קטגוריה: חיות הטוטם

טוטם התרנגולת

מאת: שי-אל נירן יהלום

תרנגול הבית הוא עוף מבוית. בתנ"ך המילה תרנגול אינה מוזכרת. ובמקומה מצוין השם שכוי. המילה תרנגול בעברית מקורה כפי הנראה באכדית ובמילה תרלוגל שפרושה, עוף המלך.

התרנגולת נושאת סגולות ריפוי של הזנה, פריון, אימהות, שלווה והרמוניה. עוף קהילתי האוהב להיות חלק מלהקה. בנוסף מסמלת התרנגולת מיניות, הן בהקשר לפוריות והן בהקשר להנאה, נשיות וחיבור לחיות.

התרנגולות מסמלות פוריות בגלל יכולתן להטיל מספר רב של ביצים. אם התרנגולת מלווה אתכם כחיית טוטם, ניחנתם ביכולת להביא פריון והספק גבוה בכל תחום בו אתם עוסקים.

התרנגולת אוהבת את המתחם הביתי של הלול וסביבתו, היא חיה משפחתית והקשר עם אפרוחיה חשוב לה. אנשי התרנגולת אוהבים את השקט והשגרה שבחיי המשפחה ובמיוחד חשוב להם לטפח את הצעירים במשפחה. לפנקם ולשמור עליהם קרוב אליהם.
בגלל הנוחות וההגנה שבלול וסביבתו, לא תמיד מוכנה התרנגולת לשינוי. כאנשי תרנגולת, עליכם לזכור שכדי לממש את הרעיונות הרבים ולהגשים את סגולת הפריון שלכם ואת הכשרון להתקדם, חשוב שתעזו לנסות תחומים ומקומות חדשים ולצאת מדי פעם מאזור הנוחות שלכם.

תרנגול

התרנגולת חיה חברותית ובעלת אופי נוח, היא נהנית מאוד בחברותא, אך היא זקוקה גם למרחב אישי בו תחוש בטוחה להסתובב עם אפרוחיה. אנשים שזכו בחיה זו כמורה, זקוקים לפרטיותם ולא אוהבים כשאחרים נכנסים למרחב הפרטי שלהם ללא הסכמתם. התרנגולת חיה שלווה אך כניסה למרחב שלה עלולה לעורר בה תוקפנות ולא תעבור בשתיקה.
כאשר אנשי התרנגולת יוצאים מאיזון הם יכולים להיות עצבנים, חסרי שקט ותוקפניים גם כאשר לא הותקפו ולהוציא את הדברים מהפרופורציות הנכונות. הראיה, היא נקודת תורפה אצל אנשים אלו, לא תמיד הם מזהים נוכלים שמעונינים לנצל את שפע הנתינה, ההזנה וטוב ליבם.

סגולה המאפיינת את התרנגולים, היא החיבור שלהם לאדמה. הם אומנם עופות, אך אינם מסוגלים לעופף ומבלים את מירב זמנם על האדמה, בה הם מוצאים את מזונם. חיבור זה מלמד את אנשי התרנגולת להישאר עם שתי רגליים על הקרקע בזמן שהם מרשים לעצמם להתעופף בחלומותיהם. יסוד האדמה והבנת ההתקדמות האיטית יותר בפיזי, היא שעור חשוב עבור ביטחונם האישי.

חוש הומור וקלילות הן איכויות נוספות שסגולת התרנגולת מלמדת. סגולות אלו קשורות לנשיות, להנאה שבבילוי עם חברים, לקרקוע ובעיקר ליכולת לראות את החיים מנקודת מבט קלילה יותר, כמו גם יכולת לצחוק על עצמנו. הנטייה של אנשי התרנגולת לשקוע בעצבנות ומרה שחורה בשל דברים קלי ערך, צדקנות ולעיתים רברבנות, בהחלט מתאזנת דרך החיבור להומור טוב ומרפא.

היבט אחר הנקשר לתרנגולים הוא קורבנות והגנה על המשפחה והקהילה. באינדונזיה, בטקסי שרפת גופות השתמשו בתרנגול או תרנגולת להרחקת אנרגיות שליליות שעשויות להופיע במהלך הטקס. האינדונזים קושרים את רגלי התרנגולת כך שלא תוכל לברוח ממתחם הטקס, מתוך אמונה שאם תגענה רוחות רעות הן תכנסנה לתרנגולת ולא לבני משפחת הנפטר. בסיום הטקס, הוחזרה התרנגולת לחצר המשפחתית.

בדת היהודית, נהוג לסובב תרנגול או תרנגולת סביב הראש בערב יום הכיפורים ולהכריז על העוף באופן סמלי כלוקח על עצמו את חטאי האדם. העופות נתרמו למאכל לעניים ונועדו להזכיר לאדם שחייו תמיד נתונים בידי אלוהים.

אלו שמחוברים יותר לאיכות של התרנגול, נחנו בחוש צדק מפותח, בכשרון לארגון ויכולת להיות מנהיגים מוצלחים. המעמד חשוב להם מאוד ויש להם צורך בתשומת לב. חרוצים, נחנו בהבנה פיננסית מעולה, שואפים לפרפקציוניזם, שמים לב לפרטים ומשקיעים בהופעתם החיצונית. אנשי התרנגול בהחלט אוהבים להתהדר בלבושם ולהיות מרכז האירוע. צבע משמעותי עבורם כך שתוכלו לראותם נהנים מלבוש ססגוני ודומיננטי הממקד אליהם לא פעם את המבטים.

בכל התרבויות נקשר התרנגול, כמו התרנגולת למוות וללידה וחיים לגרוש האפלה מתוך אומץ והפצעת האור. ביוון העתיקה האמינו שהתרנגול בעל עוצמה וכוח המרתיע אפילו אריות ולכן נחשב לחיה המלווה את האלים ארס, הרקולס ואתנה. בנצרות האמינו כי קריאת התרנגול הראשונה עם שחר, מגרשת את השטן. במאה השישית לספירה באנגליה, כאשר הקדוש גרגורי הגדול הכריז עליו כסמל הנצרות הפך התרנגול לאהוד במיוחד וסמל לאור הזריחה המפיג את אפילת הלילה והרוע. במאה התשיעית הקדוש ניקולס הורה להציב את דמות התרנגול על צריחי הכנסיות.

באסטרולוגיה הסינית מופיע התרנגול כאחד משניים עשר המזלות וכמו התרנגולת, מביא עמו שפע לאלו שנולדו בחודש או בשנת התרנגול. בתרבויות רבות, מהווה התרנגול סמל לאומץ וגבורה. גם ביהדות מסמל התרנגול חיבור לאנרגיה הגברית ומכונה גבר.

בגלל קריאת התרנגול בבקר ואהבת הקרקור של התרנגולות, הם מתקשרים גם לכוח הקול ולהקשבה פנימית, הבנת השפה והעוצמה שבתקשורת מילולית.

טוטם הפרה

מאת: שי-אל נירן יהלום

הפרה היא בעל חיים, שקט, רגוע ומלכותי. עבור ההודים היא מסמלת את אימא אדמה, האלה הגדולה, המזינה ונותנת שפע ולכן נחשבת כקדושה. הפרה איטית ומכובדת בהתנהלותה ונוכחותה בולטת בשטח. חיה מדהימה שמחוברת לאימא אדמה והבנה עמוקה של חיים מלאי חזון בתוך ההוויה הפיזית. לפרה ארבע רגליים וגם ארבע קיבות המעידות על עיכול איטי ויסודי המאפשר לפרה לאכול כמויות עצומות כמעט בלי ללעוס ולעכל את האוכל בקצב המתאים לה מאוחר יותר. אם הופיעה הפרה כמורה רוחנית בחייכם, עליכם לקחת את הזמן כדי לעכל חוויה או אירוע משמעותי ולא למהר ליצור חוויות או התקשרויות חדשות. המספר ארבע מייצג את ההוויה הפיזית הכלואה בתוך ארבעת היסודות; אדמה, אש, אויר ומים. הוויה פיזית מביאה לחיינו שעורים של כוח סיבולת וסבלנות. איכויות אלו הן חלק מסגולת הפרה. המספר ארבע מסמל יציבות. בסיס איתן. זוהי הפרה. מתוך האיכויות מלאות השפע והיציבות שהיא נושאת נובעת יכולת נתינה אין סופית של חלב, בשר, עורן של הפרות, משמש כחומר גלם עבור מוצרים רבים ובנוסף משתמשים בעצמות הפרה להכנת דבק ואפילו כלי בית. הפרה היא סמל לאימהות והזנה ללא הרג, כיוון שאנו יכולים להנות מחלבה ולייצר ממנו מוצרי מזון רבים. בתוך החיבור המהותי של הפרה להוויה הפיזית קיים גם היבט של ראיה גבוהה יותר של המציאות והבנה העוצמה שבאימהיות ובהענקה לזולת.

הפרות הן אימהות מסורות ביותר וקשורות מאוד לעגלים. הן מיניקות אותם ומלקקות ומטפחות את עגליהן. אלו שחיה מלכותית זו מלוה אותם, יהיו הורים קשובים ומסורים מאוד לילדיהם. כמו כן, פרות הן חלק ממשפחת הבקר ואוהבות כמו כל סוגי הבקר לחיות בעדר. אלו הרואים בפרה מורה רוחנית, מחוברים מאוד למשפחת המקור ומטפחים את קשרי המשפחה שלהם. בדרך כלל קשורים מאוד לאם.

פרה ועגל

בתרבויות רבות סימלה הפרה את המהות הנשית והשפעת הירח על תת המודע שלנו המסמל את המים, היסוד הנסתר על פני אימא אדמה. לכן, יש הקושרים בין הפרה והפר לפריון ועוצמה מינית. קשר זה בא לידי ביטוי בשורש פ.ר.ה. המשותף לכל המילים הקשורות בפריון ופוריות. אני מוצאת קשר עמוק בין הפרה ואלת היופי והנשיות ונוס. המלה פרה מסתכמת בגימטריה בספרה 6 המייצגת את ונוס ובהחלט מתחברת לסגולה של יופי, איזון והרמוניה. לאנשי הפרה הקשורים להשפעת מזל שור, יופי חיצוני וחוש אסתטי. נשים שהפרה מלווה אותן כחיית טוטם בדרך כלל יפות, נשיות מאוד ואימהיות. הן צריכות ללמוד לשים את עצמן במקום ראשון ולהתנהל בשלווה ובמלכותיות. לתת לאלו המעריכים את הנתינה וההקרבה שלהן וללמוד לקבל תמיכה ולעמוד על שלהן. הפרה מביאה לידי ביטוי איכות של ראיה במספר רבדים: הן בהיבט האסתטי, בראיה הפיזית ויכולת לראות חזיונות ולנבא את העתיד ובנוסף ניתוח המציאות מנקודת מבט גבוהה ופרספקטיבה נכונה. מדיטציה כמובן היא חלק מראיה זו. זהו חלק מהעוצמה הנשית העמוקה המלווה חיה זו. אלו שזכו במורה זו כמדריכה לחיים אינם ששים לצאת לקרב, ואם מישהו מנסה להסיט אותם מהדרתם ושלוותם האישית, הם יבחרו לזוז הצידה ולא "להישאב" לדרמה שהאחר מביא. כובד ראש ומחשבה תחילה הנובעות מהכלת הסיטואציה, הן חלק מסגולותיה הנשיות של הפרה. כפי שציינתי אנשי הפרה אינם נלהבים למלחמה, אך אם הם מוצאים עצמם בקרב מול הזולת, הניצחון מובטח להם בזכות, כוח הסיבולת והעקשנות שהיא חלק מאופיים.

היבט נוסף משמעותי עבור אנשי הפרה, הוא החיבור לטבע והצורך במרחבי דשא וגבעות ירוקות בנוף בו הם חיים. גם אם הם גרים בתוך עיר, תמיד ימצאו זמן לבלות בטבע.

חתחור (או ח'וואת או חר) היא אלת היופי, האהבה, המוזיקה והמלחמה במיתולוגיה המצרית. היא מתוארת לעתים בדמותה של אישה יפה שעל ראשה קרני פרה, ולעתים כפרה מעוטרת בשמש. חתחור מקושרת לאהבה הנשית, לאימהות, לפריון, לידה ושמחת חיים, ונחשבת לאחת האלות החשובות ביותר בתרבות המצרית הקדומה, בכל תקופותיה. היא לעתים נחשבת לבת מלוכה, ול"אדונית המערב" שמקבלת בברכה את המתים בעולם שאחרי-המוות. העיר בה התרכז הפולחן לאלה חתחור הייתה דנדרה במצרים העליונה. חתחור היא גם אלת אלת הטורקיז,אלת המלכית (פוך לעיניים), אלת עץ השקמה ואלת השמים.

גברים וגם נשים שבמפת הטוטם שלהם מופיעה הפרה, ללא ספק, חוו גלגול חיים במצריים העתיקה ונושאים את הידע המקודש שנשמר במסתורי הפירמידות. אכילת בשר פרה בהיקף גדול כפי שמקובל בתרבות המערבית, מלמד על הניתוק שחברה זו חווה מאימא אדמה וחיים מאוזנים והכרת תודה לטבע. אפילו בהודו, שבה נחשבת הפרה לקדושה, חלה בשנים האחרונות עליה בצריכת בשר פרה, שלפעמים נמכר כבשר בופאלו שאינו נחשב לקדוש. הדרישה לבשר פרה בקרב המוסלמים והשכבות העשירות בהודו הביאה לכך שפרות המשוטטות ברחובות נגנבות ונמכרות למשחטות לא חוקיות. הניצול האינטנסיבי של חיות עדינות אלו מקביל לניצול וחוסר הכבוד למשאבי הטבע ולאימא אדמה, המספקת לנו שפע אין סופי של הזנה.

טוטם התנין

מאת: שי-אל נירן יהלום

 התכונה הראשונה שבולטת בהקשר לתנין, היא החיבור החזק של חיה זו למים. התנינים חיים בבתי גידול ביצתיים, בנהרות ובאגמים. התנין הוא טורף האורב לטרפו במים. עצם הרביצה שעות ארוכות כשכמעט כל גופו שקוע במים, מלמדת על העוצמה הגלומה בחיבור ליסוד זה ובאה לידי ביטוי בסגולות של: נשיות עתיקה, אינטימיות ואימהיות. התנינים צפים על פני המים, המאפשרים להם בזבוז מינימלי של אנרגיה, לעומת השקעת האנרגיה הנדרשת מהם בתנועה על פני האדמה.

איכות נשית זו של פסיביות ומנוחה מלמדת על סגולתם של אנשי התנין המעדיפים חיים שלווים ומאוזנים על פני סערות רגשיות. המים מסמלים את האם הקוסמית הנותנת ולוקחת חיים. פסיביות זו מזכירה מדיטציה.

כיוון שהתנינים כמו הנחשים והלטאות מושפעים מחום הסביבה, הם עולים ליבשה, כדי להתחמם ולהטיל ביצים. כל סוגי התנינים חיים במים וביבשה וסימלו בגלל איכות זו, קשר למוות ולחיים ואיזון ביניהם.

תנין

כאשר התנין שקוע במים גופו אינו נראה, רק עיניו ונחיריו בולטים על פני המים. הוא מתבונן ללא תזוזה בנעשה במשך שעות. איכות זו של "שמירת אנרגיה" והעובדה שהמטבוליזם של התנין איטי מאוד, (התנין יכול לעכל טרף גדול במשך מספר חודשים ואף לצום מספר חודשים, למשל, בתקופת החורף), מלמדות על חיים בקצב איטי מאוד זורם ורגוע. ללא ספק, סגולת התנין אוצרת איכויות נשיות רבות הבאות לידי ביטוי גם בדרך הציד הזו, השוקלת היטב את כל היבטי הסיטואציה לפני התגובה. למרות היותו טורף אכזרי ובלתי מרוסן, פועל התנין בצורה שקולה ומאוזנת ומיישם חוכמה של דרכי הישרדות עתיקות.

כאמור, התנין אינו ממהר לזוז ממקומו, אך כאשר בוחר התנין להתקדם על פני היבשה, הוא יכול להגיע למהירות של 12 עד 14 קמ"ש בשעה (יכולת זו אפשרית למרחקים קצרים בלבד).

הרבה יותר קל לתנין לנוע במהירות במים, כאשר הוא מפתל את גופו וזנבו. הזנב מסמל את העבר. אנשים שחיה עתיקה זו מלוה אותם כמורה רוחנית, מחוברים היטב לעברם ואינם נוטים להתנתק מחברי הילדות וסביבת המחיה בה גדלו. העבר משמש עבורם עוגן ומקור לביטחון אישי.

התנין הוא יצור חברותי המסוגל לחיות בלהקה, לחלוק באתר בו הוא משתזף בשמש ואפילו בציד שהוא צד. עובדה זו יכולה ללמדכם כיצד לשתף פעולה עם אנשים נוספים כדי לחיות בקהילה ברווחה. קהילה יכולה להיות גם משפחתכם הקרובה, או חברים לעבודה.

נקבות התנינים הן אימהות מסורות, תכונה יוצאת דופן בין הזוחלים. כאשר מגיע זמן בקיעת הביצים, התנינים הקטנים מתחילים לצייץ ואז עוזרת להם האם התנינה להבקיע את קליפת הביצה ונושאת אותם בפיה אל המים. גברים ונשים שחיה זו מלווה אותם כטוטם, מחוברים לאנרגיות נשיות ראשוניות ולחוכמה נשית עתיקה וקשורים במיוחד באופן אינטימי לצאצאיהם.

פרט מעניין למחשבה – בספר בראשית בסיפור בריאת העולם בראשית-  א', פסוקים 20-21 מצוין :
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים–יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. כא וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב."

לדעתי, עובדה זו נובעת מכך שהתנינים קשורים ליסוד המים המבטא כוח עוצמתי ובלתי מרוסן, המסמל בריאה והרס. לידה מחודשת ומוות שהם שני הצדדים של הכוחות הנשיים הקדומים ביותר על פני אימא אדמה. כל מוות מביא עימו גם לידה לתוך הלא נודע. התנין מסמל בריאה מחודשת ולידה לתוך מצב חדש. שינוי מהותי בחיים. אם אתם בתוך תהליך של שינוי טוטם התנין יאפשר לכם התמודדות ממקום של אומץ ונתינת אמון בלא נודע.

לתנין שיניים חזקות שנועדו להגנה והזנה. השתמשו בשיניים להרחיק את אלו שאינם רוצים בטובתכם. לימדו מהתנין, כיצד לנגוס בחיים ולחוש הנאה מהשפע שהיקום מציע לכם. אל תחששו להשתמש בעוצמתכם האישית כדי להתקדם ליעדים שברצונכם לכבוש.

טוטם הנחש

מאת: שי-אל נירן יהלום

הנחש, חיה ייחודית ומלאת עוצמה הגורמת ללבנו להסיר פעימה. התנועה המהירה, יכולת הפיתול, העוצמה שבהשלת העור ובהכשת הנחש וגורם ההפתעה, שזורים בסגולת הנחש המלמדת על הישרדות ממקום של שינוי. לא סתם שינוי, אלא מוות ולידה מחדש.

השלת העור היא אקט פיזי עוצמתי המלמד על שליטה מיסטית במציאות. היכולת המופלאה הזו של השארת חלק מההוויה של הגוף הפיזי, כדי לאפשר צמיחה והתרחבות מלמדת על העוצמה הטמונה בחיה שקטה זו. השינוי נולד מתוך השקט, מהריק. באופן פיזי לנחש אוזן פנימית בלבד והוא קשוב בעיקר לצלילים המגיעים מתוך האדמה ולא לקולות וצלילים חיצוניים. הנחש מדויק וממוקד ואינו מבזבז טיפת אנרגיה מיותרת בתוך התהליך. בדרך כלל, השלת העור מתרחשת מתוך חיכוך במשהו מחוספס היוצר התנגדות ומאפשר לנחש להשתחרר מהעור החיצון. דבר זה מלמד על סגולת האנשים, שהנחש מלווה אותם כחיית טוטם, להפוך את התנגדות הסביבה החיצונית לכוח מסייע בשחרור העבר החוסם אותם בתהליך ההתפתחות האישי.

נשל הנחש
נשל של נחש תלום קשקשים

 

הנחשים מריחים בעזרת לשונם ויש להם חוש ריח מצוין, המסמל אבחנה בהירה. לאנשי הנחש אבחנה מדויקת לגבי אנשים ולשינויים בסביבתם הקרובה, כמו גם שינויים גלובליים ותהפוכות פוליטיות.

אלו שהנחש מלווה אותם, הם אנשים ייחודיים, שקטים בדרך כלל, שקשה לזהות במבט ראשוני את עוצמתם הפנימית ויכולתם להתמודד עם טרנספורמציות בחייהם. מרפאים מוכשרים, ויועצי סתרים. אנשים אלו שואבים את עוצמתם ממעמקי ההתבודדות הפנימית והיכולת ליצור אלכימיה בחייהם. לכן הם מסוגלים לרפא לא רק אחרים, אלא גם את עצמם.

כל אנשי הנחש שאני הכרתי, "גידלו" את עצמם מגיל צעיר מאוד. ברוב סוגי הנחשים, נקבת הנחש בטבע, מטילה את ביציה בגומה באדמה, ומשאירה אותם. היא אינה דוגרת על הביצים או מטפלת בהן. הנחשים הבוקעים עצמאיים לחלוטין מיום היוולדם. (אם כי יש גם סוגים בהם הנקבה שומרת את הביצים בתוך גופה עד לזמן הבקיעה).

הנחשים הם בעלי דם קר, כלומר מושפעים מהטמפרטורה החיצונית. תכונה זו מלמדת על רגישותם הגדולה של האנשים שטוטם הנחש מלווה אותם. הם מושפעים מאוד מהתנהגות ומיחסם של האנשים הסובבים אותם כלפיהם. לכן, לעיתים הם נתפשים כסגורים, או מרוחקים.

הנחש הוא טוטם רב עוצמה ומגן חזק עבור אלו שהוא מלווה כמורה רוחני. אנשי הנחש נושאים את סגולת המיניות, היצירתיות ועוצמת יסוד האש, הלהבה שאינה דועכת לעולם ומאפשרת לאנשי הנחש התחדשות.

עוצמת הנחש הפכה אותו למיתוס ואפילו אל בתרבויות עתיקות שונות.

סיפורי אגדה רבים מתארים את הנחשים והדרקונים כשומרי מקומות מקודשים ומעיינות של מים חיים על פני אימא אדמה.

במצריים העתיקה ובהודו, הומשל הנחש לחוט השדרה, ומערכת העצבים, המאפשרת לאנרגיית הקונדליני לעלות מהבסיס בעצם הזנב, במעלה עמוד השדרה עד לצ'קרת הכתר ולהביא את האדם להארה. הנחש שעיטר כנזר את ראשם של הפרעונים סימל את אש החיים האלוהית ואת עוצמת הקונדליני. השורש נ.ח.ש קשור למילה ניחוש וליכולת הנובעת מהעין השלישית לראות ולנחש את העתיד. על פי הסיפורים, קליאופטרה מלכת מצריים בחרה להשתמש בארס נחשים כאשר החליטה לשים קץ לחייה.

לנחש סגולה של קסם, המאפשר לידה, בריאה חדשה. הוא מזיז אותנו מהתקיעות לתוך מצב חדש. זוהי איכות עוצמתית מאוד של חיים, כיוון שבחיים יש כל הזמן שינוי. חוסר שינוי הוא מוות. חיים הם התפתחות דרך יסוד האש המעורר השראה למימוש הפוטנציאל הטמון בנו, בזרעים הנטמנים באמא אדמה, להפוך מזרע לצמח. הקשר המובהק של הנחש לאישה ולנשיות על פני אימא אדמה מחבר אותו גם לסיפור הבריאה שאנו מכירים מהתנ"ך.

ביוון העתיקה, באי כרתים, החלה להתפתח באלף השביעי לפני הספירה התרבות המינואית שהלכה ושגשגה עד לחורבנה, ככל הנראה בגלל רעידת אדמה או פעילות געשית בשנת 1450 לפנה"ס. תרבות זו שכפי הנראה הייתה פטריאכלית, סגדה לאלת הנחשים שעל פי ציורים אחזה שני נחשים, שכונו חיוי (כמו חוה). הנחש נקשר לנשיות וללידה. לכן, נשים מילדות היו נוהגות בתרבות המינואית לגדל נחש ולהאכילו במי דבש. בדרך כלל היו נחשים אלו לבנים והם הוחזקו בעליית הגג בביתה של המיילדת.

אנשי הנחש סבלניים בדרך כלל כלפי סביבתם, אך כאשר הם יוצאים משלוותם או נפגעים, הם מסוגלים להתקיף במהירות ובחדות, ישירות במטרה. בדיוק כמו הנחש המכיש בזריזות ובדייקנות את טרפו או משתמש בנשיכתו ובארס שלו להתגוננות מפני אויבים.

הנחש גמיש מאוד ומאתגר את אנשי הנחש בגמישות רגשית ומחשבתית לצורך התמודדות עם השינויים המשמעותיים בחייהם. כדי לחוות ריפוי עמוק של עצמם ושל הזולת נדרשים אנשים אלו לחמלה רבה ותרגול הסליחה לעצמם ולזולת. לכן הם בדרך כלל מרפאים בעלי עוצמה יוצאת דופן.

תרגול התמרת הרעל הרגשי לנסיוב מרפא, מאפשר להגיע לרמה גבוהה מאוד של התפתחות, הפותחת בפני אנשי הנחש שער לעולם המתים ולנצחיות הנשמה. התמרה זו באה לידי ביטוי בתרבות האיצטקית, של מרכז אמריקה, בסמל הנחש המכונף- קצלקואטל, שנחשב לאל השולט ברוחות ובעננים.

הנחש האוחז בזנבו, יוצר בגופו את הספרה 8 ומלמד אותנו על סגירת מעגלים של צמיחה ושעורי נשמה.

אז…….נכון שבתנ"ך הנחש מוצג כערמומי והאיכות הנשית כמפתה, אבל בזכות הנחש נפקחו עיניהם של אדם וחווה לראות את המציאות באור שונה. הם אכלו מעץ הדעת. בזכות הנחש הם עברו שינוי שהביא לצמיחה והתבגרות. ובינינו, מי אוהב שינויים וכניסה לתוך הלא נודע שמכיל מצב חדש? האם מישהו מוכן לעבור שינוי ולהתמודד עם הפחד של מות ולידה מחדש, ללא הפיתוי של התפוח המתוק?

טוטם הצפרדע

אוהבים צפרדעים? האם ניסיתן לנשק צפרדע בתקווה שיהפוך לנסיך?

בבריכות הנוי בארץ תוכלו למצוא מבחר צפרדעים ולבדוק כיצד הן מגיבות לנשיקתכן:
צפרדע הנחלים – מאופיינת בצבע ירוק ושני פסים חומים לאורך גופה, גודלה עד 14 ס"מ, פעילה בעיקר בלילה, ניזונה מחרקים.
קרפדה ירוקה – מנומרת בצבעי הסוואה, גודלה עד 10 ס"מ, אורך חייה עד 35 שנה!, פעילה בעיקר בלילה, ניזונה מחרקים.
אילנית מצויה – צבעה ירוק, הקטנה שבחבורה, גודלה עד 4 ס"מ, בעלת כריות דביקות בקצות רגליה, מטפסת על ענפים ועלים, פעילה בעקר בלילה וניזונה אף היא מחרקים.

צפרדע

לצפרדע אכן שלושה גלגולים בהם היא חווה שינוי צורה: ביצה, ראשן וצפרדע. הנקבה מטילה כמות גדולה מאוד של ביצים, לרוב במקווי מים – בשלוליות, באגמים או בבריכות. לאחר בקיעת הביצים הופכות הצפרדעים לראשנים בעלי זימים החיים במים בלבד. בשלב הבא בהתפתחותן מפתחות הצפרדעים ריאות ומסוגלות לחיות הן במים והן ביבשה. גלגול לנסיך אינו מופיע בדרך כלל ברצף ההתפתחות של הצפרדע. עם זאת, צפרדע כחיית טוטם מעידה על היכולת לחוות בחייכם טרנספורמציה, שינוי בתפישות ובאורח החיים ואפילו שינוי משמעותי בחיצוניותכם.

הצפרדע היא דו חי כלומר יכולה לחיות הן במים והן ביבשה. לפיכך היא מקושרת הן ליסוד המים

והן ליסוד האדמה והיכולת ליצור קסמים הנובעים משימוש בשני היסודות. דיוויד קארסון בספרו "שפת החיות" מציין שסגולה זו חיברה את הצפרדעים לאגדות על פיות ושדוני יער.

 אחת ממתנותיה של הצפרדע, הקשורה ליסוד המים – היא טיהור וניקוי משליליות. היכולת לשנות תדר של אדם מחולי לבריאות, או מקום שתקועה בו אנרגיה שלילית כתוצאה מטראומה כמו מלחמה, מכאב לריפוי. הצפרדע מתחילה את חייה כביצה במים וגם בבגרותה היא חיה ליד מקורות מים ומבלה בם את מרבית זמנה. היא מלמדת אותנו כיצד להתנקות מהישן ולהיוולד מחדש. איכות נדירה זו של התחדשות קשורה ליסוד המים אך גם לויתור על הזנב. כראשן יש לצפרדע זנב ואף בשלב הראשוני שלה כצפרדע. בשלב האחרון של התגלמותה הזנב מתכנס אל תוך הגוף. הזנב מסמל את העבר, הגוף את ההווה והראש את העתיד. היבט ייחודי זה בהתפתחותה של הצפרדע המאפשר ויתור על הזנב והעלמתו, מרמז על הכוח הפנימי להתנתק מטראומות העבר כחלק מתהליך ההיטהרות הפנימי. זהו שינוי עמוק בתודעה המביא עמו מוות ולידה מחדש. גם הצבע הירוק השליט אצל רוב סוגי הצפרדעים קשור לתדר של צמיחה, פריצה ושינוי. זהו צבעה של צ'קרת הלב אשר קשר הדוק ליכולתנו ליצור טרנספורמציה של אמת בחיינו.

 הצפרדעים שרות את שיר המים. שירן מבטא אגמים, מעיינות ונחלים ואת צליל טיפות הגשם.

הצפרדע מעוררת בתת המודע שלנו זיכרונות רדומים מימים בם נחנו בשלווה ברחם מוקפים במים. יסוד המים קשור לפוריות, טיהור ולידה. סגולת הצפרדע נושאת בחובה את שלל איכויות הריפוי הנשיות הנובעות מיסוד המים: רכות, שפע וזרימה. הכוח לשמור על הייחודיות שלנו בתוך השינוי. עוצמה של רגש והבנת הרגשות, עומקים וחיבור למסתרי הידיעה האינטואיטיבית. שפע אדיר של יצירה.

הופעתה של הצפרדע בחייכם מגלה שניחנתם בכשרון שירה וכוח לטהר את הסביבה באמצעות שימוש בקול. זהו כוחו של השמאן. אנשי רפואה ההולכים בנתיב הריפוי הרוחני השמאני לומדים להשתמש בתדרי הקול ובהפקת צלילים אינטואיטיביים לצורך טיהור המרחב הטיפולי זימון ישויות ריפוי ואיסוף רסיסי נשמה.

סגולת הצפרדע באה לידי ביטוי ביצירת שינוי באמצעות קול ויסוד המים. אנשים שחווים חיבור לחיה מיוחדת זו רגישים מאוד לצלילים וקולות ומומלץ להם לחקור את יכולתם לשנות רגשות באמצעות תרגול הקשבה ושימוש בקולם. על תעלות האוזן של הצפרדע מתוח עור תוף המאפשר לה קליטה של צלילים. רגישות ההקשבה והביטוי הייחודי דרך שירה מעיד על דומיננטיות של צ'קרת הגרון ומרכז העין השלישית. תהליכים מעמיקים של טיהור רגשי נובעים מהיכולת להקשיב לזולת ולתקשר את תחושותינו באופן האותנטי והייחודי לנו. הדרך הטובה ביותר למגנט אלינו שפע והגשמה היא ביטוי הצליל הייחודי. גשם הוא היבט נוסף של הגשמה ונובע מאותו שורש. לאנשי הצפרדע הכוח לשנות את תנאי מזג האוויר ולזמן את הגשם.

הצפרדעים קושרו בתרבויות עתיקות רבות למזג האוויר ונתפסות אצל הילידים האמריקאים והאבוריג'נים כמביאות גשם. נראה שזה משום שקול קרקורן גובר בדרך כלל לפני רדת הגשם. בהודו מקשרים בין הצפרדע וקולות הרעם והמילה צפרדע בסנקסריט מפורשת גם כענן.

חיה ירקרקה ומתוקה זו מזמינה אתכם אנשי הצפרדע לרענן את חייכם במים צלולים ולא לשקוע בביצת העול ומרוץ הפרנסה של החיים. לשבת על עלה לוטוס או נופר, ולטהר את עצמכם ממה שכבר עבר. חדדו את ההקשבה ובטאו עצמכם בצלילים, התבוננו בעננים וזכרו שלכל בעיה יש פתרון כשאתם מספיק יצירתיים.

טוטם הסמור – המורה הפנימי

מאת: אורלי נירן יהלום

הסמור הוא יונק ממשפחת הסמורים. ישנם כ-15 סוגי סמורים. בתוכם סמורים כדוגמת ההרמין שפרוותו חומה צהבהבה בקיץ ולבנה לגמרי בחורף. אורך גופם של הסמורים בין 20 ל-45 ס"מ וזנבם כ-25 ס"מ. את כל הסמורים מאפיין גוף מאורך וזנב ארוך. אוזניהם קטנות ומעוגלות.

השינוי בצבע הפרווה מלמד על יכולת ההסוואה של אנשי הסמור. לרוב מיני הסמורים פרווה חומה אדמדמה ובטן בהירה או לבנה. הצבע הלבן מייצג על פי הפילוסופיה האינדיאנית של שבט הסנקה איכות של שיתוף ומגנטיזם. אצל הסמורים הצבע הלבן "מוחבא” באזור הבטן מה שמלמד על יכולתם למגנט אליהם את מה שהם רוצים בשקט ובאופן חשאי. במערכות יחסים הם לא ימהרו להכריז על רגשותיהם ולחשוף אותם, אלא לאחר שהם בטוחים ש"צדו" את האדם שמולם. לוקח להם זמן להיפתח ולשתף את האחר בעולמם הפנימי. בדרך כלל יזכו לכך רק ידידי נפש מעטים שאנשי הסמור סומכים עליהם לחלוטין.

הפרווה החומה הבולטת לעין על גב הסמור מייצגת ומצהירה בפני האנשים הסובבים אותם את החיבור לאדמה והמעשיות של אנשים אלה. עצם היות הסמור צייד מלמד על אנשי הסמור שגם כאשר הם מחוברים לרוח, קשה להם לוותר על החומרי והיבטי החיים המעשיים.

 הצייד טבוע בדמם, הסמור הוא צייד מעולה המסתמך על חוש הריח המצוין שלו במעקב אחר בעלי החיים שבכוונתו לצוד. הוא מסוגל להידחק למאורות עכברים ויונקים קטנים ממנו.

הוא טורף, הניזון מבשר בלבד וזקוק לכמויות בשר עצומות ביחס לגופו הקטן. הסמור פעלתן מאוד, הוא טורף "ארוחות" קטנות לאורך כל היום ומוציא כמות רבה של אנרגיה.

כאשר אני מוצאת על פי מפת הטוטם שהאדם שלפני סמור, אמליץ לו תמיד לשלב בתזונה מעט עוף או דגים גם אם הוא מעדיף צמחונות.  מומלץ לאנשי הסמור לאכול ארוחות קטנות לאורך כל היום כיוון שהם זקוקים לאנרגיה רבה כיוון שחילוף החומרים שלהם כשהם מאוזנים ומחוברים לעצמם, נוטה להיות מהיר. למעשה, אנשים אלו זקוקים להזנה תדירה  בכל תחום. הם אוהבים ללמוד ולהתעדכן וזקוקים להזנה אינטלקטואלית מתחדשת ותחומי עניין מגוונים.

 למרות היותם שקטים ועדינים כאשר הם חשים מאוימים או כועסים לא יהססו לתקוף ולא ירפו מיריבם בזעם רב  עד שיכריעו אותו בעקשנות וללא לאות. הם יכולים להיות אכזריים ויריבים קשוחים, המשתמשים במילים כנשק פוגעני ודואגים להשאיר בזולת צלקות מכאיבות. חדות לשונם יכולה להוות כלי נשק מצוין כשהם צודקים אך כשהם טועים ימצאו שהם משלמים על  התנהגותם מחיר כבד.

אוזניו הקטנות של הסמור מעידות על נקודת התורפה  שלו הקשורה לחוסר הקשבה.

טוטם הסמור מהווה מורה פנימי לא פשוט הדורש מאלו שהוא בן לווייתם כנות, משמעת פנימית והתבוננות, לצורך ניתוח המצבים ואתגרי החיים. כאשר אנשי הסמור נותנים לאחרים להשפיע עליהם, ימצאו את עצמם מעורבים במצבים הפוגעים בהם.

אנשים אלו נדרשים תמיד לבדוק את הטמון מתחת לפני השטח ולהעמיק מעבר לנראה לעין במניעים הנסתרים של הסובבים אותם. נטייתם לפספס את העיקר, נובעת מחוסר הקשבה לאינטואיציה ולחושיהם החדים.

המילה סמור מתארת לא פעם אדם נוכל, ערמומי וחשאי. מי שראה את הסרט  המצוייר "מי הפליל את רוג'ר רביט" זוכר בוודאי את בולשת הסמורים החשאית.

מהיכרותי עם אנשי הסמור למדתי כי הם אכן חשאיים לא בהכרח נוכלים (זה כבר קשור לעולם האידיאלים האישי שלהם) אך בהחלט חכמים מאוד, חדי מחשבה, יודעים לקרוא את הסיטואציה ומיטיבים לראות את מה שהאחרים מנסים להסתיר.

אנשי הסמור בדרך כלל שקטים ויש להם נטייה להסוות את חכמתם. הם לא יבחרו להיות מסמר הערב במסיבה אך בעמדם מהצד יקלטו היטב את שאר האורחים וינתחו כל אחד מהם בדיוק מושלם. כאשר מדובר באנשי סמור בתפקידים חשאיים  זוהי מתנה נפלאה המאפשרת קליטה מהירה של האנשים סביבם והבנה עם מי נכון לשתף פעולה. בכל תחום של עבודה עם אנשים יש לאנשי הסמור יתרון. סגולת הסמור יכולה להיות בעלת עוצמה רבה  כאשר משתמשים בה לטובת הכלל. היא יכולה להיות מפגע רציני כשמדובר בנוכלים  מניפולטיביים, או כייסים.

המאמר מוקדש לסבא שלי ז"ל.  אמיל חמווי שהיה אחד מגייסי הסוכנים המוכשרים ביותר במוסד. אדם  מניפולטיבי ועם זאת מקסים וכובש לב. סוכן מעולה בעל יכולת וירטואוזית בתקשורת בין אישית. שלט בניבים ערביים שונים והיה בעל כושר שכנוע אישי. עד היום שמו נישא ביראת כבוד בקרב אנשים שהכירו אותו או שמעו על טכניקות העבודה שפיתח במוסד.

טוטם הארנבת – מתיקות ונועם

מאת אורלי נירן יהלום

בחודש מרץ אנו חוגגים את יום שוויון היום והלילה האביבי. בלוח השנה השמאני יום השוויון הוא חג הארנב. בוויקה- מסורת הכישוף הקלטי חוגגים ב-21 במרץ את אאוסטרה (זהו מקור החג הנוצרי איסטר- פסחא) גם בחג הפסחא וגם אצלנו בפסח נהוג לאכול ביצים קשות המסמלות בין השאר פריון.

יום השוויון הוא יום האיזון בין האנרגיות הזכריות לנקביות על פני אימא אדמה. חגיגות האביב מביאות עמן את הפריון הזיווג, ההתחדשות והצפייה לפריחה. הארנבת היא ללא ספק אחת הדוגמאות המוצלחות לפריון בטבע. עונת הרבייה מתחילה בינואר ומסתיימת ביוני ובמהלכה מתעברת הארנבת בין פעמיים לארבע פעמים. בשגר אחד בין 3 ל-6 גורים.

 למרות יכולת הרבייה שלה, רוב הוולדות אינם שורדים את שנת חייהם הראשונה. בשר הארנבת ערב לחכם של טורפים רבים משועלים וזאבים ועד לעופות דורסים.

למזלה של הארנבת זריזותה מאפשרת לה לברוח במהירות. רגליה הארוכות מאפשרות לה לפתח מהירות גבוהה, של כ-70 ק"מ בשעה. היא מסוגלת לנתר לגובה 1.5 מטר ולהתקדם בקפיצות של כ-2.5 מטר. בדרך כלל מעדיפות הארנבות להסתמך על רגליהן ולהימלט בעת מצוקה ולא להסתתר בגומחות וחורים באדמה.

משלים שונים וסיפורי עם מבוססים על זריזותה של הארנבת. אנשי הארנבת נדרשים ללמוד לטפח את סבלנותם במקביל לנכונות להגיב בזמן הנכון ולהתקדם בקפיצות כשזה נדרש.

 האסוציאציה הראשונית שלנו לגבי ארנבת היא רכות ומתיקות, זריזות וכמובן האוזניים הארוכות.

אנשים שהארנבת דומיננטית במפת הטוטם שלהם או מלווה אותם כחיית עוצמה, נוטים להיות רכים ומתוקים ביחסיהם עם הסובבים אותם. הם יעדיפו להימנע מעימותים וגם כאשר מרגיזים אותם יענו בדרך כלל בדיפלומטיות ובנועם לשון. הם בעלי מזג נוח וחביב וכמהים לחיי שלווה.

 הארנבת ניחנה בחושים מפותחים העוזרים לה לשרוד. היא בעיקר מסתמכת על חוש הראיה וחוש השמיעה המפותח שלה. עיניה גדולות והיא מסוגלת לקלוט את הסביבה ברדיוס של 360 מעלות.

אחד המזונות שנקשרו בשמה של הארנבת כמו גם ביכולת הראיה הוא הגזר. הגזר ידוע כמזון המיטיב עם חוש הראיה.

צבעו הכתום של הגזר מזכיר את צבעה של צ'קרת המין והיצירה בגופנו. גם הארנבת המחברת למיניות ורבייה קשורה לצ'קרת המין. אנשים שהארנבת היא חיית הטוטם שלהם בדרך כלל מיניים מאוד וכאשר מדובר בנשים עליהן להיזהר מהריונות בלתי מתוכננים.

 כל מי שניחן בסגולות הארנבת מושפע מאוד מחוש השמיעה. הקשבה היא המפתח לאיזון פנימי עבור אנשים אלו. מוסיקה תמיד מרכזית בחייהם ואם הם לא מוסיקאים בעצמם יימצאו בה כלי נפלא להרגעה וריפוי אישי.

 הארנבת נחשבת לחיה פחדנית וכשהיא מפחדת היא קופאת על מקומה.

אנשים שניחנו בסגולות הארנבת חשים בתקופות מסוימות בחייהם "תקועים" אך עליהם לזכור שהארנבת מתקדמת לא בצעד צעד אלא בקפיצות. למרות הפחד המקפיא תמיד מגיעה אחריו קפיצה בהתקדמות.

דווקא אנשי הארנבת למרות הפחדים שבדרך כלל קשורים להתנהלות היום יומית ולמערכות היחסים שלהם, נוטים להיות בעלי אומץ רב כשמדובר בספורט אקסטרים לסוגיו וקבלת החלטות אמיצות בחייהם האישיים. זכור לי גבר שעסק בסוגי ספורט ייחודיים שדורשים אומץ כאשר הוא הגיע אלי כדי לגלות את מפת הטוטם שלו היה בטוח שהחיה המרכזית שלו תהיה יגואר או פומה והתאכזב כשגילה שזו ארנבת. הארנבת מסתבר היא חיה של ניגודים. רכות, חיבור לבית ופחדנות השזורים באומץ ופתיחות מחשבה.

ארנבת

 הארנבות הן חיות שקטות, החיות לבד או בזוגות. סביבת המחיה האהובה על הארנבות היא שדות ומרחבי עשב פתוחים. הארנבת אינה חופרת מחילות ותעדיף להסתתר בגומות בשטח או מתחת שיחים.

אנשי הארנבת מעדיפים להתבודד ומקום הבילוי החביב עליהם הוא הבית. הם רגישים ומחוברים לאומנות, יופי ואסתטיקה וחשוב להם להשקיע במרחב המחיה שלהם ולטפחו.

ברפואה הסינית הארנבת היא אחת משניים עשר המזלות הסינים ונחשבת כמביאה מזל רב ומעניקה לאלו שתחת השפעתה את סגולת העוצמה של הירח. סגולה זו מעידה על חיבור לתת המודע, אינטואיציה מפותחת ויכולת להתגבר על פחדים דרך הבנת המניעים הנסתרים הטמונים בטראומות מהעבר.

החיבור לירח ופעילותה של הארנבת בשעות הזריחה והדמדומים מקשרים אותה לנסתר ולעולם הפיות והרוחות. בספר עליסה בארץ הפלאות הייתה זו הארנבת שהובילה את עליסה אל המחילה או הסדק שבין העולמות והראתה לה את הדרך אל עולם קסום מלא בארכיטיפים.

היבט נוסף שמרכזי אצל אנשי הארנבת המחוברים לפיות ורוחות הטבע, הוא נטייתם להסוות את עצמם. לארנבת כושר הסוואה מצוין. אתם יכולים לטייל בחורשה ולעבור ליד ארנבות מבלי לגלות שהן ממש לידכם. סגולת ההסוואה של הארנבת באה לידי ביטוי בצבע פרוותה המשתנה בחורף לבהיר יותר. אם זכיתם לראות ארנבת בטבע, זהו ללא ספק מסר עבורכם.

 החיבור של אנשי הארנבת לרוחות הטבע ולקסם, מעורר בם את הצורך לשהות בטבע כדי להתנקות אנרגטית ולהיטען בכוחות מחודשים. מתאימה להם במיוחד עבודה עם פרחים וצמחים וכן ריפוי בעזרת תדרי הפרחים.

 לפני כשנתיים הנחתי מעגל נשים, בטקס חג הרחם ביום הקצר ביותר בשנה. במהלך הטקס ראתה אחת המשתתפות בתהליך בחזיון שקיבלה ארנבת, הסברתי לה את משמעות המסר ולמחרת היא התקשרה לספר לי בהתרגשות שכאשר הגיעה הביתה ראתה ארנבת אמיתית על מפתן דלת ביתה.

אם הארנבת מלווה אתכם ומכניסה מתיקות לחייכם כמורה רוחנית, היו קשובים ללחישות האינטואיציה שלכם, לרחשי הסביבה ולטבע. הקפידו לשמור על  דיאטה של הרבה צמחים ודאגו לאנרגיה שאתם אוהבים במרחב שלכם.

שימו לב אם יש סכנה באוויר וזכרו שעימות עם סכנה או אנשים לא נעימים, יכול להיות פשוט להסתובב ולהיעלם במהירות לתוך האופק.

 

טוטם האנפה

אנפה וסמורים – איור אורלי נירן יהלום

מאת: אורלי נירן יהלום

השם אנפה כולל סוגים שונים ומגוונים של אנפות. מהאנפה המשורטטת, אנפות הבקר, האנפה השחורה ועד לאנפה הכחולה הגדולה היפהפייה.  האנפות הן חלק ממשפחת החופמים החיים בקרבת מקווי מים מתוקים רדודים וביצות. האנפה בעלת חן רב בצווארה הארוך רגליה הדקיקות ויפי נוצותיה.  אנשי האנפה בולטים בכל מקום בעדינות, בייחודיות ובקסם שהם משרים על סביבתם.

עבור אלה אשר האנפה מלווה כחיית טוטם יש משמעות מהותית לצ'קרת הגרון, שמירה על שיווי המשקל והאיזון נפשי וחיבור למים. האנפה צדה כאשר היא ניצבת במים הרדודים. האנפה נושאת את סגולת הריפוי של חקירת ממד המים- עולם הרגש שלנו והיכולת להזין עצמנו באופן הרגשי שימלא את ליבנו. אנשי  האנפה בעלי יכולת חקירה עצמית והבנת דפוסי ההתנהגות המפעילים אותם. יכולת זו מראה על התבוננות, כושר ניתוח וחיבור להיבטים עמוקים בנפש האדם.
צווארה הארוך של האנפה מרמז כאמור על קשר לצ'קרת הגרון. מרכז חופש ההבעה. אנשים שהאנפה מנחה את חייהם תמיד ייבחרו בחופש ובגמישות להתפרנס ממספר תחומים שונים. הם זקוקים למגוון דרכים בהם יוכלו להביע את היצירתיות הרבה בה ניחנו.
יכולת האדם להתפרנס, קשורה לצורך האישי לעמוד עם שתי רגליים על הקרקע. במקרה של האנפה
שתי הרגליים דקיקות כל כך שהן מאפשרות קלילות וגמישות באשר לתחומי הפרנסה השונים והשילוב ביניהם באורך חיים יוצא דופן. זהו אחד המאפיינים הבולטים אצל אלו שהאנפה מלווה כחייה מדריכה. נתיב החיים שלהם תמיד ייחודי ולא פעם מעורר השתאות בקרב סביבתם הקרובה. גמישות הצוואר מצביעה על הפתיחות למציאת נתיבי חיים שונים ופתרונות יצירתיים כמקורות פרנסה. יש באנשים ייחודיים אלה את החוכמה הפנימית הטבועה במעמקי הנפש בנוגע להבנת רב גוניות החיים. הבנה המיטיבה לראות שפרנסה הנה ביטוי ליצירתיות ולא נועדה להישרדות בלבד.
יכולתה של האנפה לשמור על שיווי משקל  למרות רגליה הדקות, מעידה על הצורך של אנשים אלו למצוא את האיזון בין ההיבטים המעשיים של החיים לבין  ביטוי עולמם הפנימי העשיר. צורך זה מביא אותם בדרך כלל לסגנון חיים ייחודי השונה מזה המקובל.

האנפה ניזונה מרכיכות, סרטנים ודגים, חשוב לאנשי האנפה להזין את עצמם בדגים ולשמור על תפריט מאוזן גם אם הם בוחרים להיות צמחוניים. האנפה מלמדת אותנו שעורים חשובים במיוחד הנוגעים לאיזון הנפש דרך תזונה נכונה וטיפוח שלנו ושל אהובי ליבנו.  בגלגל הסגולות של שבט הסנקה האינדיאני מופיעה האנפה בחודש יולי במקביל למזל סרטן האימהי ואוהב הבית.
כאשר אנשי אנפה מחוברים לעצמם, הם מודעים לצורך בטיפוח הבית, כמו גם האסתטיקה וטיפוח הגוף הפיזי. עיסויים, טיפוח קוסמטי ותשומת לב לאסתטיקה חיצונית הם חלק ממהות הטיפוח של אנשי האנפה. היבט אחר של טיפוח אצל אנשים אלה יכול לבוא לידי ביטוי באהבה לבשל. הכרתי אשה שהאנפה היא חיית הטוטם המרכזית שלה ובחרה להתפרנס מקייטרינג פרטי שהקימה, ואחרים שנושא התזונה כבסיס לחיים בריאים מהווה את מרכז עולמם.
לעומת זאת, בחורה  אחרת שהאנפה במפת הטוטם שלה במקום של השיעורים ניזונה בעיקר מבמבה, נוטלה ופיצות.

סגולת האנפה עוסקת בהזנה בכל הרבדים. אנשי האנפה רגישים במיוחד לצורך בהזנה רגשית וחשוב שיתמקדו בחשיבה חיובית. הזנה היא בחירת הספרים, הסרטים והמחשבות בהם אנו בוחרים למלא את עצמנו. ישנם אנשי אנפה הבוחרים להזין אחרים כמורים רוחניים, מדריכים בתחום התזונה, או מטפלים.

אלו שהאנפה מלווה כמדריכה לחיים,  יודעים לקבל החלטות מהירות כשזה נדרש בדיוק כפי שהאנפה מהירת התגובה עטה על טרפה ברגע הנכון לאחר חקירה והתבוננות סבלנית לתוך המים. יש להם את החוש לפעול ולקדם את רעיונותיהם בתזמון הנכון ולנצל הכרות עם האנשים הנכונים.
אנשי האנפה מקבלים החלטות לחיים מתוך הסתמכות עצמית וידיעה פנימית. זהו הקסם השזור ביסוד המים אליו הם מחוברים, דליית העוצמה מתוך המעמקים הנפשיים.

טוטם היגואר

מאת: אורלי נירן יהלום

סגולת היגואר היא יושרה וחיים ללא רבב. היגואר ממשפחת החתולים הוא ללא ספק אחד החתולים הגדולים והחזקים במיוחד. מקום המחיה המועדף עליו הוא יערות הגשם הטרופיים בדרום ומרכז אמריקה  ואזורי ביצות סבוכים. היגואר נמשך למקומות בהם יש מים וצמחיה סבוכה. רוב המקומות בהם חי היגואר קשים לגישה ולכן קשה לעקוב אחרי מספר הפריטים הקיימים.
גמישות, הדרת מלכות, עוצמה וביטחון עצמי. היגואר הוא ללא ספק מלך.
מסתורין והתגנבות הן מילות מפתח כשמדובר ביגואר כמו גם כשרון צייד ייחודי. היגואר הוא צייד מצוין, חזק רב עוצמה ונשיכתו חזקה במיוחד.  היגואר תמיד מתקיף מאחור וכשהוא על קורבנו שיניו ננעצות בעוצמה בעצמות הגולגולת בין האוזניים ומביאות לנזק מיידי שאינו מאפשר כל בריחה או התחמקות.
בהחלט טורף נחוש. אם כן מהו הקשר ליושרה וחיים ללא רבב?
היגואר הוא טורף, הוא אינו מתיימר להיות דבר אחר. כטורף הוא גורם למוות מיידי מתוך חמלה  ופועל ממקום של עוצמה וכוח. הוא מודע לכוחו, לעוצמתו ואינו מסתיר אותם. אך עם זאת פועל ממקום של חמלה וניקיון לבב.

כאשר היגואר פוסע ביער, כולו הקשבה. היגואר חש את היער בכל חושיו. הוא מריח, רואה, שומע, חש וחי את היער בכל גופו. רגישותו לסביבה גדולה במיוחד. הוא רואה ואינו נראה, שומע את מה שכמעט ואינו נשמע ויודע כיצד להגיב באופן מיידי. אנשי היגואר רגישים מאוד ואינטואיטיביים. זהו טוטם עתיק המחבר לידע קדום ועוצמות האנרגיה הנשית הקיימת על פני אימא אדמה. הופעת היגואר כמדריך נשמה מבשרת על מציאת הכוחות והעוצמה הפנימית לצורך שיקום מטראומות ואיחוי שברי חיים.  אנשי היגואר הם שורדים שעברו דברים לא קלים וחושלו באש. אם השמיע היגואר את שאגתו בחלומותיכם זהו זמן להיות קשובים לשקט ולקסמים של הבריאה ההולכים ומתגלים אל מול עינכם. אנשי יגואר אמיתיים מכירים את הסבל וליבם מלא חמלה לאלו הטועים עדיין בדרך. הם מכירים בעוצמתם ונמצאים שם כדי לתמוך ולעזור מתוך הבנה שאין איש שיכול להגיע ולתפוס את מקומם שנרכש בדם יזע ודמעות. כל שערה בגופם יודעת את אמיתות החיים.
פרוותו היפהפייה המנומרת של היגואר, רומזת על יכולת הסוואה בין צללי היער והמסתורין העוטף חיה מדהימה זו. צבעי הפרווה שחור זהוב מביאים לידי ביטוי את האיזון הפנימי המושלם בין אור וחושך בתוכנו וביקום הסובב אותנו. סגולת אנשי היגואר היא איזון  הקשור בגמישות נפשית ורוחנית המאפשרת להם לחוות את מעמקי הפחד ולצאת משם ללא כל פגע.
שמאנים אינדיאנים יצרו טקסים ייחודיים כדי למשוך אליהם את סגולת היגואר ואומץ ליבו. מבחן עוצמתו של  היגואר בהשלת האגו. היגואר טהור, הוא טבעי, צנוע ועוצמתי כאחד. היגואר נושא את החוכמה העתיקה המכילה עוצמה אין סופית כיצד לעבור דרך  הפחדים  של דחייה, בגידה או השפלה. זוהי סגולה שמעטים מצליחים להגשימה באופן מלא גם בין אנשי היגואר.
מי שניחן ביגואר כמדריך נשמה חייב לבדוק עצמו היטב ולהיות ערני לאגו ושימוש בכוחו לשררה.
היגואר פועל ומקבל החלטות בדרך הלב. היגואר מתחיל לאכול את טרפו מאזור החזה תמיד יאכל ראשית את הלב והראות. סגולת היגואר כרוכה בחיבור מהותי ללב.

סגולת היגואר מלמדת אותנו ללכת ללא מורא בדרך הלב. לצוד בדיוק את מה שנחוץ לנו לצורך מחייה ולכבד את החלשים מאתנו ואלו הנתונים למרותנו. יגואר כחיית טוטם דורש מאתנו את עוצמת ההנהגה והמלכותיות וכשמדובר במלך אין הנחות. אנשי היגואר נדרשים לקבל החלטות לא פשוטות ולעמוד מאחוריהן בכבוד.  היגואר נוהג לשוטט לבדו בדרך כלל באזור המחיה שבחר לו. אנשים אלו מוצאים עצמם לא פעם בודדים בפסגה מתוך בחירה. הם יכולים להיות חברותיים אך במנהיגות תמיד יקבלו את החלטותיהם לבד בנחישות ותעוזה. בעבודה הם פועלים ביעילות ובעקביות להשגת מטרותיהם.

תכונה אחרת המאפיינת את אנשי היגואר היא מיניות, חושניות והנאה ממגע. כל החתולים נהנים מליטופים ומגע. היגוארים שבדרך כלל נעים לבד מתאחדים לצורך הזדווגות. לאחר ההמלטה נקבת היגואר לא מאפשרת לזכרים או זרים באופן כללי לשהות באזור המחיה שלה ובקרבת הגורים. נשים שסגולת היגואר מלווה אותן תעדפנה לגדל את ילדיהן לבד וללא התערבות בן זוגן. נשות היגואר חייבות לקבל את החלטותיהן בנושא הילדים לבד. גבר שלא יכבד איכות זו ימצא עצמו מורחק.

אם אתם מחפשים אנשי יגואר אמיתיים בסביבתכם מילות המפתח שצריכות להנחות אתכם הן מנהיגות וצניעות.
בתרבות המאיה היה היגואר סמל לטוהר עוצמה והתעלות. היגואר היה חיית הטוטם של אל השמיים ופיקח על ניקיון ליבם של הכוהנים. כוהני המאיה המושחתים שרצו לסגל לעצמם את כוחו של חתול עוצמתי זה נהגו להעלות אנשים לקורבן ולהוציא את ליבם מתוך מחשבה שהם נוהגים כמו היגואר. מעריכים שאחת הסיבות להיעלמותה של תרבות זו, היא האכזריות הרבה ושחיתותם של הכוהנים ומנהיגי המאיה שנהו אחר העוצמה ושכחו את היושרה של היגואר.

חכמת היגואר מלמדת אותנו לחיות באופן המלא ביותר בהוויה הפיזית. אין ביגואר כל התייפייפות רוחנית חסרת תוחלת של גורו או מורה סגפני. היגואר מורה דרך מעצם הבנתו את הנאות החיים והקשר ההדוק בין כל הקיים בין עולמות עליונים להגשמה בחיים הפיזיים על פני אימא אדמה.
זוהי מלכות אמת. לא תמצאו בין אנשי היגואר נזירים או מסתגפים כי הם מבינים את המסכות שנועדו להסתיר קושי באינטימיות ובריחה מהמציאות. לא תמצאו ביניהם גם כאלו שימכרו עצמם בעבור הנאות החיים. אם מדובר אכן במלך, אדם זה ידע היטב להתמודד עם פיתויים. בכל מיקרה מבטיח היגואר כמלווה ומדריך, חיבור לעוצמה הפנימית, החזרת הכוחות האבודים והגנה.

טוטם הטווס

יופי ומיסטיקה השזורים זה בזה

מאת: אורלי נירן יהלום

הטווס הוא עוף יפהפה ממשפחת הפסיונים, סמל ליופי  נשגב המפיץ הוד והדר.  גווני גופו של הטווס עזים ובוהקים ונוצות הזנב המפוארות של זכרי הטווס שובות לב ועין.
זנבו של הטווס עצום ביחס לגופו. אורך גופו של הטווס כמטר ואף מניפת נוצותיו מגיעה בערך לאורך זה. כאשר הזנב פתוח כמניפה חושף צבעוניות עזה ועשרות עיניים המתבוננות בנו התחושה שאנו מקבלים היא של ראוותנות ועוצמה. זוהי סגולת הטווס. מלכותיות, עושר וראוותנות. הפגנת השפע והעוצמה. המושג צניעות אינו קיים כאשר מדובר בסגולת הריפוי של עוף מדהים זה.
הטווס מלמד אותנו להראות לעולם את יופיינו הפנימי והחיצוני ולא להסתיר דבר. ההפך, להעיז ולהכריז: אני מודע למתנות שהאל העניק לי ומשתף בהן את העולם כדי שכולם ייהנו מהיופי.
הטווס מלמד אותנו להקרין כבוד וחן.

מניפת הנוצות של הטווס מגיעה לגמר התפתחותה כאשר הטווס בן שלוש שנים. דבר זה יכול להעיד על אלו שהטווס מלווה אותם כחיית טוטם שפרוייקטים חדשים בחייהם יבשילו ויניבו פרות כעבור שלוש שנים.
כאשר הטווס מופיע כמורה רוחני זהו סימן לצורך בחיזוק ההערכה העצמית. הפגנת נוכחות פנימית דרך מלכותיות והפגנת עוצמה חיצונית דרך לבוש מושקע ומושך תשומת לב. הטווס מעורר בנו את המודעות לכוחו של הצבע בחיינו כאלמנט מרפא וללבוש ותכשיטים  ככלים ייצוגיים לבניית הדימוי הנכון עבורנו. אנשי הטווס מודעים לגופם ומקבלים אותו ויודעים כיצד להיראות מושכים. הם מודעים ליופי ולקסם האישי שהם מקרינים.

מקור הטווס בהודו. בארץ זו סוגדים לטווס הוא מסמל את עוצמת הכוח הנשי דרך חיבור למוות ולידה מחדש ואף נבחר לציפור הלאומית.
בתרבויות רבות נחשב הטווס לחיה מקודשת. במצריים העתיקה סימל הטווס תבונה חזון וראיית הנסתר. החיבור החזק למיסטיקה הוא ללא ספק אחד המאפיינים של אנשי הטווס כמו גם החיבור למצריים העתיקה ליידע  ולריפוי המקודש שטמונים עד היום בעמקי הפירמידות.
קרוב לוודאי שאנשים אלו חוו לפחות גלגול חיים אחד במצריים העתיקה.

אנשי הטווס אצילים ועדיני נפש. במיתולוגיה היוונית מופע הטווס כחיה המלווה את הרה מלכת האולימפוס, האלה האצילית העונדת כתר מלכות לראשה. ביצירות אומנות מהתקופה ההלניסטית מתוארת הרה על כרכרה רתומה לטווסים אשר סימלו גאווה ויופי. האלה הרה היא אלת האימהות הפריון ומוות ולידה. עוצמתה בסגולת הנשיות שלה.
ריבוי ה"עיניים על זנבו של הטווס מקורו על פי המיתולוגיה היוונית בארגוס שומר ראשה של הרה אשר היה בעל 100 עיניים שחלקן היו פתוחות גם כאשר ישן. אחרי שנהרג ארגוס בידי הרמס הנציחה אותו הרה על זנב הטווס בדמות עיניים רבות. "עיני" הטווס מעידות על סגולת הראיה הפנימית והחיצונית אצל אלו שהטווס הוא בן לווייתם. אנשים אלו מושפעים מאוד ממראה עיניהם. נמשכים ליופי,צבע ואסתטיקה. הם בעלי ידע פנימי המנחה אותם כיצד לעבוד עם סמלים וצבעים כדי למשוך אליהם אנשים. כמו כן, הם רגישים מאוד ובעלי "עיניים בגב". בעלי אינטואיציה חזקה ויכולת לראות לתוך העבר, ההווה והעתיד. מה שמחבר אותם אינטואיטיבית להבנת נצחיותה של הנשמה ומושג האלמוות. כמו גם תחיה מחדש. בתרבויות רבות מזוהה הטווס עם הפניקס עוף החול האגדי.

טווס

הטווס הוא אוכל כל וניזון מזוחלים קטנים ואף נחשים, זרעים וחרקים. טווסים החיים על גדות נחלים ניזונים גם מדגים קטנים. הטווסים מעדיפים תזונה המבוססת על ירקות וצמחים אשר סיביהם עוזרים בתהליך העיכול. אלו שהטווס מורה דרך עבורם עדיף יעשו אם לא ירבו באכילת בשר.
הטווס ההודי מסוגל לעוף למרות זנבו הארוך ולא פעם בוחר לנוח או לישון במשך הלילה על ענפי עצים מקום בו הוא חש מוגן מטורפים. עם זאת רוב הזמן יעדיף לצעוד על הקרקע, לכן כדאי לאנשי הטווס לשים לב לכפות רגליהם ולטפחן ואת הקשר בינם ובין האדמה.מומלץ במיוחד עבורם ללכת יחפים ולחוש את המגע עם הקרקע. כמו כן טיפולי רפלקסולוגיה מתאימים להם במיוחד.

צווארו של הטווס ארוך וצבעו כחול נחושתי בוהק. כל מי שרואה עצמו מחובר לחיה זו צריך להיות מודע לצ'קרת הגרון שלו ולביטוי החופש האישי. הצבע הכחול מסמל את השמיים, את חופש המחשבה והתעוזה. הגרון הוא מקום הנקשר לחופש הביטוי שלנו. החופש להיות אנו עצמנו ללא הסתרות ללא רצון לרצות. עם זאת כיוון שקולו של הטווס צורם לאוזן, לא פעם החופש עבור אנשי הטווס בא לידי ביטוי דווקא בעשייה ובנוכחות, כלומר בצורת הלבוש באורח החיים ובבחירות לדרך חיים ייחודית.
אם הפציע בעל חיים יפהפה זה בחייכם כמלווה ומדריך נשמה מובטח לכם כי השחר ממתין לעלות
ומצפה לכם התחלה חדשה מעבר לפינה. טוטם הטווס תמיד מביא הבטחה ללידה מחודשת וחיים מלאי צבע, מעוף והגשמה.