קטגוריה: ספרים מומלצים

ספר – גוף נפש

גוף נפש מאת דבי שפירו.
זהו אחד הספרים הטובים ביותר בנושא של הבנת ההקשרים של גוף נפש, ההקשרים בין דפוסי מחשבה לבין מחלות פיזיות שונות.
בספר ישנה סקירה על מערכות הגוף הכוללת את העצמות, השרירים, מערכת העיכול, מערכת הנשימה, הלב ומחזור הדם, המערכת החיסונית, המערכת העצבית, רביה, עור ועוד.
חלק מהבעיות הפיזיולוגיות שלנו חולפות עם הזמן ועם הטיפול בהן, חלקן כרוניות ואינן חולפות מהר. באמצעות הספר גוף נפש תוכלו לזהות את המקומות שזקוקים לריפוי בתוככם ולהעזר בו בתהליך הריפוי.
הספר מומלץ לכל מי שמתעניין ועוסק בתחום הרפואה משלימה, על מנת לחזק ולהכיר את הקשרי הגוף נפש של המערכות בגוף.

ספר – רפואת תדרים

רפואת תדרים מאת ד"ר ריצ'רד גרבר
את הספר "רפואת תדרים" קיבלנו במתנה ומיד התרשמנו מאוד מההסברים המדעיים והחשובים המופיעים בו.
כתב אותו רופא (ד"ר גרבר) שבמקביל להתמחות שלו ברפואה, החל ללמוד לימודים רוחניים וכיום הוא משלב את שני סוגי הריפוי (הריפוי המערבי ורפואת תדרים).
בספר ניתן למצוא הסברים נרחבים על מבנה ההילה, תחומי תדרים, מרידיאנים, צ'קרות וצבעים, קריסטלים,רפואת תדרים, הילינג ועוד, כאשר כל אלו מוסברים באופן שמאפשר גם לספקנים שביננו לקבל תשובות.
הספר רפואת תדרים מתאים לתלמידים הלומדים רפואה משלימה מכל הסוגים, ובמיוחד לתלמידים ומטפלים בהילינג.

ספר – רצות עם זאבים

רצות עם זאבים מאת ק.פ. אסטס, בהוצאת מודן.
קלריסה פינקולה אסטס נוגעת דרך סיפורי אגדות וארכיטיפים בעולמה הפנימי של כל אישה באשר היא על פני אמא אדמה.
האשה בעלת שיער הזהב, העלמה נטולת הידיים, כחול הזקן ועוד, הן אגדות שאספה ממקומות שונים בעולם. דרך האגדות היא מנתחת את הדפוסים ההורסניים השזורים בהם וארוגים בחייהן של נשים רבות.
זהו ספר שלא ניתן לעכלו במלואו בקריאה ראשונה.
נחשב כספר נשים, מומלץ לגברים עם עוצמה פנימית. ספר "כבד" שמשאיר אותנו עם תחושה של "אגרוף בבטן", אבל ממש שווה את המאמץ.
מומלץ לקרא ספר זה, או חלקים שנבחרו באופן אינטואיטיבי, כל תקופה מחדש. לראות את האמיתות המשתקפות במראה.
קלריסה פינקולה אסטס יודעת על מה היא מדברת. ספר שצומח מתוך שורשים עמוקים באימא אדמה ולכן הוא חובה לצורך בדיקה מעמיקה בצ'קרת הבסיס שלנו, פיתוח כוח הסיבולת הפנימית ו-"למידת היער התת קרקעי, עולם הידיעה הנשית שמתחת".
כפי שטוענת קלריסה "זהו עולם פראי החי מתחת לעולמנו זה. כשאנו שוהות בו, אנו מתמלאות בשפה ובידיעה אינסטינקטיבית. מנקודת התצפית הזו אנו מבינות מה שלא קל כל כך להבין מנקודת ההשקפה של העולם שלמעלה".

צמיחה, מגיעה מהשורשים. בתוך אירועים ורגשות מהעבר נמצאות אמיתות חיינו, שכוסו בקורי עכביש. קלריסה פינקולה אסטס בהחלט ניחנה באבחנה דקה, אומץ להתמודד עם האמת וכישרון להאירה מחדש.

ספר – ארבע ההסכמות

ארבע ההסכמות – דון מיגל רואיס

דון מיגל רואיס מאיר בספרו "ארבע ההסכמות" תובנות ועקרונות רוחניים חשובים. החלק הראשון של הספר מזכיר לנו את הרעיון שבו על פי הטולטקים (וכמובן על פי ידע הקיים בתרבויות נוספות), חיינו על פני האדמה הם סוג של חלום. חלום זה נקרא על פי הטולטקים "מיטוטיי", ובבודהיזם הוא נקרא מאיה (אשליה). כמו כן הוא מזכיר גם את החלומות האישיים שלנו הנשלטים לעיתים מתוך פחד. בשונה מהגישה הבודהיסטית הסבילה, דון מיגל רואיס קורא לנו לפעול כדי לשנות את ההתניות החברתיות, את ההסכמים שלנו עם עצמנו, ובכלל את האופן שבו אנו נוהגים כלפי עצמנו וכלפי אחרים.

דפוסי המחשבה המרכזיים שחוזרים על עצמם רבות בספר הם השופט הפנימי – הקשור באשמה ובושה, הרצון למושלמות (אהבה עצמית) – רצון להיות מקובלים על ידי אחרים ודפוס של קורבנות. דון מיגל רואיס אכן נוגע בדפוסים העיקריים המתפעלים אותנו ומציע עבורנו כלים לשינוי – ארבע ההסכמות.

למעשה ארבע ההסכמות הן "דפוסי התנהגות" חדשים שאותם עלינו לאמץ על מנת ליצור שינוי ולשחרר את הדפוסים הישנים. ההסכם הראשון – טוהר המילה, קשור בהבנה של יכולת ההשפעה של המילים. ההסכם השני – לא לקחת שום דבר באופן אישי. ההסכם השלישי לא להניח הנחות. ההסכם הרביעי לעשות תמיד כמיטב יכולתנו. על פי המחבר, שימוש קבוע בארבעת הסכמים חדשים אלו ייצור שינוי בחיינו. בעיני, הדרך שמציע דון מיגל רואיס היא יפה ויכולה להתאים לאלו שמוכנים לצעוד בה.

אחד הדברים שנהניתי לגלות בספר הוא המקבילות של הרעיונות המופיעים בו אל הרעיונות של "ריפוי תודעה". למרות שב"ריפוי תודעה" הטכניקות שונות, הרעיונות המרכזיים של שימוש בטכניקה אקטיבית לריפוי ושינוי דפוסי מחשבה מהותיים אצלנו הקשורים באשמה וחוסר קבלה עצמית, דומים. אחד הסיפורים בספר מדבר על אדם שפנה למנזר בודהיסטי על מנת להפסיק לסבול. במנזר הוא שאל את המורה "אם אהיה ארבע שעות ביום במדיטציה, תוך כמה זמן אוכל להתעלות מעל הסבל?" המורה ענה לו שאם יתמיד ייתכן שתוך 10 שנים יגיע לכך. ואז אותו אדם חשב שאולי יוכל להגיע לכך מהר יותר ושאל שוב "ואם אהיה שמונה שעות ביום במדיטציה תוך כמה זמן אפסיק לסבול?" המורה התבונן בו ואמר "20 שנה". כשהאיש שאל מדוע, המורה הסביר לו שהוא כאן כדי לחיות את החיים לאהוב ולהנות מהם, ולא כדי למדוט ולהקריב אותם. וזה מה שדון מיגל רואיס מנסה להזכיר לכולנו כאן.