תגית: הילד הפנימי

נפילה רכה

מאת שיאל נירן יהלום

בשבת בבקר בזמן תרגול היוגה שלי עליתי כמו הרבה פעמים לעמידת ראש. אחד הדברים המנחה אותי תמיד כשאני עושה עמידת ראש, הוא הפחד ליפול. הפעם לא הייתי מספיק מרוכזת ונפלתי. פשוט השלמתי גלגול. וההרגשה הייתה טובה. נפילה על המזרון הרך ותחושה של שחרור מהפחד. לא קרה לי כלום. במשך הבקר המשכתי לחשוב על הפחד מהנפילה ותחושת השחרור שהרגשתי בעקבות החוויה.

חוויתי בחיים מספר נפילות שונות, בדרך כלל למזלי אני נפגעת במינימום תודות לגמישות שלי. אבל הפחד היה חקוק שם כמו שריטה ברורה על דיסק. לכן, כשאני עולה לעמידת ראש אני מאוד ממוקדת ובוחרת את צעדי בקפידה.

במשך השבת גלגלתי מחשבות על מהות הנפילה בראשי. במוצאי שבת, הלכנו לראות את הסרט מיסטר גאגא המתעד את חייו ויצירתו של הכוראוגרף אוהד נהרין. להפתעתי, הסרט נפתח בסצנה בה הוא מדריך את אחת הרקדניות שלו כיצד ליפול בחופשיות וללא פחד במהלך הריקוד. בסיום הסרט חזר הבמאי לאותה סצנה ובה נפלה הרקדנית אחורה כמתעלפת בחופשיות גמורה. מיקוד הוא איכות של ראיה. כאשר אנו מחוברים לעצמנו וממוקדים ולא מפוזרים הנפילה היא חוויה אחרת לגמרי. ילדים קטנים נופלים הרבה, כשהם רק לומדים ללכת ובמהלך משחקים. גופם של הילדים גמיש ובדרך כלל הם קמים ללא פגע וממשיכים.

הפיות לימדו אותי שמיקוד מונע נפילה. הנפילה מפחידה אותנו כיוון שיש בה משחרור השליטה והתמודדות עם לא נודע. הוא דורשת מאתנו לתת אמון, כשאנו כבר בתוך הרגע ולשחרר. כמו ליפול באהבה. באנגלית קיים הביטוי Falling in love, ליפול כלומר להיסחף ולשחרר שליטה. להיות ברגע, בכאן ועכשיו ולחוות. שחרור שליטה מגיע מתוך חיבור לילדה הקטנה שבתוכנו, שחווה את החיים ממקום של אמון. פיות חיות בממד המקביל להוויה הפיזית, לכן הן אינן חוות את הכאב שאנו חווים מנפילה בפיזי. ילדים קטנים מחוברים לעולמן של ישויות הטבע. הם גם רואים אותן הרבה פעמים. ומתוך המודעות הזו, דרכם לחוות את ההוויה הפיזית שונה ומלאה באמון ותמימות הנושאים בחובם שחרור מרצון לשלוט במה שקורה להם. שליטה בכל מובן, לטוב ולרע היא חלק מתהליך ההתבגרות של כל אדם.

השליטה שייכת לעולם המבוגרים ולמורה הפנימי שבתוכנו. הילידים האמריקנים לימדו אותי שחיים מאוזנים, אמורים להביא לידי ביטוי את כל ההיבטים שאנו מכילים. את המהות של הילד הקטן הפנימי במקביל לזו של המורה הפנימי.

מהנפילה אנו תמיד לומדים על עצמנו. הילד הקטן שבתוכנו מתפתח וצומח דרך למידה והשתפרות. הדרך להשתקם מכל נפילה, היא: חיבור למורה הפנימי, הבנת הדפוס שהביא לנפילה ושחרורו. כך נוודא שבפעם הבאה לא נפול, וגם אם יש לנו עוד מה ללמוד ולהפנים בנושא הנפילה הבאה תהיה כבר הרבה יותר גמישה ורכה.

שיאל נירן יהלום

איך לראות פיות

כדי להבין את החיבור שלנו בני האנוש לעולמן של הפיות עלינו לדעת שהחבור נעשה דרך עולם הרגש. כלומר- צ'קרת היצר והיצירה שלנו. הצ'קרה הכתומה הממוקמת מתחת לטבור. אנשים רגישים או אמפתים נחנו ביכולת לחוש את המימד בו נמצאות הפיות.

אני רוצה לחדד את ההבנה שאת עולמן של ישויות הטבע שהפיות הן חלק ממנו ניתן לחוש בכל החושים ולא רק דרך חוש הראיה. ניתן "להריח" את נוכחותן של ישויות הטבע, להרגיש משב רוח קל ומלטף הרומז על מעוף של פיה, לשמוע צלילים מתוקים והרמוניים המגיעים מתוך המסתורין של הטבע העוטף אותנו או לראות תנועה בזוית העין.

איך לראות פיות או להבחין בנוכחותן?

ראשית כדי להיות קשובים לחושים שלנו המאפשרים זאת עלינו להיות בטבע. עדיף לבד לגמרי או עם מעט אנשים ובדממה. עלינו להתחבר ל"סדק" שבין ההוויה הפיזית הנוכחת לבין מימד הטבע המתקיים במקביל ודורש מאתנו להשתמש בחושים שלנו באופן שונה מזה שאנו משתמשים ביום יום. ההקשבה היא שונה, הראיה שונה, אנחנו חווים שחרור של שליטה במחשבה ובדרך בה אנו מתרגמים את המציאות שאנו קולטים דרך החושים.

אומרים שילדים קטנים רואים פיות, ישויות אור ועוד. …אולי מפני שאף אחד לא אמר להם שישויות הטבע אינן קיימות ו"איך" צריך לשמוע ולראות את המציאות כדי לשרוד.

ללא ספק החיבור המחודש שלנו ליכולת לחוות עולם קסום זה היא דרך הילד או הילדה הקטנים שבתוכנו. אותו מקום שחווה מבלי לשפוט. ופתוח לדמיון ולהקשבה לכל מה שקיים. ילדים קטנים נמצאים ברמת ההתפתחות שלהם וחווים את המציאות דרך שתי הצ'קרות התחתונות. הבסיס האדומה וצ'קרת היצר והיצירה הכתומה. לכן, קל להם יותר לראות את מה שההיגיון לפעמים חוסם מאתנו, כשאנו מתפתחים בתהליך ההתבגרות שלנו ומתבוננים במציאות מתוך המימד של מקלעת השמש וגיבוש הזהות האישית שלנו כאנשים בוגרים. תהליך זה חשוב עבורנו להבנה מהן ההעדפות שלנו אך אינו אמור לנתק אותנו מהילד התמים וחסר השיפוט החי עדיין בתוכנו. הילדים מקבלים באופן טבעי את העובדה שהפיות חיות במימד שונה מבני האדם. מימד שאנו בני האדם לא מסוגלים לחיות בו. אנו יכולים לגלוש לתוכו ובחזרה דרך אותו "סדק" קסום, אך לא להתקיים בו. הפיות גם הן אינן מסוגלות להתקיים במימד הפיזי שלנו. עם זאת המודעות והיכולת להיפתח למסתורין שבטבע מעשירות את חיינו ונותנות לנו פרופורציות שלמות יותר על האמת שמעבר לפיזי. ההבנה שיש מעבר. כן, הוא קיים כאן ועכשיו. חיים שלמים, הם חיים בם קיימת ההבנה כי גם לעצים, האבנים ובעלי החיים סביבנו יש תודעה. חיים הסובבים סביב חיבור לעולם הדמיון הנובע מעושרה הפנימי של הנפש. הפיות , הגמדים, סירנות, נימפות, סלמנדרות ועוד, פותחים עבורנו שער לעולם הקסם. מבחינתנו כשמאנים זהו גם המקום ממנו נובע הריפוי. לטבע כוחות אדירים של ריפוי והתחדשות המזינים את נפש האדם. ישויות הטבע הן חלק מכוחות אלו.

יער מואר

וזו רק ההתחלה בנוגע לסוגיה איך לראות פיות. כיוון שכדי לראותן עלינו ראשית לתת תוקף לנוכחותן סביבנו.

השלב הבא הוא כאמור, ללמוד להשתמש בחושינו באופן שונה. להתבונן בסביבה מתוך צמצום עיניים ובאופן מפוזר ולא ממוקד. להבחין בתנועה בתוך היער ולא בצבע או תבנית ברורה, להיות קשובים למסרים מהפרחים ובעלי החיים סביבנו. ללמוד לסמוך על האינטואיציה שלנו.להרשות לעצמנו לחלום מתוך ערות בעת שהותנו בטבע ולהזמין את ישויות הטבע לתוך החלום. זהו תהליך הדורש תרגול, אהבה לטבע והרבה סבלנות. ובעיקר הנאה ומשחק וחוסר שיפוט.

איך לראות פיות

טוטם השפירית

בין אשליה לאמת דרך עיני השפירית

מאת: אורלי נירן יהלום

השפיריות נחלקות לסוגים שונים בהתאם לגודל ולצורת כנפיהן. לחלקן כנפיים השוות זו לזו בגודלן ולחלקן שונות. הן דומות לפרפרים אך צרות וארוכות יותר ועיניהן גדולות ובולטות.
השפירית בשונה מהפרפר היא חרק טורף. היא ניזונה מחרקים קטנים ממנה אותם היא צדה ליד מקורות מים. עיני השפירית מאפשרות לה לראות את המתרחש סביבה בזוית שקרובה ל-360 מעלות. איכות זו חשובה מאוד עבורה כציידת. הראיה היא סגולת המרפא של השפירית והיא קשורה לאור. ראיית מציאות חיינו דרך זווית שונה, משנה את החוויה שלנו מקצה לקצה ומרפאה.

באנגלית מכונה השפירית-Dragonfly "זבוב הדרקון", ישנן אגדות המספרות שהשפירית הייתה פעם דרקון עצום ממדים חזק וחכם  שנלכד בתוך האשליה של עוצמת כוחו כשרצה להוכיח לקיוטי  ששכנעו לשנות צורה ולהפגין את כישורי הכישוף שלו והפך לשפירית. אלא שאז איבד את כוחו וכבר לא יכל להפוך בחזרה לדרקון.
האגדות מזכירות לנו לא לשכוח שלשפירית יש נגיעה בעולם הקסמים. ברגע החמקמק בו המציאות נוגעת באשליה, במעבר בין הממדים בו שוכנים הפיות והדרקונים. שפירית שומרת שלא נילכד בעולם המאייה – האשליה של המציאות הפיזית.

שפירית

השם שפירית מכיל בתוכו את השורש ש.פ.ר. כשהכל שפיר הכל בסדר כמו שהוא, כפי שברא אותו האל. אין לנו צורך להילחם כדי לשנות או כדי להוכיח. זוהי סגולת השפירית אשר מעוררת אותנו ברגעים של תסכול ומזכירה לנו שהכל מושלם כמו שהוא גם אם כרגע הדברים על פני השטח לא מתרחשים כפי שהיינו רוצים. זוהי השלמות שבראיית המציאות מזווית שהיא כמעט מעגל מושלם ומכילה את כל האמיתות מכל זוויות הראיה הקיימות. ההבנה שהמציאות רחבה ודינמית הרבה יותר ממה שאנו יכולים לתפוס או להבין מנקודת המבט הצרה של ההוויה היום יומית שלנו הנובעת מהישרדות.
אנשים שהשפירית היא חיית הטוטם שלהם נוטים להיות "מציאותיים" מתוך שכחה שחלומות אכן מתגשמים. כאשר הם אינם מחוברים לעצמם קשה להם להרשות לעצמם ל"רחף" לחלום ולפנטז.
כאשר הדמיון שלהם מוגבל מוגבלת גם היצירתיות שלהם והאמונה שיוכלו להגשים את חלומותיהם.
כאשר אנשי השפירית מחוברים לחלומותיהם השמיים הם הגבול והאנושות זוכה בממציאים מבריקים בעלי חשיבה יוצאת דופן. השפירית מטילה את ביציה במים. זחלי השפירית מתפתחים בתוך סביבה מימית ורק בבגרותם לומדים לעוף ולגעת ביסוד האוויר האנליטי.

אנשי השפירית שאינם מחוברים לילד הקטן שבתוכם מנתקים את עצמם מיסוד המים עולם הרגש והפנטזיה הטמון בתוכם וחשים כלואים במציאות הפיזית. כילדים אנשים אלו רגישים מאוד ובעלי דמיון מפותח אם סביבתם אינה תומכת בדרך החשיבה המקורית שלהם הם הופכים חסרי יצירתיות.

הילידים האמריקאים לימדו אותי את כוחה המרפא של ראיית השפירית המאפשר ניפוץ אשליות. השפירית הקלילה אוצרת בריחופה הנושק למים את החיבור המושלם בין יסוד המים החובק את עולם הרגש שלנו ובין יסוד האוויר הבא לידי ביטוי בעולם ההיגיון האנליטי.
כנפי השפירית חסרות הצבע מוארות בקרני החמה ונצבעות בהתאם לזווית בה נוגע בן האור. יכולתן של השפיריות לפצל ולהחזיר את קרני האור מעוררת בנו את הכמיהה לקשת בענן ומתחברת לצורות רבות של מגיה. כולל השימוש באור וצבע ליצירת קסמים. השפירית מזכירה לנו כי אנו יצורים מוארים. בתוכנו קיים אור הבא לידי ביטוי בצבעי הצ'קרות שבגופנו. אדם מואר הוא אדם המביא לידי ביטוי ומקרין את האור האישי. את הייחודיות שלו.

השפירית מלמדת אותנו שעור  בהבנת אומנות האשליה של עולמנו.
המציאות נובעת מעיני המתבונן יותר נכון מהדרך בה הוא תופש את עצמו ואת המציאות.
חמקמקה כקרני האור הלוטפות את כנפי השפירית, המציאות שלנו נוצרת בכל רגע מחדש במוחנו. אנו מה שאנחנו חושבים על עצמנו. כשאנו חושבים שאנו נאהבים, אנו אכן נאהבים. כשאנו מתייחסים אל עצמנו כיפים, חזקים, מוכשרים אנחנו כאלה אף אחד לא יוכל לשנות זאת או לקחת  מאתנו. זו החוויה האישית הטמונה עמוק במוחנו היוצרת את מציאות חיינו. הדרך לחשיבה חיובית דורשת מאתנו להתעורר ולבדוק את דפוסי החשיבה המגבילים את כוחנו יופיינו והיכולת שלנו להגשים כל חלום על פני אימא אדמה.
זוהי אומנות החופש להיות מה שאנחנו רוצים. הדרך אליה היא –ריפוי התודעה. היהלום שבדרך השמאן. היכולת לנתח את עצמנו, לשחזר את מאורעות חיינו ולרפא את הטראומות שעברנו. השפירית מביאה בסגולת המרפא שלה את כוחה של העין השלישית, המאפשרת לנו לראות את המציאות מנקודת מבט גבוהה יותר ולנתח את עצמנו דרך הבנת כוחה של האשליה. היכולת לראות לתוך העבר להבין שההווה הוא חלום וליצור את זמן העתיד דרך חלימה ודמיון. כמו אומן איפור היוצר אשליות של דמויות תחת מכחולו כך אנו יכולים ליצור את עצמנו מחדש. השפירית מאירה את חיינו באמצעות כוחו של הדמיון.
אנשים שהשפירית מלווה אותם ומאירה את חייהם באור מחוברים מאוד לצבע ולכשרון העיצוב.
יש להם את היכולת לבנות ולעצב סביבת חיים יפהפיה דרך שימוש בצבעים, תפאורה קסומה המביאה לידי ביטוי את האשליה הנוצרת בעזרת אור תעתועי הראיה וצבע, מתאימה להם עבודה עם קריסטלים וויטראז'. כל מה שקשור בשילוב של אשליה יופי אור וצבע שזור בחייהם של אנשים אלה.