קטגוריה: ריפוי שמאני

טוטם הנחש

מאת: שי-אל נירן יהלום

הנחש, חיה ייחודית ומלאת עוצמה הגורמת ללבנו להסיר פעימה. התנועה המהירה, יכולת הפיתול, העוצמה שבהשלת העור ובהכשת הנחש וגורם ההפתעה, שזורים בסגולת הנחש המלמדת על הישרדות ממקום של שינוי. לא סתם שינוי, אלא מוות ולידה מחדש.

השלת העור היא אקט פיזי עוצמתי המלמד על שליטה מיסטית במציאות. היכולת המופלאה הזו של השארת חלק מההוויה של הגוף הפיזי, כדי לאפשר צמיחה והתרחבות מלמדת על העוצמה הטמונה בחיה שקטה זו. השינוי נולד מתוך השקט, מהריק. באופן פיזי לנחש אוזן פנימית בלבד והוא קשוב בעיקר לצלילים המגיעים מתוך האדמה ולא לקולות וצלילים חיצוניים. הנחש מדויק וממוקד ואינו מבזבז טיפת אנרגיה מיותרת בתוך התהליך. בדרך כלל, השלת העור מתרחשת מתוך חיכוך במשהו מחוספס היוצר התנגדות ומאפשר לנחש להשתחרר מהעור החיצון. דבר זה מלמד על סגולת האנשים, שהנחש מלווה אותם כחיית טוטם, להפוך את התנגדות הסביבה החיצונית לכוח מסייע בשחרור העבר החוסם אותם בתהליך ההתפתחות האישי.

נשל הנחש
נשל של נחש תלום קשקשים

 

הנחשים מריחים בעזרת לשונם ויש להם חוש ריח מצוין, המסמל אבחנה בהירה. לאנשי הנחש אבחנה מדויקת לגבי אנשים ולשינויים בסביבתם הקרובה, כמו גם שינויים גלובליים ותהפוכות פוליטיות.

אלו שהנחש מלווה אותם, הם אנשים ייחודיים, שקטים בדרך כלל, שקשה לזהות במבט ראשוני את עוצמתם הפנימית ויכולתם להתמודד עם טרנספורמציות בחייהם. מרפאים מוכשרים, ויועצי סתרים. אנשים אלו שואבים את עוצמתם ממעמקי ההתבודדות הפנימית והיכולת ליצור אלכימיה בחייהם. לכן הם מסוגלים לרפא לא רק אחרים, אלא גם את עצמם.

כל אנשי הנחש שאני הכרתי, "גידלו" את עצמם מגיל צעיר מאוד. ברוב סוגי הנחשים, נקבת הנחש בטבע, מטילה את ביציה בגומה באדמה, ומשאירה אותם. היא אינה דוגרת על הביצים או מטפלת בהן. הנחשים הבוקעים עצמאיים לחלוטין מיום היוולדם. (אם כי יש גם סוגים בהם הנקבה שומרת את הביצים בתוך גופה עד לזמן הבקיעה).

הנחשים הם בעלי דם קר, כלומר מושפעים מהטמפרטורה החיצונית. תכונה זו מלמדת על רגישותם הגדולה של האנשים שטוטם הנחש מלווה אותם. הם מושפעים מאוד מהתנהגות ומיחסם של האנשים הסובבים אותם כלפיהם. לכן, לעיתים הם נתפשים כסגורים, או מרוחקים.

הנחש הוא טוטם רב עוצמה ומגן חזק עבור אלו שהוא מלווה כמורה רוחני. אנשי הנחש נושאים את סגולת המיניות, היצירתיות ועוצמת יסוד האש, הלהבה שאינה דועכת לעולם ומאפשרת לאנשי הנחש התחדשות.

עוצמת הנחש הפכה אותו למיתוס ואפילו אל בתרבויות עתיקות שונות.

סיפורי אגדה רבים מתארים את הנחשים והדרקונים כשומרי מקומות מקודשים ומעיינות של מים חיים על פני אימא אדמה.

במצריים העתיקה ובהודו, הומשל הנחש לחוט השדרה, ומערכת העצבים, המאפשרת לאנרגיית הקונדליני לעלות מהבסיס בעצם הזנב, במעלה עמוד השדרה עד לצ'קרת הכתר ולהביא את האדם להארה. הנחש שעיטר כנזר את ראשם של הפרעונים סימל את אש החיים האלוהית ואת עוצמת הקונדליני. השורש נ.ח.ש קשור למילה ניחוש וליכולת הנובעת מהעין השלישית לראות ולנחש את העתיד. על פי הסיפורים, קליאופטרה מלכת מצריים בחרה להשתמש בארס נחשים כאשר החליטה לשים קץ לחייה.

לנחש סגולה של קסם, המאפשר לידה, בריאה חדשה. הוא מזיז אותנו מהתקיעות לתוך מצב חדש. זוהי איכות עוצמתית מאוד של חיים, כיוון שבחיים יש כל הזמן שינוי. חוסר שינוי הוא מוות. חיים הם התפתחות דרך יסוד האש המעורר השראה למימוש הפוטנציאל הטמון בנו, בזרעים הנטמנים באמא אדמה, להפוך מזרע לצמח. הקשר המובהק של הנחש לאישה ולנשיות על פני אימא אדמה מחבר אותו גם לסיפור הבריאה שאנו מכירים מהתנ"ך.

ביוון העתיקה, באי כרתים, החלה להתפתח באלף השביעי לפני הספירה התרבות המינואית שהלכה ושגשגה עד לחורבנה, ככל הנראה בגלל רעידת אדמה או פעילות געשית בשנת 1450 לפנה"ס. תרבות זו שכפי הנראה הייתה פטריאכלית, סגדה לאלת הנחשים שעל פי ציורים אחזה שני נחשים, שכונו חיוי (כמו חוה). הנחש נקשר לנשיות וללידה. לכן, נשים מילדות היו נוהגות בתרבות המינואית לגדל נחש ולהאכילו במי דבש. בדרך כלל היו נחשים אלו לבנים והם הוחזקו בעליית הגג בביתה של המיילדת.

אנשי הנחש סבלניים בדרך כלל כלפי סביבתם, אך כאשר הם יוצאים משלוותם או נפגעים, הם מסוגלים להתקיף במהירות ובחדות, ישירות במטרה. בדיוק כמו הנחש המכיש בזריזות ובדייקנות את טרפו או משתמש בנשיכתו ובארס שלו להתגוננות מפני אויבים.

הנחש גמיש מאוד ומאתגר את אנשי הנחש בגמישות רגשית ומחשבתית לצורך התמודדות עם השינויים המשמעותיים בחייהם. כדי לחוות ריפוי עמוק של עצמם ושל הזולת נדרשים אנשים אלו לחמלה רבה ותרגול הסליחה לעצמם ולזולת. לכן הם בדרך כלל מרפאים בעלי עוצמה יוצאת דופן.

תרגול התמרת הרעל הרגשי לנסיוב מרפא, מאפשר להגיע לרמה גבוהה מאוד של התפתחות, הפותחת בפני אנשי הנחש שער לעולם המתים ולנצחיות הנשמה. התמרה זו באה לידי ביטוי בתרבות האיצטקית, של מרכז אמריקה, בסמל הנחש המכונף- קצלקואטל, שנחשב לאל השולט ברוחות ובעננים.

הנחש האוחז בזנבו, יוצר בגופו את הספרה 8 ומלמד אותנו על סגירת מעגלים של צמיחה ושעורי נשמה.

אז…….נכון שבתנ"ך הנחש מוצג כערמומי והאיכות הנשית כמפתה, אבל בזכות הנחש נפקחו עיניהם של אדם וחווה לראות את המציאות באור שונה. הם אכלו מעץ הדעת. בזכות הנחש הם עברו שינוי שהביא לצמיחה והתבגרות. ובינינו, מי אוהב שינויים וכניסה לתוך הלא נודע שמכיל מצב חדש? האם מישהו מוכן לעבור שינוי ולהתמודד עם הפחד של מות ולידה מחדש, ללא הפיתוי של התפוח המתוק?

ימים של אושר ושלווה

מאת: אורלי נירן יהלום

בסדנה שהתקיימה אצלנו בחול המועד נתתי לכל משתתף לבחור אבן עם ציור של סמל של שבטים אינדיאנים מדרום אמריקה. לכל סמל משמעות. האבנים נועדו כדי ללמד את המשתתפים בסדנה על המהות הפנימית, התדר האותנטי שלהם. על האבן שאני בחרתי בעיניים עצומות צויר הסמל של אושר ושלווה.

חשבתי לי שאולי גם אני אכתוב סדרת פוסטים של מאה ימים של אושר אבל אז הבנתי שעלי להתמודד עם שתי בעיות: 1. לא נראה לי שאתמיד לכתוב כל יום במשך 100 ימים. 2. המצב בו התעוררתי הבקר ממש לא שידר אושר ושלווה. התעוררתי עם דפיקות לב מואצות, חוסר שקט, סינוסים כואבים ואף ממש סתום. מה שכן ניצנץ כשריד לאושר ושלווה במצב הזה היה מזג האוויר הסגרירי. אפרוריות וגשם הן בסיס מצוין לאושר בשבילי. הדלקתי את התנור, הכנתי כוס תה ופרסתי את מזרון היוגה שלי כמו בכל בקר. (חוץ מבקרים בהם אני מטיילת ביערות של טבעון). כיוון שלא הייתי מסוגלת להתחיל כך בתרגול היוגה התחלתי בניקוי אנרגטי יסודי כמו שיוסי ואני פיתחנו לאור העבודה המרובה עם אנשים והרגישות האנרגטית הגבוהה. אחרי כן, נשימות ותרגיל הילינג עצמי קצר שפשוט עושה פלאות. ואני משתפת אתכם בו. כל מה שעליכם לעשות: לשפשף את כפות הידיים חזק זו בזו כדי לחמם אותן, להניח אותן קעורות על העיניים ולהקרין את האנרגיה לעיניים. אחרי כדקה אנו פותחים את כפות הידיים ומזיזים אותן לצדי הראש , כול כף יד מול אוזן שלה, במרחק כ-5 ס"מ מהאוזן. אנו שולחים אנרגיה מכף יד ימין לאוזן ימין ומשם דרך הראש לאוזן שמאל וכף יד שמאל. חזרה מכף יד שמאל לאוזן שמאל ועד אוזן ימין. לשליחת האנרגיה מצד לצד יש אפקט מרגיע מאוד גם על אנשים וילדים היפראקטיביים. אחרי מספר פעמים של העברת האנרגיה מצד לצד אנו מעלים את כפות הידיים מעל לראש ושולחים אנרגיה לצ'קרת הכתר.

אחרי כן, מורידים אותן כשהן פונות לפנים לאורך הראש במרחק של כ-5 ס"מ עד לצ'קרת הגרון. שולחים אנרגיה לצ'קרת הגרון במשך כדקה ואז יורדים עם ידיים לצ'קרת הלב. מניחים את יד שמאל על צ'קרת הלב ויד ימין מעליה ושולחים אנרגיה ללב.

כשסיימתי את התהליך הזה כבר הרגשתי מוכנה לתרגל יוגה.
עוד כחצי שעה של תרגול יוגה והכל פשוט נעלם. כל כאבי הסינוסים נעלמו כלא היו, האף פתוח והנשימה זורמת. ואני חשה שלווה לגמרי. אני חשה מחוברת לאנשים האהובים עלי, לפיות ביער, לילדה הקטנה שבתוכי והצחוק שעולה בי מעיד על אושר רב. כן, אני מאושרת. כל הדברים שגורמים לי אושר הם כאן כל הזמן. אני ברת מזל. אבל כשחשתי חוסר רוגע ושלוה לא יכולתי לחוש באושר למרות שהוא במרחק ליטוף ממני. (בעלי האהוב, שני ילדי ועוד המון דברים נפלאים שהם חלק מחיי) האושר שלי תלוי רק בי. וזו חובתי לתחזק אותו מתוך הקפדה יום יומית על איזון פנימי. אני יודעת שגם כשיש דברים חיצוניים שמטרידים את מנוחתי לאחר איזון פנימי ותרגול הם חסרי השפעה על אשרי ולמרות שבסיטואציה החיצונית דבר לא השתנה. מה שכן משתנה זו אני ויחסי לדברים. הפוסט הזה נכתב כדי להזכיר לעצמי ולמי שקורא אותו לשמור על איזון. יום נפלא של אושר ושלוה והמון גשם. אין כמו גשם. …….וערפל בטבעון. תודה על מתנת היוגה שמלווה אותי מזה 18 שנה, ולסיום תודות ליוסי בן זוגי שהוא מורה מופלא להילינג ומפתח טכניקות וכלים מדהימים לאיזון פנימי והרמוניה.

ערפל בטבעון

פסח, משפחה ושעורי נשמה

מאת אורלי נירן יהלום

משפחה היא ערך יסוד מקודש בחיינו.

משפחת המקור שלנו יכולה להוות בסיס לאין סוף תמיכה וביטחון או מקור למשברים, פגיעה בהערכה ומעצור להגשמה האישית שלנו. משפחה היא מילה מורכבת ובתוכה טמונות מילים נוספות כמו: שמחה, חשיפה,חופש,ועוד… המרמזות על טיבן של מערכות היחסים השונות שאנו חווים במסגרת זו.

שמחה- אכן יחסים אינטימיים מוצלחים בתוך המשפחה, הם עוגן של יציבות אהבה ושמחה. כאשר מערכות היחסים שלנו מספקות,יש לכך השפעה על כל עולמנו הרגשי באופן הממלא אותנו באנרגיה הנדרשת להגשמת ייעודנו. מילים נוספות הנובעות ממשפחה הן: חשף. המעגל המשפחתי הוא המקום הראשוני בו אנו חושפים את עצמנו וחשופים באופן האינטימי ביותר.

חופש- החופש להיות אנו עצמנו מתוך אמונה שיקבלו אותנו בדיוק כמו שאנחנו. לצערנו ישנן משפחות בהן חשוף הפרט לתחושה קשה של חוסר קבלה ותמיכה. הכמיהה להיות נאהבים ללא תנאי בתוך התא המשפחתי תמיד קיימת אך לא תמיד באה על סיפוקה. מהות הכבשה השחורה מדברת על השוני שלפעמים אנו חווים בתוך משפחת המקור או השבט ממנו צמחנו.

שעורי נשמה הם שערים של עוצמה הדורשים מאתנו שינוי. קושי בתוך משפחתנו תמיד דורש מאתנו קבלת החלטות. כאשר קשה למשפחה שלנו לתמוך בנו, עלינו לחפש בתוך עצמנו את העוצמה לעמוד על שלנו ולחזק את הייחודיות שלנו. לכן גם המלה חיפש נובעת מהשורש של משפחה. החיפוש אחר זהות אישית. במה אני דומה גנטית ורגשית למשפחת המקור שלי ובמה אני שונה. השוני נועד לצורך הגשמת הייעוד האישי שלי. חשוב להבין ולזכור כי השוני חשוב עבורנו ואין לוותר עליו רק משום שלאחרים קשה לקבלו. בתוך המילה משפחה טמונה גם המילה: שם. ואכן אנו קשורים למשפחה שלנו בשם המשפחה הקושר בנינו ומעיד על שייכות לעדה, עם או שבט משפחתי מסוים.

בני משפחתנו הם גם אלו הנותנים לנו את שם לחיים. שם זה תמיד מעיד על הייעוד שלנו וקשור בגורלנו. שם הוא תדר שאנו נושאים עמנו ומקרינים החוצה. עוד מילה הנובעת משורש זה היא מפה. בספרי "בינת הלווייתן" אני מייחדת פרק שלם העוסק בנושא הדת היהודית ומזכירה את מפות הדרכים שהורינו, הקהילה או המסורת ממנה הגענו מתווים עבורנו.

חג הפסח הוא חג החירות, בו אנו יוצאים לחופשי מבין המייצרים (מצריים) בחג זה אנו נדרשים לבדוק מחדש את מושג החופש האישי, לאוורר ולנקות את הבית (האני שלנו) ולשרטט מפות דרכים חדשות על פי עקרונותינו הפנימיים. כל הסמלים הקשורים בחג הפסח מדברים בעיני על סוגיית החופש האישי בתוך המשפחה או הקהילה מסימון המשקופים והמזוזות של העברים בדם כבשים ועד בחירתו של משה כמנהיג השינוי. הכבשה מסמלת בתדר שהיא נושאת את החיבור לעדר, הצורך בתמיכה והכמיהה לחוש נאהבים. הדם מרמז על החיבור למשפחה ולאלו שאנו קשורים בם בקשרי דם. זהו הארכיטיפ המחבר אותנו לצ'קרת הבסיס והישרדות על פני אימא אדמה.

פריחה

משה כזכור לכם, נאלץ לעזוב את משפחתו בגיל צעיר, הוא גדל והתחנך במשפחת המלוכה הפרעונית והידע שרכש שם, אפשר לו להתפתח כמנהיג וליצור שינוי שהשפיע על המוני אנשים. משה נדרש לצורך החיבור לעוצמה הפנימית להתרחק ממשפחתו הביולוגית וללמוד להסתמך על עצמו מתוך בניית מערכת יחסים אינטימית עם האל. משה הוא מנהיג מבטן ומלידה, אך הוא החל את דרכו עם חסימה בצ'קרת הגרון וביכולת הביטוי האישית (הוא מגמגם). החניכות של משה המיומן בהתמודדות עם יסוד המים סובבות דווקא סביב יסוד האש. האש מביאה לידי ביטוי את האני, האגו, הכריזמה המנהיגות. כאן מגיע לעזרתו אחיו אהרון, המשמש לו כפה ובעצם מביע את תמיכת המשפחה במשה ובנתיב המקודש של חייו כמנהיג.

הפירמידה הייתה מאז ומעולם סמל לעוצמה. כאשר אנו משקיעים את העוצמה שלנו בבניית "פירמידות" לאחרים אנו חווים עבדות.  כדי לעזוב את מצריים נדרשו העברים לעבור בים סוף. הים הוא ארכיטיפ לעומקים הרגשיים עימם עלינו להתעמת לצורך ניתוק מהדפוסים הכובלים אותנו לויתור על העוצמה והגשמה מלאה של מי שאנחנו. ים סוף מדגיש את צמח הסוף המסמל גמישות מחשבתית ורגשית. רק מי שגמיש מספיק ומסוגל לעבור שינוי תודעה יכול לחצות את הים לגדה השניה. אלו העברים.

בעלי היכולת לעבור תהליך המביא אותם לצד שמעבר. הגדה שמעבר לים מייצגת גם מעבר בין ההוויה הפיזית לעולמות הנסתרים. בעולם הפיזי אנו קשורים במשפחת המקור שלנו ובדפוסים שהוטמעו בנו בקרב משפחתנו,בהוויה הרוחנית אנו לומדים למצוא את הנתיב הייחודי המקודש לנו גם אם הוא מנוגד לאמונות הרווחות בשבט בו גדלנו. שני העולמות (השבטי והאישי) אמורים לתמוך זה בזה ולא ליצור בתוכנו קונפליקטים המגבילים את תהליך ההתפתחות הרוחנית.

צ'קרת הגרון מאפשרת איזון בין הזנה מבחוץ פנימה וביטוי מבפנים החוצה. כאשר התהליך מאוזן ודו כיווני מתרחשים בחיינו נסים.

כאשר איננו נאמנים לייחודיות שלנו ולייעודנו אנו הופכים לשפחה (מילה נוספת הטמונה במשפחה) עבדים חסרי חופש ועצמאות רגשית. תלויים באנרגיה חיצונית שתכתיב לנו את חיינו במקום להזין את עצמנו מתוך העוצמה הפנימית ולקבל החלטות. חג פסח (פה שח) קשור בצ'קרת הגרון ונתינת ביטוי לחופש האישי. צ'קרה זו קשורה בקבלת החלטות והצהרת כוונות. זהו המרכז האנרגטי בו הרצון האישי שלנו מתאחד עם הייעוד והרצון האלוהי המכוון אותנו בנתיב הייחודי רק לנו.

כאשר אנו מקבלים החלטה אנו נותנים ביטוי לעוצמה ולחופש שלנו להיות מי שאנחנו באמת. קבלת החלטות מחזירה את הסמכות לידינו. זוהי היציאה מעבדות לחרות. זהו המסר השזור לאורך כל סיפור ההגדה.

תקשור לשנת 2015 – שנת הדב

מאת: אורלי נירן יהלום – מתקשרת את עיט זהוב.

2015 – שנת הדב
אנרגיות נשיות עוצמתיות של ריפוי.

שנת 2015 נושאת את התדר של המספר 8 המורכב מ-6 ו-2. שנה המביאה לחיינו אנרגיות מאוד נשיות, רכות ועם זאת מלאות עוצמה. זוהי שנה הנושאת בחובה ריפוי גדול, הקשבה למקצבים פנימיים והתחלות חדשות הנובעות מפריצה של מקומות שהיו תקועים, כמו מים הפורצים את הסכר.
תדר המים יבוא לידי ביטוי בשנה זו בכל מצבי הצבירה של המים כנוזל, כאדים, שלג, או עננים.
החיבור לדב יחזק בחיינו את המהות של חלימה, ריפוי והבנה עמוקה יותר שאנו במציאות שהיא בעצם חלום. תובנה זו תשפיע על קבוצות גדולות יותר של אנשים בדרך של התפתחות רוחנית.
המספר שמונה המצויר גם כסמל האינסוף מעלה את הצורך ב"חזרה הביתה" לנקודת ההתחלה למי שאנו באמת, מעבר למסכות ולדפוסים שיצרו את חיינו. אחת החיות המלמדת  על "חזרה הביתה" היא דגי הסלמון מהם ניזונים הדובים. דגי הסלמון חוזרים בניגוד לזרם בנהר עד למקום בו גדלו כדי להביא לעולם דור חדש של דגיגים. בשנה זו, בה האנרגיה של סגולת הדב תשפיע על כולנו, נחווה קשר גם לסגולת הסלמון.

למה כדאי לשים לב השנה בתהליכי ההתפתחות שלנו:
חלומות- השנה במיוחד נוכל ללמוד הרבה ולקבל מסרים עבור בעיות אישיות דרך חלימה ועבודה עם חלימה שקופה.
מערכות יחסים- מיקוד ודיוק בדרך בה אנו רוצים את מערכות היחסים שלנו. שנה משמעותית בנושאי זוגיות עבור אנשים רבים לכיוון של דיוק בהבנת הצרכים האישיים שיביא לפרידות או צמיחה במערכות היחסים הקיימות.
דיוק ובהירות בתחום הייחודיות האישית ובחירת דרך לחיים- חיבור לטוהר. טוהר מאפשר שמירה על הייחודיות שלנו. כמו פתיתי השלג שכל אחד מהם ייחודי כך השנה נהיה ממוקדים יותר בהבנת הדרך האמיתית עבורנו, ללא זיופים.
טיהור רגשות- זוהי שנה טובה לשחרר טראומות רגשיות וכאבי לב מהעבר כדי לצמוח לתוך מצבי הגשמה מאושרים יותר.

כיצד נחוש באנרגיות האלה בחיינו האישיים:
המספר שמונה  מביא לחיינו סיום של מצבים תקועים.לטוב ול"רע". זוהי שנה של שינוי והתקדמות.
למשל: זוגיות שדורשת שינוי תביא לגירושים או פתרון מסוג אחר.אך לא תישאר במצב הקיים. כנ"ל לגבי מצבים תקועים במקומות עבודה ומערכות יחסים בכלל. המים יפרצו את הסכר ויביאו לשינוי וזרימה.

דוב

נושאים שידרשו תשומת לב השנה בעולם בתחומי הטבע:
פוריות של אימא אדמה.
טיהור ושמירה על מקורות המים.
איזון הימים והאוקיינוסים- בהקשר לנפט, משאבי טבע אחרים וצרכי האדם מול שמירת האיזון בטבע.

בפוליטיקה האזורית
הנושא של גבולות יהיה רלוונטי השנה יותר מתמיד. פתיחה של גבולות למצב נוזלי יותר כמו עננים או הגדרה נוקשה וברורה יותר. שנה של מהפכים. גם בתחום הפוליטי בארץ. בעזה התפוררות שלטון חמאס. שנה שתביא עמה אפשרות הוצאה לפועל של שלום אזורי.
נושא מרכזי נוסף השנה- טיפול והתמודדות עם מיעוטים דתיים כמו הבדואים והדרוזים שמגיע להם שוויון זכויות כאזרחי מדינת ישראל.
עוד בארץ: שמירה על משאבי המים ותוכניות בנוגע למי תהום יעלו על הפרק. אני צופה הידוק קשרים בין ישראל למצריים וירדן. לטובת השמירה על הטבע ופיתוח פעולות משותפות לטובת האזור כולו.
בפוליטיקה הישראלית יהיה משקל ברור ורב יותר לנשים מכל האוכלוסיות והמגזרים.
כמו כן, מהפך לטובה באירופה בהקשר לתמיכה בישראל.

טיפול אלטרנטיבי במחלת הסרטן

מאת: יוסי יהלום.

מחקר מפתיע שהתפרסם, טוען שבמקרים מסוימים, מחלת הסרטן יכולה להופיע ולהעלם באופן עצמאי מבלי שהתגלתה. במחקר בדקו שתי קבוצות נשים, קבוצה אחת נבדקה מספר פעמים במשך שש שנים והקבוצה השניה רק בסיום התקופה. בקבוצה השניה התגלו פחות מקרים של סרטן השד. את הידיעה ניתן לקרוא באתר ynet בקישור הזה.

החוקרים שביצעו את המחקר העריכו שבחלק מהמקרים בקבוצה השניה, המחלה נעלמה מבלי שהתגלתה.

כשמאן ומרפא הוליסטי, הפועל דרך שינוי וריפוי התודעה, תוצאות המחקר לא הפתיעו אותי. מניסיוני בטיפול בחולי סרטן, למחלה זו יש היבטים שקשורים באופן ישיר לגילוי המחלה וזיהויה.

אין ספק שישנן משמעויות נפשיות לגילוי המחלה. הדרך שבה מחלה זו נתפסת בציבור הרחב וגם אצל הרופאים עצמם, מביאה את החולה למקום שבו ההתמודדות היא קודם כל נפשית. במקרים שבהם ישנו ניסיון משפחתי קשה בהקשר למחלה זו, הטראומה יכולה להיות קשה יותר. הסרטן כמחלה, מעלה היבטים נפשיים לא פשוטים. גילוי המחלה הוא תהליך לעיתים טראומטי, שיכול להוריד מוראלית את החולה. מרגע שהסרטן מתגלה, המחשבות, הדאגות וההתמודדות עם המחלה הופכים לעיתים להיות חלק מרכזי בחיי החולה. התפיסות של הסביבה את המחלה והן המחשבות של החולה עצמו, יכולים להביא למעגל של החמרה ויצירת מציאות של הידרדרות במצבו. כל זאת עלול ליצור מצב שבו מחלת הסרטן ניזונה למעשה מהתפיסות השליליות שבאות עם גילויה. תפיסות ומחשבות אלו יכולות להזין את מחלת הסרטן ולאפשר לה להתפתח בגוף הפיזי.

הטיפול ההוליסטי במחלה, יעסוק בשלבים הראשונים בזיהוי ונטרול הנושאים הרגשיים המגבירים אותה, על מנת לעצור את ההתדרדרות שלה. ככל שהטיפול יתקיים בשלבים ראשוניים יותר, כך ניתן יהיה לעצור את התפשטותה או לפחות להאט אותה באופן משמעותי. הבנה זו של ההשלכות הנפשיות של המחלה, מתחברת לתוצאות המחקר. על פי הערכות החוקרים, במקרים מסוימים, הסרטן נעלם מעצמו מבלי שהתגלה כפי שקרה בקבוצה השניה. לעומת זאת בקבוצה הראשונה, מרגע שהוא מתגלה, הוא לא יכול להעלם, כיוון שהמחשבות וההיבטים הנפשיים שמלווים את המחלה משפיעים על המחלה ולא מאפשרים לה להירפא ולהעלם בקלות.

אצל חולים שבמשפחתם ישנה היסטוריה של סרטן ובמיוחד מוות מסרטן, ההיבטים הרגשיים  חשובים יותר, במיוחד אם הם מאמצים תפיסת מציאות שבה אין להם יכולת להחלים מהמחלה, לאור הניסיון המר שקיים במשפחה.

בדוגמא אחרת, ישנם חולי סרטן בגיל מתקדם, שבו יש צורך רגשי בהתמודדות עם המוות הקרב. גילוי הסרטן מאלץ אותם להתמודד עם מחשבות אלו ביתר שאת. ככל שהתמודדות של חולים אלו עם המוות טובה יותר, כך הסיכוי להתמודד עם הסרטן גבוה יותר.

 למעשה, מחלת הסרטן, למרות היותה מחלה פיזית קשה, קשורה באופן ישיר ומרכזי להיבטים נפשיים אלו. מניסיוני בטיפול באנשים החולים בסרטן, הדבר הראשון שצריך לפתור בהתמודדות עם המחלה, הוא כפי שציינתי: הנושאים הרגשיים, דפוסי מחשבה מגבילים וכל ההיבטים הקשורים במוות. כמטפל ומורה רוחני, ההתייחסות שלי למוות היא שונה והיא נובעת מתוך ההבנה שמוות, עם כל הקושי שבו, הוא למעשה שינוי. מנקודת המבט שלי, הסרטן היא מחלה שבאה להזכיר לנו דווקא את החיים, את הצורך בשינוי ואת ההנאה והשמחה שניתן למצוא בהם. איזון החולה וחיבור לחיים ושמחה, יכול להאט את התדרדרות המחלה ואף לעיתים לעצור אותה.

הסיבות הנפשיות הגורמות למחלה מלכתחילה הן שונות מאדם לאדם, עם זאת, אין ספק שזהו זעזוע אישי המצריך שינוי בהתנהלות היומיומית. החיים שלנו לעיתים הופכים לשגרתיים וחסרי משמעות, כאשר אנו שוכחים לחיות מתוך שמחה והנאה. במצב הזה אנו פועלים ועושים ממקום של צרכים שאף פעם לא ממלאים אותנו באמת. אנו עשויים לתפקד, לפעול עבור אחרים ועבור עצמנו, אך כל זאת נעשה ממקום של שגרה וחוסר עניין. החיים חולפים על פנינו ולפתע מגיעה תזכורת, שאומרת לנו לשים לב לעצמנו ולמה שקורה לחיים שלנו. מחלה זו דורשת שינוי פנימי. אלו שמצליחים לעבור שינוי תודעתי פנימי משמעותי יותר, הם אלו שיש להם סיכוי טוב יותר להחלים ממנה.

חשוב לציין שהריפוי מהמחלה תלוי במטופל, במוכנות שלו להשתנות, דרך החיבור לחיים, לחשיבה חיובית ולעשייה שיש בה הגשמה הממלאת אותו. במצב זה ניתן ליצור תהליך ריפוי אפקטיבי המאפשר להוריד את רמות הסבל מהמחלה.

למטופלים שכבר סיימו תהליך של כימותרפיה, הטיפול השמאני יכול לסייע בשיקום הנפשי והפיזי וגם למנוע את חזרת המחלה על ידי יצירת תהליך של שינוי אצל המטופל.

כמו כן, חשוב להוסיף שהטיפול ההוליסטי האלטרנטיבי בסרטן, חייב להתבצע במקביל למעקב וטיפול רפואי מערבי. השילוב של הטיפולים מאפשר ליצור תהליך החלמה אמיתי עבור החולה ולהכניס לחייו בהירות חדשה ואופטימיות.

לפרטים נוספים על הטיפולים שלנו לחצו כאן!

לבנת השלג

מאת אורלי נירן יהלום

שלג  יורד מהשמיים רך לבן וקריר. שלג הוא תופעה של תקופת החורף, מעלה בנו תמיד אסוציאציות של קור, תקופה של הסתגרות, התכנסות פנימה, וחום של אח בוערת בבית.  האור עמום, חשוך בחוץ והצבעים כהים יותר.  הימים הולכים ומתקצרים מיום ליום. כיפת הלילה השחורה זרועת הכוכבים כובשת שעות נוספות על חשבון אורו הבהיר  של היום. יום ועוד יום עד היום הקצר ביותר ב-21 לדצמבר. זהו נצחונו של שר החורף המביא עמו מוות, כפור ושלגים. טקסי היום הקצר ביותר  בשנה על פי השאמאניזם,  נותנים ביטוי לאיכויות של מוות ולידה מחדש.

 אורה הקר והכסוף של  לבנת השלג חודר לתוך חיינו החודש, עוטף  אותנו בכמיהה להתכנסות נפשית. חיבור לאור הפנימי ולעוצמה החבויה במעמקי הנפש.

 הלובן של השלג מחבר אותנו לתדר של ניקיון פנימי. מתוך הלבד, מתוך  ההקשבה פנימה שיוצרת תחושת החורף, מבצבץ ועולה עולמנו הפנימי. הייחודיות  שלנו.

 השלג  מביא עמו תדר של ייחודיות פתיתי השלג הם טיפות מים שקפאו באוויר  ויורדות לארץ בצורת גבישים. לכל גביש 6 קצוות והוא בנוי באופן גיאומטרי.

לכל אחד מפתיתי השלג הנופלים עלינו ברכות, מבנה ייחודי אך ורק לו. אין שני פתיתי שלג זהים. המספר 6  נושא עמו תדר של רכות ואהבה. והמסר הוא אהבה עצמית, ולימוד הייחודיות האישית שלנו. כל אחד  מאתנו, שונה מהשני באופן ייחודי. במראה החיצוני, בקצב הפנימי, בכשרונות  ובטעם האישי. האנרגיה של לבנת השלג משפיעה עלינו באופן הממקד אותנו, בהבנת המהות האישית שלנו, והיכולת להגשים את ייעודינו מתוך מהות מיוחדת זו.  בשלג יש רכות, הוא מכסה על אימא אדמה כמו שמיכה רכה. בזמן שבחוץ הכל קפוא בפנים הכל חי, ומתפתח ממתין לזמן הנכון לפרוץ החוצה במלא הדרו באביב. זהו זמן לחלומות ופוטנציאל לריפוי אישי, הנובע מתוך קבלה עצמית שיש בה אהבה ללא תנאי. ריפוי תמיד נעשה מבפנים החוצה. כאשר השינוי הפנימי תם והבשיל  הוא ישתקף בנו, בחיינו ויפרוץ החוצה בזמן הנכון.

 לבנת השלג מביאה עמה את המהות הזו של בפנים. פנימה, עמוק יותר ויותר אל תוך עצמנו. גם כאשר מבחוץ הכל קפוא ונראה לנו שאין כל שינוי בחיינו בפנים תמיד יש התפתחות ושינוי. זה טבעם של החיים. אנו רגילים על פי התפישה המערבית בה חונכנו לצפות לתוצאות כאן ועכשיו, כמה שיותר מהר, אבל לטבע הפנימי זמן וקצב משלו, כמו לטבע שמקיף אותנו. בטבע יש גאות ויש שפל, יש אביב וחורף וסתיו, יש פריחה וקמילה ושוב פריחה, חיים ומוות ושוב חיים.

  יש תקופות להסתגרות במערת הנפש, כמו הדובים הנמים במערה את שנת החורף, עטופים בקורי החלום. הדוב נושא את האנרגיה של המרפא המתקשר והחולם. אנרגיה שמקורה בזמן החלום. תחת המעטה הקפוא הרך של השלג אנו חווים את זמן החלום. מקום של פוריות , צמיחה ואהבה עצמית. בזמן הזה שאנו מכנים "העידן החדש", עידן הרוח, עולה לא פעם המושג אהבה עצמית. רק כאשר אנחנו אוהבים ומקבלים את עצמנו אנו חווים גם אהבה מהסובבים אותנו. אבל על אהבה וקבלה עצמית, ניתן ללמוד רק מתוך הלבד, בתוך חדרי הלב שלנו.

האינדיאנים אומרים

שאותו כוח שאנו קוראים לו בשם אלוהים והם מכנים הרוח הגדולה, נמצא אצל כל אחד ואחת מאתנו בשקט שבין שתי פעימות לב. אם אנו מכוונים את עצמנו להקשבה פנימה, אנו יכולים לקבל תשובות לכל בעיה עמה אנו מתמודדים.

באיכות הזו של מיקוד פנימה ותקשור משתמש גם השאמאן

 כדי לתקשר  ולקבל תשובות עבורו ועבור מטופליו, יוצא השמאן למסע.

מסעות אנרגטיים ,(להבדיל ממדיטציות שונות שאנו מכירים מהמזרח הרחוק) הם תמיד ממוקדים. לשאמאן יש מטרה, משימה שהוא לקח על עצמו לגבי חקירת נפש האדם.

 השמאן יוצא למסע לעולמות אחרים כדי ליצור קשר עם ישויות בנות ברית אשר עוזרות לו באיסוף רסיסי נשמה ונותנות לו מידע לגבי מצב המטופל.

לשמאן מיומן יש בעלי ברית רבים שמנחים אותו, יש לו יכולת לשאוב יידע על חוקי היקום מהריק ולצור קשר עם עולם המתים לצורך ריפוי החיים.

 לבנת השלג מעלה בנו הבנות לגבי הגוף הנפלא והייחודי שלנו,  הנשמה הייחודית שהיא רק שלנו, האינדיבידואליות והעוצמה הפנימית שלנו.  חיים מלאים ומאוזנים נובעים, מהכרה ברורה של האני הפנימי, וחיבור לייעוד המיוחד לו בחיים אילו.

כאשר האינדיווידואליות שלנו בעולם הפיזי ארוגה בהוויית האחדות עם הטבע  ונשמות כל הסובבים אותנו כחלק מהאחד האלוהי אנו חווים שלמות, אשר אתה תמיד מגיעה גם שלווה.

  חודש שליו מלא בחום הלב, באהבה אורלי.

הסוד

הסרט הסוד יצא לעולם בשנת 2006. רונדה בירן, היא זו שעל בסיס הרעיון שלה יצא הסרט.
לאחר הסרט יצא גם הספר הסוד שמסביר בכתב את הרעיונות שמוצגים בסרט. הסרט והספר הפכו להצלחה, כיוון שהצליחו לקחת רעיון רוחני, להתמקד רק בו ולהעביר אותו במגוון צורות אפשריות המפשטות אותו לקהל הרחב.

המסר שעומד מאחורי הסוד, הוא רעיון רוחני שידוע ומוכר ברוב התורות הרוחניות, והיום בזכות הספר גם ידוע יותר בקהל הרחב. הרעיון המרכזי שמוצג בספר, מזהה שאנו מושכים אלינו את נסיבות חיינו. כלומר המחשבות המגבילות שלנו והאמונות החוסמות שלנו מושכות לחיינו את ההתנסויות שמהן אנו רוצים להשתחרר. לעקרון זה ישנן שמות שונים כגון: "דומה מושך דומה" (מחשבות חיוביות מושכות חוויות חיוביות), "חוק המשיכה", "מחשבה יוצרת מציאות" וכו'.

הספר והסרט מסבירים ומדגימים במגוון צורות את חשיבות הרעיון, מביאים מורים רוחניים שונים שמסבירים את הדברים מנקודת הראות שלהם. הספר והסרט נותנים השראה וחיזוק לכל מי שמתעניין ברוחניות גם אם זה במעטפת חיצונית של איך להיות עשירים ובריאים יותר.

טכניקת ריפוי תודעה, היא אחת הטכניקות המשמעותיות ביותר שיודעת לעבוד עם "הסוד" ברבדים העמוקים ביותר שלנו ובתהליכי שינוי יציבים ומהירים. ריפוי תודעה מבוססת על ידע שמאני עתיק של ריפוי פנימי ושינוי דפוסי מחשבה מגבילים. הטכניקה מבוססת על סמלים המאפשרים גישה ישירה אל התודעה ועל ידי כך יוצרים שינוי פנימי עמוק שמשפיע עלינו ועל הסביבה שלנו.

אם גם אתם רוצים ללמוד כיצד להשתמש "בסוד", לרפא את המחשבות והדפוסים המגבילים, צרו איתנו קשר לקורס שישנה את חייכם ואת חיי הסובבים אתכם!

באהבה, אורלי נירן יהלום ויוסי יהלום

עצות לחיים

מאת אורלי נירן יהלום.

אנו במרכז מעוף מקודש מציעים לכם 5 עצות לחיים של איזון והגשמה על פני אמא אדמה, אתם מוזמנים ליישם ולספר לנו כיצד הן השפיעו עליכם.

הקשבה וחיבור לשקט הפנימי כדי לגלות מה אנו באמת אוהבים.
סגולת הכלב- נאמנות ללבנו. הכלב מלמד אותנו לטפח לב בריא ולכבד את הייחודיות שלנו. כדי לעשות זאת עלינו לתרגל הקשבה ללבנו ולכבד את המסרים שאנו מקבלים.
הילידים האמריקאים מלמדים שהתשובה לכל שאלה נמצאת אצלנו בשקט שבין שתי פעימות לב.

הילינג והתמרת סבל וכאב לאהבה.
סגולת הדובה הלבנה – ריפוי הדובה הלבנה מלמד אותנו לתת להילינג מקום בחיינו. לרפא את מה שדורש ריפוי בעולמנו הפנימי ולא לשקוע בחיים הפיזיים מתוך שכחה של ההוויה הרוחנית. הדובה מזכירה לנו לאזן את העשייה הפיזית דרך חיבור לזמן החלום.

חיבור לטבע, הבנת הפשטות דרך איזון בין כל תחומי חיינו.
סגולת הסלמון- חזרה הביתה למקור. דגי הסלמון חוזרים למקווה המים בו גדלו כדי להתרבות. הם מלמדים אותנו שכדי להביא את עצמנו לידי הגשמה וליצור יצירות חדשות אנו חייבים להיות בקשר עם השורשים האותנטיים שלנו. כאשר אנו מגלים מי אנו באמת ומה טבענו האמיתי ומביאים אותו לידי ביטוי אנו מכבדים את עצמנו ומניבים פרות ייחודיים.

סגולת הסלמון - איור אורלי נירן יהלום

לראות את הדברים היפים בחיינו ולהעריך אותם.
סגולת הברבור- חן ויופי. להתקדם ללא מאמץ לעבר המטרות בהן אנו בוחרים. לאפשר לדברים להגיע אלינו בחן ובקלילות.

ללמוד לכבד ולהעריך את עצמנו, כך נוכל לכבד אחרים.
סגולת הבואש- מוניטין. סגולת הבואש מלמדת אותנו להעריך את כשרונותינו  ואת התדר הייחודי שאנו מקרינים. את הבואש אנו מכירים בזכות ריחו המשמש מצד אחד למשיכה מינית ומצד שני לדחיית אויבים. הריח הוא חותמת אישית שלנו. מי שאוהב ומעריך את מה שאנחנו יימשך אלינו ומי שלא עדיף שלא לבזבז עליו את זמננו.

פתרון חלומות – פירוש חלומות

מאת: אורלי נירן-יהלום

אינני מסוגלת לדמיין חיים ללא שנת חלום, המעשירה את חיי במסרים והבנות לגבי המתרחש בחיי ביום יום, או ללא חלימה בהקיץ ויציאה למסעות שאמאניים בעולמות מקבילים, לצורך ריפוי וקבלת תשובות. הקשר המופלא שנוצר ומתפתח עם בני הברית שעוזרים לי ומכוונים ברב חוכמה, מאיר את חיי. ישויות של אור ועולמות עליונים, ישויות הטבע (פיות, גמדים ושדונים) וישויות העולמות התחתונים המלאות בהוד ועוצמה אדירה. לכולם מקום בחיי.
חלימה בעיניי, פירושה לחיות חיים מלאים. חיות אמיתית מתוך חבור שלם לכל ההיבטים של העצמי.
לחוויית החלימה הצלולה מקום מרכזי בהתפתחותי הרוחנית. היא מהווה את המקור לנקודת המבט שלי על השתקפויות המציאות.
ניסיון החיים האישי, לימד אותי שחלימה צלולה יכולה להופיע בחיינו בצורות שונות. הן בשינה, הן בחלימה בהקיץ והן דרך מסעות שאמאניים.

סגולת החלימה טבועה בכל אחד מאתנו מעצם היותנו אנרגיה. יכולת זו, צומחת ומתפתחת בנו באמצעות שימוש במחשבה ובדמיון.
בספרו "אומנות החלימה" מספר קרלוס קסטנדה על מורו דון חואן ומצטט אותו: "כל דבר הוא אנרגיה, לבד מאנרגיה אין שום דבר כלל…."
דון חואן מורה לתלמידו דרך חדשה של תפישת המציאות. כאשר אנו מבינים את המציאות היומיומית שלנו כמבנים אנרגטיים ולא מתוך דפוסי החשיבה התבניתיים על פיהם חונכנו לראות אותה, אנו מסוגלים לתפוש שגם החלומות שלנו הם מבנים אנרגטיים שאנו יוצרים.
מתוך כך אנו מבינים שאנו יוצרים את המציאות שלנו.
קרלוס קסטנדה מציג בספריו יידע ששאב ממקורות שונים לצד חוויותיו ודמיונו האישי.

טאישה אבלר חניכה נוספת בקבוצתו של דון חואן מתארת בספרה "מעבר המכשפים" את חוויותיה בתהליך החלימה השאמאנית כמצב של שינוי תודעה מוחלט.
….שמעתי צליל חד גוני מאחורי העורף שלי וראיתי שהפתח גדל. רציתי לזחול פנימה, להידחק דרכו ולהיעלם, חוויתי בתוכי בחישה נמרצת, המודעות שלי החלה לנוע לאורך הקו בקודקוד הראש והחליקה דרך הפתח.
חשתי כאילו אני נמצאת בתוך מערה ענקית……".
תיאוריו של קרלוס קסטנדה בספר "אומנות החלימה" ותיאוריה של טאישה אבלר בספר "מעבר המכשפים", מרתקים, אך עלינו לזכור שהם מבטאים למעשה את עולמם הפנימי. קל לי להתחבר ליידע שמציג קרלוס קסטנדה בספריו אך קשה לי להתחבר לעולמו הפנימי ההזוי והדרמתי. חלימה נובעת מהמקומות האינטימיים ביותר בנפש האדם וקשורה ליחסי האדם עם עצמו ועם סביבתו. חלימה נובעת מתוך האיזון, או חוסר האיזון הנפשי של האדם החווה אותה. לשמחתי, קראתי את ספריהם של קרלוס קסטנדה וטאישה אבלר לאחר שהתנסיתי בעצמי בחוויות רבות של חלימה, מסעות של יצאה מהגוף, התכווצות של גופי והתרחבות וחלימה בהירה. ניסיון זה, עזר לי להבין את חוויותיהם ולראותן בפרספקטיבה הנכונה, כלומר בפחות דרמתיות.

לעומתם, קייטלין מתיוס מספרת בספרה "לשיר את הנשמה הביתה" על התפתחותה דרך חלימה או כניסה למערה הפנימית, באופן שונה: "כשהייתי ילדה קטנה, תפרה לי אמי שמיכה צבעונית גדולה מריבועי צמר. עד מהרה הייתה שמיכה זו לחברתי הטובה ביותר….אך המיוחד מכל, היא הייתה המערה שלי.
….בחשכת המערה שלי פגשתי ישויות רבות שבאו לשחק אתי. בדרך כלל הן ספרו לי סיפורים ולימדו אותי דברים על היקום…
מאגר הקסם והשמחה הבלתי נדלה שהוענק לי מידי בוני הצורות שלי. דרך ההתקשרות שלהם הייתה מהירה וסמויה, והם דברו הישר אל נשמתי." החוויה שמתארת קייטלין היא דוגמא לחלימה בהקיץ.
כשאמאנית המתרגלת את אומנות החלימה דרך קבע אני יכולה לומר שזה הדבר ששינה באופן מוחלט את תודעתי ופתח לפני שערים לעולמות המקבילים, שכולנו נוגעים בם בחטף לרב מבלי להיות מודעים. עם זאת אני מדגישה שהחיבור לאדמה ותפישת עולם החלום בפרופורציות הנכונות תמיד שמרו עלי. מעולם לא המלצתי לתלמידי להשתמש בסמי הזיה לצורך חלימה או פיתוח המודעות, כיוון שמניסיוני האישי ניתן להגיע לחוויות מדהימות של שינוי בתודעה ובתפישת המציאות בהדרגה, כל אדם על פי הקצב הפנימי הנכון לו ובאמצעות כניסה למערה הפנימית.
המערה מייצגת את הרחם של אימא אדמה – אפלת המסתורין, בו נטמנים זרעים של מחשבות ורגשות, מהם, נולדים כל הרעיונות המוגשמים על פני פלנטה יפהפייה זו. הכניסה למערה מסמלת את ההתכנסות פנימה לצורך חיבור לתודעה בהירה.

הדוב- נושא תדר של הילינג ומייצג איכות של חלימה. הדובים מתכנסים בחורף לשינה ארוכה במערה, באמצעות החלימה הם מסיטים את הוילאות בין עולם היומיום והנסתר. בתוך חשכת המערה, הם מקבלים מסרים של ריפוי ורעיונות חדשים של יצירה. על פי הידע השאמאני, הדוב הוא המרפא והמתקשר. שתי סגולות הנובעות מיכולת ראיית הנסתר ועין שלישית פתוחה ומאוזנת.
חלימה שאמאנית פירושה תמיד- יצירת מציאות מודעת.
השאמאן מודע לכל פרט המתרחש בחלום ויודע כיצד לתרגמו.

בחלום צלול, החולם מודע לתהליך החלימה בדומה לחלימה שאמאנית.

הדבר המאפיין חלימה שאמאנית, הוא המסע השמאני. השאמאנים יוצאים לבקש עזרה מישויות בעולמות המקבילים, זהו המעוף המקודש של הנשמה שהיא בעצם חסרת גבולות פיזיים.
השאמאן לעולם אינו יוצא לבדו למסע. אנו יוצאים למסע תמיד עם החיה המלווה אותנו במסעות. היא מגינה עלינו ומכוונת אותנו. חיה זו היא "בת ברית". האמון שלנו בבני הברית שלנו במסע השאמאני ובעצם גם בחיי היום יום הוא עורק החיים התומך בנו ומנתב את חיינו.
על פי קייטלין מתיוס: "יציאה למסע אינה שונה בהרבה מחלום בהיר שבו החולם מסוגל לנהל
מערכת יחסים אינטראקטיביים עם החלום, ולא רק לשמש כצופה סביל במאורעות."
השאמאן יוצא למסע תמיד לצורך מטרה מוגדרת.

חלימה צלולה – היכולת לכוון חלומות ולשלוט באופן מודע על האירועים המתרחשים בהם. זהו מצב של צלילות ובהירות הן במצב של עירות והן בשעת השינה. כאשר אנו חולמים חלום צלול, בשלב של שנת R.E.M., שנת חלום, קיימת אפשרות להתפתחות המודעות והעצמה אישית. חלימה צלולה המלווה בתהליכי מודעות עמוקים, יכולה להעלות את רמת המודעות שלנו באופן משמעותי.
כלב הים- נושא סגולה של יכולת לעבור דרך רגשות, הגנה בעת התרחשות שינויים, וחלומות צלולים. חלימה צלולה נובעת מיכולתנו להישאר צלולים בכל מצב ולזכור מי אנחנו. איכות מדהימה זו של כלב הים באה לידי ביטוי בסיפור האגדה "עור כלב הים, עור הנשמה". המציין את השיבה הביתה והחיבור לזהות הפנימית שהודחקה. החיבור לפרווה שעוטפת, מחממת ומגינה על נשמתנו. הפרווה כמו העור היא גבולה הפיזי של החיה. גבולות קשורים לגיבוש הזהות האישית ובהירות מחשבה. שוב, איכויות אילו נובעות מתפקוד מאוזן של מקלעת השמש והעין השלישית. בספר "רצות עם זאבים" מציינת קלריסה פינקולה אסטס שאגדת עור כלב הים מסופרת בכל העולם משום היותה ארכיטיפ הקשור ליידע קדום על הנשמה. הספור מספר על האינסטינקטים המנחים אותנו בדרך החיבור אל העצמי.
אנו זקוקים לאינסטינקטים שלנו ולצלילות המחשבה ביום יום וגם במסעותינו בעולם החלום.

אומנות החלימה מכילה מספר רבדים המלמדים אותנו על חלימה בהירה (חלימה צלולה).
1.    קבלת חזיונות וניבוי העתיד. (תהליך הנובע משנת חלום, חלימה בהקיץ או מסע שאמאני.)
2.    הבנה ועיכול של חוויות היום יום להשגת רמת מודעות גבוהה יותר.
3.    הכרה וזיהוי של העצמי החולם.
4.    שליטה בתהליך החלום.
5.    התבוננות ב"חלום" מבחוץ- כלומר צפייה על עצמנו חולמים.

קבלת חזיונות וניבוי העתיד
קבלת חזיונות וניבוי העתיד, אינטואיציה חזקה, הם חלק מתכונותיו של השאמאן ויכולתו לחיות בין העולמות. לפרש נכון את המסרים שהיקום סביבו שולח ו"לחוש" את העתיד.
למעשה, חזיונות בהירים ו"תחושת בטן" המבוססת על אינטואיציה נקיה משלימים זה את זה
מבחינת התפקוד של הצ'קרות בגופנו.
האינטואיציה נובעת ממקלעת שמש פתוחה, משוחררת ומאוזנת שאינה נשלטת על ידי ההיגיון, החזיונות שהשאמאן מקבל מקורם בעין שלישית פתוחה ויכולת לראות את הנסתר.

הבנה ועיכול חוויות היום יום
התהליך של עיכול והבנת חוויות היום יום, באמצעות חלומות מביא לידי ביטוי שילוב בין העין השלישית ובין תהליך העיכול עליו אחראית מקלעת השמש, הן בממד הפיזי והן בממד הרוחני.
כאשר אנו הולכים לישון ובמחשבתנו בעיה שלא פתרנו במשך היום, היא עולה בלילה בחלום
ומאפשרת לנו לחוות את האירוע שוב ולראות את פתרון הבעיה. בדרך כלל תהליך החלימה
מופיע בסמלים. גם המסרים המגיעים מהיקום סביבנו מופיעים לא פעם בסמלים שעל השאמאן לפענח. אנו יכולים להתכוונן לפני השינה ולבקש לקבל תשובה לבעיה עמה אנו מתמודדים בחלום.

הכרה וזיהוי העצמי בחלום
חלימה שקופה היא חלימה שבה אנו מודעים לכך שאנו בתוך חוויה של חלום.
טכניקה מוכרת לפיתוח חלימה שקופה היא התבוננות בכפות הידיים שלנו מספר פעמים ביום. עצירה והתבוננות כזו "קוטעת את ההוויה האוטומטית שלנו ומזכירה לנו לרגע מי אנחנו. זוהי מעין בדיקת עירות. האם אני חולם כרגע או ער? תרגול קבוע של התבוננות בכפות הידיים, ממקדת אותנו ומטביעה בנו את המודעות לעירות עד שאנו "נזכרים" בה וחווים אותה בחלום. ברגע שאנו מתבוננים בכפות ידיינו בחלום אנו למעשה בהכרה שזהו חלום ואנו בתהליך חלימה. בחוויה האישית שלי, זיהיתי באחד החלומות שאני בתוך חלום כאשר הגעתי הביתה (בחלום כמובן), עליתי במדרגות לקומה השניה ואז להפתעתי כמו בציור של אשר הובילו אותי המדרגות חזרה לחצר. ההבנה שפרט זה מתוך החלום אינו מציאותי חברה אותי בתוך החלום לזיהוי עצמי כחולמת והתעוררות מהשינה.
טכניקה נוספת שפועלת על תת המודע שלנו היא מיקוד המבט שלנו בחפץ מסוים ואחר בפרטים אחרים. כלומר התבוננות בכל פרט ופרט בחדר באופן ממוקד למספר שניות.
במציאות אנו ממקדים את עיננו מספר שניות או רגעים בחפץ מסוים אך הוא אינו משתנה.
כאשר חפצים משתנים בחלום שלנו או מתהוות סיטואציות "לא הגיוניות" זהו המסר האמור להעיר את תשומת לבנו שזהו חלום.

שליטה בתהליך החלום.
ד"ר יוסי באומהקר מציין בספרו "ספר התודעות המשולבות" ששליטה במהלך החלום צריכה להיעשות בתבונה. כלומר לא לבנות מציאות חדשה מתוך משחק בנופים וחפצים, אלא, לפעול בהתאם לדרישת המצב בחלום.
באחד החלומות, חוויתי מצב בעייתי ולא הגיוני עם הרכב שלי. זיהיתי שאני בחלום ויש לי את היכולת לשנות בכל רגע ובאמת יצרתי שינוי. יכולתי לשלוט במצב בחלום, מרגע שהבנתי שאני חולמת. אני מודה שזו תחושה נפלאה, לפתור בעיה שאנו חווים בחלום.

התבוננות ב"חלום" מבחוץ- כלומר צפייה על עצמנו חולמים.
זהו מצב בו אנו למעשה חווים מסע אסטרלי, של יציאה מהגוף ומתבוננים על עצמנו ישנים. אנו "מחוץ" לחלום. איננו פועלים או משנים דברים בתוכו אלא מתבוננים בגופנו כמו במוות קליני. זהו מצב הדורש מאתנו שליטה מלאה ויכולת להיכנס לגוף בחזרה בכל עת שנבחר.
הוא מזכיר במהותו את מסעו של השאמאן היוצא למסעות לעולמות אחרים לצורך הבנה גבוהה וריפוי.

חניכה
ניתן להשוות את החלימה הצלולה לסוג של חניכה מקודשת לנשמה. תהליך כזה יכול להיות מקפצה להתפתחות רוחנית גבוהה מאד כאשר שזורה בו עבודת מודעות עצמית.
החוויה האישית שלי הקשורה לחלימה צלולה היוותה עבורי בהחלט טקס חניכה ולקח לי זמן רב להבין את השינוי שהביאה לתוך חיי. באותו זמן, לפני 14 שנים, לא הייתה לי העוצמה הנדרשת להתמודדות עם הבנה עמוקה זו.
חווית החלימה הצלולה הראשונה שלי הגיעה אלי באופן ספונטני לחלוטין ובשעת עירות ולא בשינה. דווקא בעמידה ועשייה מונוטונית של קיפול כביסה.
לפתע, חוויתי תחושה של התעוררות משינה. תחושה בהירה וצלולה מעל לכל ספק, שכל חיי עד לאותו רגע ישנתי שינה אמיתית וברגע זה התעוררתי. כל חיי עד אותו רגע היו פשוט חלום.
היה זה עוד לפני שהתחלתי לחקור את עולמי הפנימי הרוחני. היה זה זעזוע שלא ממש ידעתי כיצד לעכל. לא היו לי הכלים ויכולת ההכלה כיצד לאזן את חיי, מול עוצמה מופלאה זו.
כאן החל נתיב ההתפתחות והחקירה העצמית שלי, בדרך השאמאן.
זמן קצר אחר כך הופיע בחיי עיט זוהר המורה הרוחני שלי –שאמאן שהנחה אותי אל שערי הידע דרך החיבור לאינדיאנים ולגלגולי חיים אחרים בם פעלתי על פני פלנטה זו כשאמאנית.
זו הייתה נקודת החיבור המחודשת שלי,אך עבר עוד זמן רב, עד שהחזרתי לעצמי את עור כלב הים- צלילות הנשמה ובהירות התודעה.
כדי להכיל ידע זה היה עלי להתחיל במסע מפרך של איסוף חלקי הנשמה שלי.

החזרת העוצמה
חלימה צלולה דורשת מאתנו השקעת אנרגיה רבה. כשאנו ממקדים עצמנו בתהליך מסוים כל האנרגיה שלנו זורמת לצורך מיקוד במטרה. אם יש לנו דפוסים מגבילים ועומס רגשי שלא פתרנו, יהיה לנו קשה יותר למקד את האנרגיה שלנו לצורך חלימה בהירה.
קרלוס קסטנדה וטאישה אבלר תלמידיו של דון חואן מספרים בספריהם על ה"שחזור"
ככלי לאיסוף חלקי נשמה וריפוי עצמי. השחזור הוא תהליך של היזכרות. וחקירת כל מצבי החיים שחווינו ואיבוד חלקי הנשמה שלנו דרך טראומות ומפגשים עם אנשים אחרים.
חשיבות רבה יש להתבוננות על הדפוסים המגבילים, המנתבים את חיינו ואת הדרך בה אנו תופשים את המציאות.
ההיזכרות בפני עצמה אינה מהווה איסוף רסיסי נשמה אלא אם אנו מחזירים לעצמנו את העוצמה שנלקחה מאתנו באותו אירוע. איסוף רסיסי הנשמה שאבדו לנו (בטכניקות ריפוי שאמאניות) מאפשר חיבור לעוצמה הפנימית, "מנקה" אותנו פיזית ונפשית ומאפשר ראיה צלולה או תודעה בהירה כפי שמכנים אותה במזרח.
לחלימה פנים רבות ואין סוף תבניות יצירה הנובעות מנשמת האדם החולם. כפי שציינתי בתחילת מאמר זה, אינני מסוגלת לדמיין את חיי ללא חלימה כיוון שזה אומר מבחינתי למחוק פשוט חלק שלם מהווייתי האמיתית. תהליך החזרת חלקי הנשמה שאבדו לנו למעשה מחזיר לנו את האנרגיה שאיבדנו וגם עוזר לנו בהבנה שהחיים האלה שאנו חושבים שהם "קורים" לנו הם בעצם חלום שאנו חולמים ויוצרים בעצמנו. ככל שנלמד לנווט אותם מתוך מודעות וטוהר פנימי כך תגדל יכולתנו לחוות אותם כחלום צלול, הניתן לשליטה, באמצעות הכלי המופלא ביותר שבידינו, ליצירת מציאות- הדמיון.

טוטם הרימון – חיבור לשפע

מאת אורלי נירן יהלום

הרימון-אנרגיה של אש וחיבור לכריזמה, שלהבת התשוקה הפנימית הבאה לידי ביטוי באהבה שממלאת את חיינו בשפע והכרת תודה.

 עץ הרימון אחד משבעת המינים המסמלים את ארץ ישראל, מורה רוחני רב עושר, ממנו אנו יכולים ללמוד כיצד לחיות נכון יותר וכיצד למגנט שפע לחיינו. הוא מזכיר לנו לאהוב ולטפח את עצמנו כדי שיהיה לנו מספיק על מנת לחלוק עם אחרים ממקום של שפע. כאשר אנו חווים תחושה של מלאות באהבה, בכסף, בידע בתשוקה לחיים, באופן טבעי אנו מבקשים לחלוק מגביע השפע שלנו שעולה על גדותיו עם אחרים.

 עץ עדין מראה בגובה בינוני,  אך מלא חן ומושך עין במיוחד בתקופת הפריחה. פריו המושך ומלא בסגולות המיטיבות עם גופנו ונפשנו, היה מבוקש נסחר כבר מאז העת העתיקה. עץ ייחודי זה הנו סמל לכך שמלכותיות ושפע גדול אינו קשור בגובה, כוח עצום או צמרת ייצוגית ומפוארת.

 ניתן לגדל עצי רימון כמעט בכל חלקי הארץ וברוב סוגי האקלים והקרקע. הוא נפוץ בארצות הים התיכון ובארצות רבות נוספות בינהן סין ויפן. עץ הרימון נחשב עמיד וקשוח, ואנו יכולים ללמוד ממנו שיעור נאה בהסתגלות למצבים חדשים.  הרימון מלמד אותנו לפתח אורך רוח ולהודות לאימא אדמה על השפע שכבר קיים בחיינו על ידי ניצול מרבי של המנחות שהטבע מציע לנו. מתוך שמירה, התחשבות בסביבה ומחשבה גם על דורות העתיד.

רימון

 בחורף נותר הרימון ללא כסותו עומד בשלכת, הוא חוזר ללבלב באביב ופורח בחודשים אייר סיוון.

ניצת הרימון מבשרת את חום הקיץ, ועוצמת החמה. יסוד האש.

בתקופה בה מזהיבה החיטה ובשלה לקציר מתחילים עצי הרימון לפרוח בשלל פרחים בגוון כתום אדום עז, מלא שמחת חיים ותשוקה המזכיר לנו שהקיץ הוא זמן לחגיגת האיחוד בין הזכר לנקבה ומועד הזיווג בטבע. הרימון הוא גם סמל ליופי. הנובע מעלי הגביע דמויי הכתר ההופכים לחלק מקליפת הפרי וצבעיו העזים מושכי העין. השילוב בין עלי הגביע הנוקשים והחדים דמויי הכתר לעלי הפרח הרכים ואבקני הזהב מביא לידי ביטוי הרמוניה שובת עין בין  האיכות הגברית הנוקשה לרכות הנשית. איכות זו ועסיסיות גרעיני הרימון קישרו אותו לאהבה.

בשל יופיו של פרי הרימון וסגולותיו נהגו להשתמש בצורתו כמוטיב לעיטור מבנים, מטבעות, לבוש ועוד, ומקומות רבים קרויים על שמו.

 פרי הרימון, מכיל מאות זרעים בעלי ציפה עסיסית וטעימה בגווני אדום ורוד, הזרעים מסודרים בקבוצות המופרדות על ידי מחיצות דקיקות.

איכות זו של מבנה הרימון מלמדת אותנו ששפע אדיר כמו מאות גרעיני הרימון תמיד מגיע מתוך סדר וארגון עקבי, הסדר הוא הכלי המכיל את הכאוס של עוצמת היצירתיות הבאה לידי ביטוי בזרעים עצמם. יצירה היא תמיד תהליך השזור ברגש, בעוצמה ובהתלהבות, אך כדי להגשים את רעיונותינו אנו זקוקים גם לסדר, עקביות ותשומת לב לפרטים.

 מהרימון אנו למדים על חכמת ההגשמה והמעשיות. מכל חלק בו ניתן להפיק תועלת. שורש העץ, קליפתו, הפרי, קליפת הפרי ופרחי הרימון משמשים כתרופות למגוון בעיות רפואיות. קליפת הרימון יכולה לשמש לעצירת דימומים, מיץ הרימון  מוריד לחץ דם גבוה, מסייע ללב, למערכת העיכול, מזרז מחזור, מסייע נגד תולעים ועשיר בויטמין C. בנוסף עשיר הרימון בחומרים נוגדי חמצון.

 גווני הרימון מהאדום כתום של הפרח ועד לאדום ורוד עז של הפרי מתקשרים לצ'קרת הבסיס, לאון ולשפע. בתרבויות רבות על פני אימא אדמה מסמל הצבע האדום שפע, עוצמה ומלכותיות. על פי הידע השמאני, האדום הוא צבע של אמון, ומייצג את רוח הדרום, המביאה לידי ביטוי את השבטיות, תמיכת המשפחה וההזנה של אימא אדמה.

לא קל לקלף את הרימון ולהגיע לגרעינים העסיסיים אבל ההשקעה שווה.

גרעיני הרימון מקבילים לשפע של רעיונות המצפים לבוא לידי ביטוי ולהפוך למציאות חדשה. הרימון מזכיר לנו להעריך את השפע הטמון בכל אחד מאתנו, הוא מעורר בנו תחושת מלכותיות הנובעת  מהערכת  המתנות (הכשרונות) עימם נולדנו והגשמת ייעודנו על פני אימא אדמה. רובנו חונכנו לצניעות ולמחשבה שעלינו לשים עצמנו במקום אחרון, מלכותיות פירושה הבנה שאנו חשובים וראויים להיות במקום ראשון, מלאים כרימון, דואגים לאושרנו האישי מתוך הבנה שאחרים יימצאו את הדרך לדאוג לפתירת בעיותיהם האישיות.