרגישות האנרגטית הגבוהה. אחרי כן, נשימות ותרגיל הילינג עצמי קצר שפשוט עושה פלאות. ואני משתפת אתכם בו. כל מה שעליכם לעשות: לשפשף את כפות הידיים חזק זו בזו כדי לחמם אותן, להניח אותן קעורות על העיניים ולהקרין את האנרגיה לעיניים. אחרי כדקה אנו פותחים את כפות הידיים ומזיזים אותן לצדי הראש , כול כף יד מול אוזן שלה, במרחק כ-5 ס"מ מהאוזן. אנו שולחים אנרגיה מכף יד ימין לאוזן ימין ומשם דרך הראש לאוזן שמאל וכף יד שמאל. חזרה מכף יד שמאל לאוזן שמאל ועד אוזן ימין. לשליחת האנרגיה מצד לצד יש אפקט מרגיע מאוד גם על אנשים וילדים היפראקטיביים. אחרי מספר פעמים של העברת האנרגיה מצד לצד אנו מעלים את כפות הידיים מעל לראש ושולחים אנרגיה לצ'קרת הכתר.

אחרי כן, מורידים אותן כשהן פונות לפנים לאורך הראש במרחק של כ-5 ס"מ עד לצ'קרת הגרון. שולחים אנרגיה לצ'קרת הגרון במשך כדקה ואז יורדים עם ידיים לצ'קרת הלב. מניחים את יד שמאל על צ'קרת הלב ויד ימין מעליה ושולחים אנרגיה ללב.

כשסיימתי את התהליך הזה כבר הרגשתי מוכנה לתרגל יוגה.
עוד כחצי שעה של תרגול יוגה והכל פשוט נעלם. כל כאבי הסינוסים נעלמו כלא היו, האף פתוח והנשימה זורמת. ואני חשה שלווה לגמרי. אני חשה מחוברת לאנשים האהובים עלי, לפיות ביער, לילדה הקטנה שבתוכי והצחוק שעולה בי מעיד על אושר רב. כן, אני מאושרת. כל הדברים שגורמים לי אושר הם כאן כל הזמן. אני ברת מזל. אבל כשחשתי חוסר רוגע ושלוה לא יכולתי לחוש באושר למרות שהוא במרחק ליטוף ממני. (בעלי האהוב, שני ילדי ועוד המון דברים נפלאים שהם חלק מחיי) האושר שלי תלוי רק בי. וזו חובתי לתחזק אותו מתוך הקפדה יום יומית על איזון פנימי. אני יודעת שגם כשיש דברים חיצוניים שמטרידים את מנוחתי לאחר איזון פנימי ותרגול הם חסרי השפעה על אשרי ולמרות שבסיטואציה החיצונית דבר לא השתנה. מה שכן משתנה זו אני ויחסי לדברים. הפוסט הזה נכתב כדי להזכיר לעצמי ולמי שקורא אותו לשמור על איזון. יום נפלא של אושר ושלוה והמון גשם. אין כמו גשם. …….וערפל בטבעון. תודה על מתנת היוגה שמלווה אותי מזה 18 שנה, ולסיום תודות ליוסי בן זוגי שהוא מורה מופלא להילינג ומפתח טכניקות וכלים מדהימים לאיזון פנימי והרמוניה.

ערפל בטבעון

פסח, משפחה ושעורי נשמה

מאת אורלי נירן יהלום

משפחה היא ערך יסוד מקודש בחיינו.

משפחת המקור שלנו יכולה להוות בסיס לאין סוף תמיכה וביטחון או מקור למשברים, פגיעה בהערכה ומעצור להגשמה האישית שלנו. משפחה היא מילה מורכבת ובתוכה טמונות מילים נוספות כמו: שמחה, חשיפה,חופש,ועוד… המרמזות על טיבן של מערכות היחסים השונות שאנו חווים במסגרת זו.

שמחה- אכן יחסים אינטימיים מוצלחים בתוך המשפחה, הם עוגן של יציבות אהבה ושמחה. כאשר מערכות היחסים שלנו מספקות,יש לכך השפעה על כל עולמנו הרגשי באופן הממלא אותנו באנרגיה הנדרשת להגשמת ייעודנו. מילים נוספות הנובעות ממשפחה הן: חשף. המעגל המשפחתי הוא המקום הראשוני בו אנו חושפים את עצמנו וחשופים באופן האינטימי ביותר.

חופש- החופש להיות אנו עצמנו מתוך אמונה שיקבלו אותנו בדיוק כמו שאנחנו. לצערנו ישנן משפחות בהן חשוף הפרט לתחושה קשה של חוסר קבלה ותמיכה. הכמיהה להיות נאהבים ללא תנאי בתוך התא המשפחתי תמיד קיימת אך לא תמיד באה על סיפוקה. מהות הכבשה השחורה מדברת על השוני שלפעמים אנו חווים בתוך משפחת המקור או השבט ממנו צמחנו.

שעורי נשמה הם שערים של עוצמה הדורשים מאתנו שינוי. קושי בתוך משפחתנו תמיד דורש מאתנו קבלת החלטות. כאשר קשה למשפחה שלנו לתמוך בנו, עלינו לחפש בתוך עצמנו את העוצמה לעמוד על שלנו ולחזק את הייחודיות שלנו. לכן גם המלה חיפש נובעת מהשורש של משפחה. החיפוש אחר זהות אישית. במה אני דומה גנטית ורגשית למשפחת המקור שלי ובמה אני שונה. השוני נועד לצורך הגשמת הייעוד האישי שלי. חשוב להבין ולזכור כי השוני חשוב עבורנו ואין לוותר עליו רק משום שלאחרים קשה לקבלו. בתוך המילה משפחה טמונה גם המילה: שם. ואכן אנו קשורים למשפחה שלנו בשם המשפחה הקושר בנינו ומעיד על שייכות לעדה, עם או שבט משפחתי מסוים.

בני משפחתנו הם גם אלו הנותנים לנו את שם לחיים. שם זה תמיד מעיד על הייעוד שלנו וקשור בגורלנו. שם הוא תדר שאנו נושאים עמנו ומקרינים החוצה. עוד מילה הנובעת משורש זה היא מפה. בספרי "בינת הלווייתן" אני מייחדת פרק שלם העוסק בנושא הדת היהודית ומזכירה את מפות הדרכים שהורינו, הקהילה או המסורת ממנה הגענו מתווים עבורנו.

חג הפסח הוא חג החירות, בו אנו יוצאים לחופשי מבין המייצרים (מצריים) בחג זה אנו נדרשים לבדוק מחדש את מושג החופש האישי, לאוורר ולנקות את הבית (האני שלנו) ולשרטט מפות דרכים חדשות על פי עקרונותינו הפנימיים. כל הסמלים הקשורים בחג הפסח מדברים בעיני על סוגיית החופש האישי בתוך המשפחה או הקהילה מסימון המשקופים והמזוזות של העברים בדם כבשים ועד בחירתו של משה כמנהיג השינוי. הכבשה מסמלת בתדר שהיא נושאת את החיבור לעדר, הצורך בתמיכה והכמיהה לחוש נאהבים. הדם מרמז על החיבור למשפחה ולאלו שאנו קשורים בם בקשרי דם. זהו הארכיטיפ המחבר אותנו לצ'קרת הבסיס והישרדות על פני אימא אדמה.

פריחה

משה כזכור לכם, נאלץ לעזוב את משפחתו בגיל צעיר, הוא גדל והתחנך במשפחת המלוכה הפרעונית והידע שרכש שם, אפשר לו להתפתח כמנהיג וליצור שינוי שהשפיע על המוני אנשים. משה נדרש לצורך החיבור לעוצמה הפנימית להתרחק ממשפחתו הביולוגית וללמוד להסתמך על עצמו מתוך בניית מערכת יחסים אינטימית עם האל. משה הוא מנהיג מבטן ומלידה, אך הוא החל את דרכו עם חסימה בצ'קרת הגרון וביכולת הביטוי האישית (הוא מגמגם). החניכות של משה המיומן בהתמודדות עם יסוד המים סובבות דווקא סביב יסוד האש. האש מביאה לידי ביטוי את האני, האגו, הכריזמה המנהיגות. כאן מגיע לעזרתו אחיו אהרון, המשמש לו כפה ובעצם מביע את תמיכת המשפחה במשה ובנתיב המקודש של חייו כמנהיג.

הפירמידה הייתה מאז ומעולם סמל לעוצמה. כאשר אנו משקיעים את העוצמה שלנו בבניית "פירמידות" לאחרים אנו חווים עבדות.  כדי לעזוב את מצריים נדרשו העברים לעבור בים סוף. הים הוא ארכיטיפ לעומקים הרגשיים עימם עלינו להתעמת לצורך ניתוק מהדפוסים הכובלים אותנו לויתור על העוצמה והגשמה מלאה של מי שאנחנו. ים סוף מדגיש את צמח הסוף המסמל גמישות מחשבתית ורגשית. רק מי שגמיש מספיק ומסוגל לעבור שינוי תודעה יכול לחצות את הים לגדה השניה. אלו העברים.

בעלי היכולת לעבור תהליך המביא אותם לצד שמעבר. הגדה שמעבר לים מייצגת גם מעבר בין ההוויה הפיזית לעולמות הנסתרים. בעולם הפיזי אנו קשורים במשפחת המקור שלנו ובדפוסים שהוטמעו בנו בקרב משפחתנו,בהוויה הרוחנית אנו לומדים למצוא את הנתיב הייחודי המקודש לנו גם אם הוא מנוגד לאמונות הרווחות בשבט בו גדלנו. שני העולמות (השבטי והאישי) אמורים לתמוך זה בזה ולא ליצור בתוכנו קונפליקטים המגבילים את תהליך ההתפתחות הרוחנית.

צ'קרת הגרון מאפשרת איזון בין הזנה מבחוץ פנימה וביטוי מבפנים החוצה. כאשר התהליך מאוזן ודו כיווני מתרחשים בחיינו נסים.

כאשר איננו נאמנים לייחודיות שלנו ולייעודנו אנו הופכים לשפחה (מילה נוספת הטמונה במשפחה) עבדים חסרי חופש ועצמאות רגשית. תלויים באנרגיה חיצונית שתכתיב לנו את חיינו במקום להזין את עצמנו מתוך העוצמה הפנימית ולקבל החלטות. חג פסח (פה שח) קשור בצ'קרת הגרון ונתינת ביטוי לחופש האישי. צ'קרה זו קשורה בקבלת החלטות והצהרת כוונות. זהו המרכז האנרגטי בו הרצון האישי שלנו מתאחד עם הייעוד והרצון האלוהי המכוון אותנו בנתיב הייחודי רק לנו.

כאשר אנו מקבלים החלטה אנו נותנים ביטוי לעוצמה ולחופש שלנו להיות מי שאנחנו באמת. קבלת החלטות מחזירה את הסמכות לידינו. זוהי היציאה מעבדות לחרות. זהו המסר השזור לאורך כל סיפור ההגדה.

נפילה רכה

מאת שיאל נירן יהלום

בשבת בבקר בזמן תרגול היוגה שלי עליתי כמו הרבה פעמים לעמידת ראש. אחד הדברים המנחה אותי תמיד כשאני עושה עמידת ראש, הוא הפחד ליפול. הפעם לא הייתי מספיק מרוכזת ונפלתי. פשוט השלמתי גלגול. וההרגשה הייתה טובה. נפילה על המזרון הרך ותחושה של שחרור מהפחד. לא קרה לי כלום. במשך הבקר המשכתי לחשוב על הפחד מהנפילה ותחושת השחרור שהרגשתי בעקבות החוויה.

חוויתי בחיים מספר נפילות שונות, בדרך כלל למזלי אני נפגעת במינימום תודות לגמישות שלי. אבל הפחד היה חקוק שם כמו שריטה ברורה על דיסק. לכן, כשאני עולה לעמידת ראש אני מאוד ממוקדת ובוחרת את צעדי בקפידה.

במשך השבת גלגלתי מחשבות על מהות הנפילה בראשי. במוצאי שבת, הלכנו לראות את הסרט מיסטר גאגא המתעד את חייו ויצירתו של הכוראוגרף אוהד נהרין. להפתעתי, הסרט נפתח בסצנה בה הוא מדריך את אחת הרקדניות שלו כיצד ליפול בחופשיות וללא פחד במהלך הריקוד. בסיום הסרט חזר הבמאי לאותה סצנה ובה נפלה הרקדנית אחורה כמתעלפת בחופשיות גמורה. מיקוד הוא איכות של ראיה. כאשר אנו מחוברים לעצמנו וממוקדים ולא מפוזרים הנפילה היא חוויה אחרת לגמרי. ילדים קטנים נופלים הרבה, כשהם רק לומדים ללכת ובמהלך משחקים. גופם של הילדים גמיש ובדרך כלל הם קמים ללא פגע וממשיכים.

הפיות לימדו אותי שמיקוד מונע נפילה. הנפילה מפחידה אותנו כיוון שיש בה משחרור השליטה והתמודדות עם לא נודע. הוא דורשת מאתנו לתת אמון, כשאנו כבר בתוך הרגע ולשחרר. כמו ליפול באהבה. באנגלית קיים הביטוי Falling in love, ליפול כלומר להיסחף ולשחרר שליטה. להיות ברגע, בכאן ועכשיו ולחוות. שחרור שליטה מגיע מתוך חיבור לילדה הקטנה שבתוכנו, שחווה את החיים ממקום של אמון. פיות חיות בממד המקביל להוויה הפיזית, לכן הן אינן חוות את הכאב שאנו חווים מנפילה בפיזי. ילדים קטנים מחוברים לעולמן של ישויות הטבע. הם גם רואים אותן הרבה פעמים. ומתוך המודעות הזו, דרכם לחוות את ההוויה הפיזית שונה ומלאה באמון ותמימות הנושאים בחובם שחרור מרצון לשלוט במה שקורה להם. שליטה בכל מובן, לטוב ולרע היא חלק מתהליך ההתבגרות של כל אדם.

השליטה שייכת לעולם המבוגרים ולמורה הפנימי שבתוכנו. הילידים האמריקנים לימדו אותי שחיים מאוזנים, אמורים להביא לידי ביטוי את כל ההיבטים שאנו מכילים. את המהות של הילד הקטן הפנימי במקביל לזו של המורה הפנימי.

מהנפילה אנו תמיד לומדים על עצמנו. הילד הקטן שבתוכנו מתפתח וצומח דרך למידה והשתפרות. הדרך להשתקם מכל נפילה, היא: חיבור למורה הפנימי, הבנת הדפוס שהביא לנפילה ושחרורו. כך נוודא שבפעם הבאה לא נפול, וגם אם יש לנו עוד מה ללמוד ולהפנים בנושא הנפילה הבאה תהיה כבר הרבה יותר גמישה ורכה.

שיאל נירן יהלום

אומנות טווית החיים הטובים על פי הפיות שביער

הגעתי לשמורת האלונים בלב כבד כאשר משהו שהתלהבתי לעשותו, התפוגג לו והתנפץ מול עיני כמו בועת סבון שקופה.

כבר בכניסה לשמורה חיכה לי אדום חזה על ענף העץ, וכמו תמיד היה זה מסר מהפיות שרוצות לשוחח איתי. תוך כדי הליכה בשביל אפופה בירוק של היער ובאורות וצללים של משחקי השמש, יצרו איתי ישויות הטבע קשר.

ראשית היו אלו האלפים (שדוני היער) שפינה הקבועה בה אנו תמיד נפגשים, הראו לי דרך השתקפויות העצים במים שהכמיהה שלי לא באמת הייתה אמיתית. לאלפים סגולה ייחודית בשינוי מצב הרוח דרך שובבות, צחוק והומור. הם הסבירו לי ש"החלום" שחשבתי שאני רוצה לא היה מדויק מבחינת כמיהת הנפש והיעוד הגורם לי שמחה והגשמה מלאה. הוא היה על יד ולכן גם התנפץ מול עיני. התבוננות נוספת פנימה לתוכי הבהירה לי שאכן היה פה סוג של פיתוי נוצץ כמו בועת סבון שקופה בשמש אך ללא בסיס של אמת. אשליה.

נפרדתי מהשדונים המדהימים שתמכו בי והמשכתי לצעוד על השביל. כשפיות קטנות עופפו סביבי ומשכו את תשומת לבי. הן הסבירו לי את סוד הקסם שבהגשמה דרך טווית רשת החלומות למשיכת המציאות שאנו רוצים.

כל חלום הן הסבירו, מתחיל בטוויית רשת המוזנת על ידי דמיון ומחשבה. כמו קורי עכביש ענוגים וקסומים הנטווים בקפדנות וידע עתיק על ידי אשת העכביש.  כך אנו בני האדם יוצרים את מציאות חיינו דרך דמיון, מחשבה ומילה. כדי לצוד את החלום על הרשת להיות מאוזנת, לא צפופה וסבוכה מדי וגם לא רופפת. וכמובן עלינו לדעת בבהירות מה אנו רוצים לצוד ולהכין את הרשת המתאימה בדיוק עבורו.

כאשר אנו נשבים בפיתוי וזה קורה תמיד כשהחלום שלנו אינו רוטט בסינכרוניזציה עם ייעודנו הגבוה, אנו מוצאים את עצמנו מסובכים ברשת שטווינו.

הסוד של אומנות החיים הטובים הוא הנאה ,קלילות ובהירות. שני הקודים החשובים בטוויית הרשת הם אומנות חוסר המאמץ והאיזון בין רגש להיגיון (בין דמיון ומחשבה).
אומנות "חוסר המאמץ" היא יצירת המציאות בחן ומתוך חיבור לממד החלום. אומנות זו באה לידי ביטוי בחיינו בתחושת הנאה ושמחה.  איזון בין רגש להיגיון הוא האיזון בין עשייה למנוחה.
הפיות הזעירות ליוו אותי עוד כברת דרך מצחקקות ורוקדות סביבי. ואני ……. העולם נראה לי לפתע בהיר ומואר ומלא שמחה וצחוק. צחקתי על עצמי ועל הפיתוי שגרם לי להישבות בחלום הסבל של המציאות הגשמית. איך שכחתי מי אני באמת?

אז מהו המסר לחיים טובים? לא להילכד בחלום התשוקה. תמיד להישאר בנקודת מבט בהירה וצלולה. לא להתאמץ מדי להשיג בכוח כי מה שמדויק עבורנו באמת, פשוט מגיע בקלות מתוך התכוונות.

בצילום הקסום: לפני שנתיים יוסי ואני שהינו כשבוע בגלסטונברי שבאנגליה לצורך עבודה רוחנית עם ישויות הטבע במקום. אחד המקומות הקסומים בעיירה גלסטונברי הוא הגן היפהפה העוטף את ש'אליס ווייל Chalice Well . במקום זורמים שני מעיינות, המעין האדום והמעין הלבן המסמלים את האיחוד בין הגברי והנקבי על פני אימא אדמה.

Chalice Well

בנוסף מוזמנים להיכנס גם לפוסט על אבלון שבגלסטונברי בקישור הזה.

פעמוני גשם

יצאתי מהבית בשעה-7:00 בבוקר, השמש שזרחה עדיין ברכות, האירה יום בהיר וצלול, מלא באור ויופי. ירדתי בשביל המוביל לשמורה שקועה בהרהורים מכונסת בתוך עצמי. מתחבטת בבעיה שהטרידה אותי,טיפסתי במעלה השביל המסומן בחורש קסום ויפהפה, אך לבי לא היה שם. כמו תמיד לוו אותי הזאב שלי והצבי המלכותי.

מביטה סביב שמעתי בתוכי קולות שלחשו לי לרדת מהשביל לתוך מעבה היער. התיישבתי על העשב הצהוב בקרחת היער. סתיו והשמורה עדיין נאנקת תחת היובש של שרידי הקיץ. לפתע שמתי לב שממש לידי צמחו פרחים קטנים, עדינים מאוד וסגולים. פרחי סתיו, פעמוני גשם (כדן קטן פרחים) שמבצבצים ופורחים לאחר הגשמים הראשונים. הפרחים היו כל כך עדינים שלולא הפיות שמשכו את תשומת לבי הייתי ממשיכה הלאה ולא מבחינה בהם.

שמורה בטבעון  עץ המשאלות

תקשרתי עם הפיה של הפרח פשוט הנחתי לה לרפא אותי. וזה קרה. אנרגיה עדינה מלאה בקסם אפפה אותי ותוך מספר דקות התמירה לחלוטין את חיבוטי הנפש שלי ברכות ושלווה. זו לא פעם ראשונה שאני נוכחת עד כמה תדרי הריפוי של הפרחים משפיעים. לא משנה כלל גודלו של הפרח. הקסם תמיד נמצא שם. זו אחת הסיבות בגללה התחלנו יוסי בעלי ואני להכין תמציות אנרגטיות של פרחי ארץ ישראל למטופלים שלנו.

הפיה של פעמוני הגשם הזכירה לי שכל עוד אני כלואה בחוויית התודעה שלי בהוויה הפיזית של זמן ומרחב, אני מנותקת מהקסם שנוכח בעוצמה מלאת רכות על פני אמא אדמה. כשעיני אורו ונפתחו לראות שמתי לב גם לשיח קוצני- אספרג החורש הפורח לפני ממש עם פרחים קטנטנים ויפהפיים בגוון קרם רך. הרכות והמתיקות של הפרחים השאירה אותי מלאת התפעלות.

 הבנתי שכאשר אני במצב תודעה המאפשר לי חיבור לממד של הטבע אני חיה, כל החושים שלי הרבה יותר ערניים וחדים. את המשך השביל עשיתי כבר הרבה יותר קשובה, מתוך קשר עם הנימפות ופיות היער שסביבי. עצרתי ליד עץ המשאלות, אחד האלונים בפסגת השמורה הצופה לעבר רמת ישי וקיבוץ אלונים. אלון שכבר ביקשתי מהפיות המלוות אותו בעבר משאלות שהתגשמו כבמטה קסם.

כאשר חזרתי כבר לכיוון הבית, הבחנתי שבשביל ממנו ירדתי  בצאתי מהבית, יש מרחב שלם מלא בפעמוני גשם סגולים שלא ראיתי בכלל כאשר עברתי בו טרודה במחשבות מוקדם יותר הבוקר. תזכורת לכך שהקסם תמיד נמצא לידנו עלינו רק להיות ערניים ולראות אותו.

ל"ג בעומר – יסוד האש בחיינו

מאת אורלי נירן יהלום

מדורה

ל"ג בעומר, הוא חג של חיבור לאנרגיית האש. יסוד האש תמיד מתקשר לגאולה אישית או ציבורית, תקווה ויציאה מחושך לאור. אחת הסיבות בגללה נחוג ל"ג בעומר על פי המסורת, היא הדלקת המשואות שבישרו על ניצחון בר כוכבא בקרב מול הרומאים. גם בר כוכבא וגם רבי שמעון בר יוחאי שעל פי המסורת נפטר בל"ג בעומר, מביאים מסרים הקשורים באור הפנימי (הגנוז), וביטויו דרך כריזמה ועוצמה פיזית ורוחנית.

 אנשים שיסוד האש דומיננטי בחייהם (כמו בר כוכבא) או בני המזלות: קשת, אריה וטלה, הם דומיננטיים, הרפתקנים ובעלי מוטיבציה אישית. אוהבים להיות במרכז לחוש מיוחדים ולקבל הרבה תשומת לב. כל אש על פני אימא אדמה צריכה תשומת לב. מלהבת הנר או הגז שהדלקתם ועד למדורה כמובן. אם אינכם יכולים להיות נוכחים ליד האש שהודלקה, לפקח עליה ולתת את תשומת הלב הראויה עדיף שתכבו אותה. אש ללא פיקוח תמיד מסוכנת. יסוד האש ממלא את חיינו בפעולה, בהשראה, בכוח וכריזמה. זהו יסוד גברי במהותו, המאפשר התקדמות לעבר מטרות ויצירת שינויים בחיינו, לכן, בשבטי הילידים האמריקאים היו הגברים אחראים על הדלקת האש והשמירה עליה.

 סלמנדרות, הן ישויות טבע המתלוות לאש וחיות בתוכה בכל דרך בה היא מופיעה על פני אימא אדמה. ישויות של אור ואש, מתהליכי העיכול הדורשים חום בתוך גופנו, בישול המזון שלנו, הנרות הבוערים, אור השמש ועד לברקים והתפרצויות הרי געש. הסלמנדרות, נושאות אנרגיה של לידה מחדש, מהירות תנועה, מושפעות מהבדלי טמפרטורה. קשורות לראיה. ניתן ללמוד מהן אבחנה במצבים שונים, קסמים הקשורים לראיית נסתר. חלימה, קבלת חזיונות לעתיד, קריאה בקלפים. הצבעים המעוררים את התדר של הסלמנדרות: אדום, כתום, ורוד, סגול וזהב. חיות מלוות- לטאות, נחשים, עכבישים. מחברות לתקווה. ביטוי אחר של ישויות האש הם הדרקונים. ישויות האש הן מאוד כריזמטיות וחזקות. ממלאות בהשראה ורעיונות חדשים. עוזרות לעורר תשוקה ולהתחבר לאהבה. הן יכולות גם לסייע לנו בטיהור הגוף ולהיות יעילות מאוד בתהליכי ריפוי. לפעמים כשאני חשה צורך להגן על עצמי אני מקיפה את עצמי בטבעת אש. כשאני רוצה להדליק אש בטבע ויש רוח, אני מבקשת את עזרת הסלמנדרות.

בטקסים שמאנים אנו מזמנים את ישויות האש בעזרת שירה בעת הדלקת האש המקודשת המסמלת את אש התמיד של הנשמה. תהליכי ריפוי או כישוף בהם נדרש שינוי יכולים להיות מוצלחים במיוחד כאשר אנו נעזרים בתהליך בנרות דולקים או מדורה.

הדלקת המדורה בל"ג בעומר ממקום של מודעות לעוצמה הטמונה ביסוד האש יכולה ליצור קסמים בחייכם. אפשר לכתוב על פיסת נייר את הדפוס, הפחד, או כל דבר אחר שברצוננו לשנות או לשחרר מחיינו, באופן ברור עם שמנו או שם האדם בו אנו מטפלים ואז לשרוף את הנייר באש. שימו לב ללהבות ונסו לראות אילו מסרים הן מביאות לחייכם, ממקום של תנועה, קלילות והרבה שמחה.

ספרים שעוסקים בפיות ויצורים קסומים, לילדים ומבוגרים

מאת שיאל נירן יהלום

לכבוד חג הפסח אני רוצה להמליץ לכם על "ספרי פיות" לילדים וגם כאלה שנועדו למבוגרים ומכילים מידע מעניין.

אתחיל בספרי הילדים:

ספר ילדים מקסים ושובה לב – הפיה לילאן והיער הלבן של הסופר נדב אטיאס, איורים של עפרה קנה.
זהו סיפור על פיה מקסימה ועדינה שנאלצה לעזוב עם משפחתה ליער אחר. איך תתמודד ליליאן העדינה? קצת מעוף והכל יסתדר…

ילדים נאלצים להתמודד לעיתים עם קשיים. ליליאן העדינה נאלצה גם היא להתמודד עם מעבר ליער אחר, באופן מפתיע. מה תעשה ליליאן? הקושי כה רב… אל דאגה, העזרה נמצאה ממש מתחת לאפה (לחלוטין תרתי משמע). הסיפור שימש את בתי בקשיי המעבר וסייע לה למצוא את כוחותיה שלה.

בסופו של דבר הקסם נמצא בתוכנו והפיות יכולות לעזור לנו לגלות אותו. פרטים בקישור הזה.

הספר השני הוא פיית השיניים של מאיה מאת: הסופרת יוסיפיה פורת, איורים- גילי אורן רחמים.
הספור עוסק במאיה בת השש ושלושה חודשים, ששן החלב שלה מתנדנדת ועומדת לנשור. מאיה לא רצתה שפית השיניים תחמיץ את הביקור אצלה. היא שלחה לפיית השיניים מכתב אך הוא חזר עם חותמת כתובת לא ידועה……..
למתעניינים – דף הפייסבוק של הספר פיית השיניים של מאיה נמצא בקישור הזה.

ולמבוגרים:

Good faeries Bad faeries

מאת: Brian Froud (בריאן פרוד). בספר זה מתאר  מתאר בריאן פרוד בכתיבה ודרך איורים מקסימים, את הדרך בה הוא רואה ומתחבר אל הפיות.

good faeries

The healing power of faery

מאת:  Edain Mccoy. בספר זה מלמדת הסופרת  כיצד להתחבר אל הפיות ולהיעזר בכוחות הריפוי שלהן.