תגית: טוטם

טוטם החיטה – אהבת האדמה

מאת שי-אל נירן יהלום

החל מהלילה השני של חג הפסח, ועד הלילה שלפני חג השבועות, בכל שנה, זוהי תקופת "ספירת העומר". שבעה שבועות שלמים, בסה"כ 49 יום, עם תומם אנו חוגגים את חג ה"שבועות".

בזמן בית המקדש, בתום ספירת העומר היו מביאים אל המקדש מנחת תבואה מיוחדת. את המנחה היו מניפים מעלה ומטה ולארבע רוחות השמים כדי להזכיר את נוכחות האלוהים בבריאה כולה. טקס זה מקביל לטקסים השמאניים, בהם אנו מתייחסים תמיד לארבעת הרוחות-צפון, דרום, מזרח ומערב ולעולמות התחתונים-השורשים שלנו, אימא אדמה האלה המזינה אותנו, העולמות העליונים-אבא שמיים המזין ושומר על אימא אדמה והעולמות המרכזיים ההוויה הפיזית ועולמות הטבע המקבילים למציאות שאנו חווים. בסה"כ שבעה כיוונים מקודשים.

כך ערכו טקסים העברים הקדומים, אבותינו ואלו שהגיעו לארץ ישראל, כנען.

שבעת השבועות הנספרים מפסח שהיה באותה תקופה ראש השנה העברית נועדו לתהליכים פנימיים של היטהרות התבוננות פנימית ועבודה על דפוסי התנהגות שליליים. זוהי תקופה של צמיחה והבשלה פנימית.

ספירת העומר עוסקת בתהליך הבשלת החיטה. בפסח החיטה עדיין ירוקה אך היא מבשילה עד חג השבועות והופכת זהובה. שבעה שבועות –הזמן שלוקח לחיטה להזהיב ולנו לנקות ולטהר את נשמתנו. זהו זמן קציר חיטים וגם סיום התהליך הפנימי הנדרש לשינוי.

החיטה ממיני הדגניים ונחשבת לאחד המזונות החשובים על פני אימא אדמה. במזרח התיכון שימש צמח החיטה כמזון בסיסי כבר מראשית ימי החקלאות בתקופה הניאוליתית, היא מוזכרת רבות בספר התנ"ך והראשונה מבין  שבעת המינים. שיבולי החיטה הטוטם המרכזי של חג השבועות הן אחד הטוטמים המאפיינים את ארצנו. מהו טוטם? הטבע הוא המורה הגדול.

חיטה

 הטוטם הוא מורה רוחני ממנו ניתן ללמוד על חיים של הרמוניה באזור בו הוא דומיננטי. כלומר, הטוטם יכול להיות,חיה, או צמח האופייניים למקום ומדריכים אותנו ילדי אימא אדמה כיצד לחיות ולשרוד בדרך הטובה ביותר. את זה הבינו העברים שחיו בארץ ישראל. חג השבועות הוא חג עברי קדום- שמאני במהותו. כן, העברים הקדומים חגגו את עוצמת האלה, והשפע שהאדמה מביאה לחיינו. הם היו עובדי אדמה וידעו לכבד אותה.לכן גם בחרו בשבעת המינים כטוטמים שלהם. מורים לחיים בארץ כנען.

מה אנו יכולים ללמוד מטוטם החיטה?

החיטה היא עשב. כל שיבולת מכילה בחלקה העליון שיבוליות הערוכות לסירוגין משני צדי ציר השיבולת הבנוי מפרקים. בכל שיבולית 2 עד 5 פרחים. פרי החיטה הוא גרגרי הזרעים, אשר אותם טוחנים לקמח המשמש לאפיה.העובדה שהפרי הוא גם הזרע מלמדת על הקשר בין פרות מעשי ידינו והשפעתם על הדורות הבאים. הילידים האמריקאים מלמדים שכל מעשה שאנו עושים משפיע על שבעת הדורות הבאים.

החיטה בנויה בצורה המבוססת  על אחדות השיבולת מלמדת שכולנו שווים. אין אף גרגיר שהוא מעל כולם. היא מלמדת אחדות ושוויון. זהו הידע השמאני הקדום המזמין את ילדי האדמה לשבט במעגל. במעגל כל גרגר, כמו כל חרוז בשרשרת שווה לזה נמצא לידו ותומך בו. עם זאת כל גרגר מוגדר בצורה ברורה בפני עצמו, זוהי הייחודיות של כל אחד מאתנו.

 בנוסף למי הגשמים, ניזונה החיטה בניגוד לשאר מיני הדגן ממי הקרקע, בזכות שורשיה המרובים. לכן,  המקום הנדרש לגידולי חיטה הוא מקום בו קר וגשום בזמן הגידול וחם ויבש בזמן הקציר. החיטה מלמדת את העברים שאם ברצונם לשרוד בארץ ישראל עליהם להעמיק את שורשיהם לתוך האדמה עליה הם יושבים, להיאחז בה ולהזין עצמם בעוצמה, באהבה וסבלנות הנדרשת ליצירת קשר בין עם לאדמתו.

בתוך האדמה טמון אור כמו בכל דבר על פני הפלנטה הזו. האור הוא המקור למה שאנחנו. אנחנו מלאים באור וכך גם כל מה שסביבנו. חיות, עצים, פרחים, אבנים והאדמה עצמה. צבעה הזהוב של השיבולת מביא לידי ביטוי את האור שטמון בתוך אימא אדמה. הזהב, האור, רוטט בתדר של שפע ומזכיר לנו שהחיים בהוויה הפיזית יכולים להיות מתוך חוויות של שפע ולא של מלחמה על ההישרדות היום יומית. בחג השבועות לאחר שבעה שבועות של תהליך פנימי אנו בשלים להכיל את האור ולהקרין החוצה לעולם את הייחודיות שלנו. המספר 7 הוא מספר מקודש המסמל את שבע הצ'קרות –מרכזי האנרגיה שבגופנו. כל תהליך של התפתחות מתחיל מצ'קרת הבסיס ועולה מצ'קרה לצ'קרה עד לשחרור  החוויה דרך צ'קרת הכתר. בתקופת ספירת העומר אנו חווים תהליך של ניקוי החוויות הישנות בעוצמה של שבע בריבוע. כל שבוע הוא תהליך כפול שבעה שבועות. ואז מה שנשאר הוא האור הטהור הקורן מאתנו כמו זהב השיבולים.

בחג השבועות חג מתן תורה  קיבלו בני ישראל –העברים את שני לוחות הברית. זוהי הברית שבין הזכר לנקבה בתוכנו. העברים הקדומים למדו וחיו את ההבנה שהאל והאלה הם ניגודים משלימים והחיבור בניהם פירושו חיים של הרמוניה. לוחות הברית ניתנו בזוג המסמל את האחדות בין ימין לשמאל, בין הזכרי לנקבי. כיוון שהתורה אינה מסמלת את האל בלבד אלא את האלוהות, המסתורין הגדול. ועשרת הדיברות מביאות לידי ביטוי את חוקי היקום. לחיים של איזון על פני הפלנטה הזו שהיא דואלית במהותה. תורה – מהמילה תור. התור- היונה הבוגרת מסמל בזוגיות המונוגמית ובקשר החזק בין התור הזכר לנקבה את הזיווג המושלם. אני ה' אלוהיך פירושו שהאלוהות נמצאת בתוכנו וכל אחד ואחת מאתנו הוא הבורא. לצורך בריאה נדרשים תמיד אל ואלה ואלו הם –אלוהים.

טוטם הסמור – המורה הפנימי

מאת: אורלי נירן יהלום

הסמור הוא יונק ממשפחת הסמורים. ישנם כ-15 סוגי סמורים. בתוכם סמורים כדוגמת ההרמין שפרוותו חומה צהבהבה בקיץ ולבנה לגמרי בחורף. אורך גופם של הסמורים בין 20 ל-45 ס"מ וזנבם כ-25 ס"מ. את כל הסמורים מאפיין גוף מאורך וזנב ארוך. אוזניהם קטנות ומעוגלות.

השינוי בצבע הפרווה מלמד על יכולת ההסוואה של אנשי הסמור. לרוב מיני הסמורים פרווה חומה אדמדמה ובטן בהירה או לבנה. הצבע הלבן מייצג על פי הפילוסופיה האינדיאנית של שבט הסנקה איכות של שיתוף ומגנטיזם. אצל הסמורים הצבע הלבן "מוחבא” באזור הבטן מה שמלמד על יכולתם למגנט אליהם את מה שהם רוצים בשקט ובאופן חשאי. במערכות יחסים הם לא ימהרו להכריז על רגשותיהם ולחשוף אותם, אלא לאחר שהם בטוחים ש"צדו" את האדם שמולם. לוקח להם זמן להיפתח ולשתף את האחר בעולמם הפנימי. בדרך כלל יזכו לכך רק ידידי נפש מעטים שאנשי הסמור סומכים עליהם לחלוטין.

הפרווה החומה הבולטת לעין על גב הסמור מייצגת ומצהירה בפני האנשים הסובבים אותם את החיבור לאדמה והמעשיות של אנשים אלה. עצם היות הסמור צייד מלמד על אנשי הסמור שגם כאשר הם מחוברים לרוח, קשה להם לוותר על החומרי והיבטי החיים המעשיים.

 הצייד טבוע בדמם, הסמור הוא צייד מעולה המסתמך על חוש הריח המצוין שלו במעקב אחר בעלי החיים שבכוונתו לצוד. הוא מסוגל להידחק למאורות עכברים ויונקים קטנים ממנו.

הוא טורף, הניזון מבשר בלבד וזקוק לכמויות בשר עצומות ביחס לגופו הקטן. הסמור פעלתן מאוד, הוא טורף "ארוחות" קטנות לאורך כל היום ומוציא כמות רבה של אנרגיה.

כאשר אני מוצאת על פי מפת הטוטם שהאדם שלפני סמור, אמליץ לו תמיד לשלב בתזונה מעט עוף או דגים גם אם הוא מעדיף צמחונות.  מומלץ לאנשי הסמור לאכול ארוחות קטנות לאורך כל היום כיוון שהם זקוקים לאנרגיה רבה כיוון שחילוף החומרים שלהם כשהם מאוזנים ומחוברים לעצמם, נוטה להיות מהיר. למעשה, אנשים אלו זקוקים להזנה תדירה  בכל תחום. הם אוהבים ללמוד ולהתעדכן וזקוקים להזנה אינטלקטואלית מתחדשת ותחומי עניין מגוונים.

 למרות היותם שקטים ועדינים כאשר הם חשים מאוימים או כועסים לא יהססו לתקוף ולא ירפו מיריבם בזעם רב  עד שיכריעו אותו בעקשנות וללא לאות. הם יכולים להיות אכזריים ויריבים קשוחים, המשתמשים במילים כנשק פוגעני ודואגים להשאיר בזולת צלקות מכאיבות. חדות לשונם יכולה להוות כלי נשק מצוין כשהם צודקים אך כשהם טועים ימצאו שהם משלמים על  התנהגותם מחיר כבד.

אוזניו הקטנות של הסמור מעידות על נקודת התורפה  שלו הקשורה לחוסר הקשבה.

טוטם הסמור מהווה מורה פנימי לא פשוט הדורש מאלו שהוא בן לווייתם כנות, משמעת פנימית והתבוננות, לצורך ניתוח המצבים ואתגרי החיים. כאשר אנשי הסמור נותנים לאחרים להשפיע עליהם, ימצאו את עצמם מעורבים במצבים הפוגעים בהם.

אנשים אלו נדרשים תמיד לבדוק את הטמון מתחת לפני השטח ולהעמיק מעבר לנראה לעין במניעים הנסתרים של הסובבים אותם. נטייתם לפספס את העיקר, נובעת מחוסר הקשבה לאינטואיציה ולחושיהם החדים.

המילה סמור מתארת לא פעם אדם נוכל, ערמומי וחשאי. מי שראה את הסרט  המצוייר "מי הפליל את רוג'ר רביט" זוכר בוודאי את בולשת הסמורים החשאית.

מהיכרותי עם אנשי הסמור למדתי כי הם אכן חשאיים לא בהכרח נוכלים (זה כבר קשור לעולם האידיאלים האישי שלהם) אך בהחלט חכמים מאוד, חדי מחשבה, יודעים לקרוא את הסיטואציה ומיטיבים לראות את מה שהאחרים מנסים להסתיר.

אנשי הסמור בדרך כלל שקטים ויש להם נטייה להסוות את חכמתם. הם לא יבחרו להיות מסמר הערב במסיבה אך בעמדם מהצד יקלטו היטב את שאר האורחים וינתחו כל אחד מהם בדיוק מושלם. כאשר מדובר באנשי סמור בתפקידים חשאיים  זוהי מתנה נפלאה המאפשרת קליטה מהירה של האנשים סביבם והבנה עם מי נכון לשתף פעולה. בכל תחום של עבודה עם אנשים יש לאנשי הסמור יתרון. סגולת הסמור יכולה להיות בעלת עוצמה רבה  כאשר משתמשים בה לטובת הכלל. היא יכולה להיות מפגע רציני כשמדובר בנוכלים  מניפולטיביים, או כייסים.

המאמר מוקדש לסבא שלי ז"ל.  אמיל חמווי שהיה אחד מגייסי הסוכנים המוכשרים ביותר במוסד. אדם  מניפולטיבי ועם זאת מקסים וכובש לב. סוכן מעולה בעל יכולת וירטואוזית בתקשורת בין אישית. שלט בניבים ערביים שונים והיה בעל כושר שכנוע אישי. עד היום שמו נישא ביראת כבוד בקרב אנשים שהכירו אותו או שמעו על טכניקות העבודה שפיתח במוסד.

טוטם הארנבת – מתיקות ונועם

מאת אורלי נירן יהלום

בחודש מרץ אנו חוגגים את יום שוויון היום והלילה האביבי. בלוח השנה השמאני יום השוויון הוא חג הארנב. בוויקה- מסורת הכישוף הקלטי חוגגים ב-21 במרץ את אאוסטרה (זהו מקור החג הנוצרי איסטר- פסחא) גם בחג הפסחא וגם אצלנו בפסח נהוג לאכול ביצים קשות המסמלות בין השאר פריון.

יום השוויון הוא יום האיזון בין האנרגיות הזכריות לנקביות על פני אימא אדמה. חגיגות האביב מביאות עמן את הפריון הזיווג, ההתחדשות והצפייה לפריחה. הארנבת היא ללא ספק אחת הדוגמאות המוצלחות לפריון בטבע. עונת הרבייה מתחילה בינואר ומסתיימת ביוני ובמהלכה מתעברת הארנבת בין פעמיים לארבע פעמים. בשגר אחד בין 3 ל-6 גורים.

 למרות יכולת הרבייה שלה, רוב הוולדות אינם שורדים את שנת חייהם הראשונה. בשר הארנבת ערב לחכם של טורפים רבים משועלים וזאבים ועד לעופות דורסים.

למזלה של הארנבת זריזותה מאפשרת לה לברוח במהירות. רגליה הארוכות מאפשרות לה לפתח מהירות גבוהה, של כ-70 ק"מ בשעה. היא מסוגלת לנתר לגובה 1.5 מטר ולהתקדם בקפיצות של כ-2.5 מטר. בדרך כלל מעדיפות הארנבות להסתמך על רגליהן ולהימלט בעת מצוקה ולא להסתתר בגומחות וחורים באדמה.

משלים שונים וסיפורי עם מבוססים על זריזותה של הארנבת. אנשי הארנבת נדרשים ללמוד לטפח את סבלנותם במקביל לנכונות להגיב בזמן הנכון ולהתקדם בקפיצות כשזה נדרש.

 האסוציאציה הראשונית שלנו לגבי ארנבת היא רכות ומתיקות, זריזות וכמובן האוזניים הארוכות.

אנשים שהארנבת דומיננטית במפת הטוטם שלהם או מלווה אותם כחיית עוצמה, נוטים להיות רכים ומתוקים ביחסיהם עם הסובבים אותם. הם יעדיפו להימנע מעימותים וגם כאשר מרגיזים אותם יענו בדרך כלל בדיפלומטיות ובנועם לשון. הם בעלי מזג נוח וחביב וכמהים לחיי שלווה.

 הארנבת ניחנה בחושים מפותחים העוזרים לה לשרוד. היא בעיקר מסתמכת על חוש הראיה וחוש השמיעה המפותח שלה. עיניה גדולות והיא מסוגלת לקלוט את הסביבה ברדיוס של 360 מעלות.

אחד המזונות שנקשרו בשמה של הארנבת כמו גם ביכולת הראיה הוא הגזר. הגזר ידוע כמזון המיטיב עם חוש הראיה.

צבעו הכתום של הגזר מזכיר את צבעה של צ'קרת המין והיצירה בגופנו. גם הארנבת המחברת למיניות ורבייה קשורה לצ'קרת המין. אנשים שהארנבת היא חיית הטוטם שלהם בדרך כלל מיניים מאוד וכאשר מדובר בנשים עליהן להיזהר מהריונות בלתי מתוכננים.

 כל מי שניחן בסגולות הארנבת מושפע מאוד מחוש השמיעה. הקשבה היא המפתח לאיזון פנימי עבור אנשים אלו. מוסיקה תמיד מרכזית בחייהם ואם הם לא מוסיקאים בעצמם יימצאו בה כלי נפלא להרגעה וריפוי אישי.

 הארנבת נחשבת לחיה פחדנית וכשהיא מפחדת היא קופאת על מקומה.

אנשים שניחנו בסגולות הארנבת חשים בתקופות מסוימות בחייהם "תקועים" אך עליהם לזכור שהארנבת מתקדמת לא בצעד צעד אלא בקפיצות. למרות הפחד המקפיא תמיד מגיעה אחריו קפיצה בהתקדמות.

דווקא אנשי הארנבת למרות הפחדים שבדרך כלל קשורים להתנהלות היום יומית ולמערכות היחסים שלהם, נוטים להיות בעלי אומץ רב כשמדובר בספורט אקסטרים לסוגיו וקבלת החלטות אמיצות בחייהם האישיים. זכור לי גבר שעסק בסוגי ספורט ייחודיים שדורשים אומץ כאשר הוא הגיע אלי כדי לגלות את מפת הטוטם שלו היה בטוח שהחיה המרכזית שלו תהיה יגואר או פומה והתאכזב כשגילה שזו ארנבת. הארנבת מסתבר היא חיה של ניגודים. רכות, חיבור לבית ופחדנות השזורים באומץ ופתיחות מחשבה.

ארנבת

 הארנבות הן חיות שקטות, החיות לבד או בזוגות. סביבת המחיה האהובה על הארנבות היא שדות ומרחבי עשב פתוחים. הארנבת אינה חופרת מחילות ותעדיף להסתתר בגומות בשטח או מתחת שיחים.

אנשי הארנבת מעדיפים להתבודד ומקום הבילוי החביב עליהם הוא הבית. הם רגישים ומחוברים לאומנות, יופי ואסתטיקה וחשוב להם להשקיע במרחב המחיה שלהם ולטפחו.

ברפואה הסינית הארנבת היא אחת משניים עשר המזלות הסינים ונחשבת כמביאה מזל רב ומעניקה לאלו שתחת השפעתה את סגולת העוצמה של הירח. סגולה זו מעידה על חיבור לתת המודע, אינטואיציה מפותחת ויכולת להתגבר על פחדים דרך הבנת המניעים הנסתרים הטמונים בטראומות מהעבר.

החיבור לירח ופעילותה של הארנבת בשעות הזריחה והדמדומים מקשרים אותה לנסתר ולעולם הפיות והרוחות. בספר עליסה בארץ הפלאות הייתה זו הארנבת שהובילה את עליסה אל המחילה או הסדק שבין העולמות והראתה לה את הדרך אל עולם קסום מלא בארכיטיפים.

היבט נוסף שמרכזי אצל אנשי הארנבת המחוברים לפיות ורוחות הטבע, הוא נטייתם להסוות את עצמם. לארנבת כושר הסוואה מצוין. אתם יכולים לטייל בחורשה ולעבור ליד ארנבות מבלי לגלות שהן ממש לידכם. סגולת ההסוואה של הארנבת באה לידי ביטוי בצבע פרוותה המשתנה בחורף לבהיר יותר. אם זכיתם לראות ארנבת בטבע, זהו ללא ספק מסר עבורכם.

 החיבור של אנשי הארנבת לרוחות הטבע ולקסם, מעורר בם את הצורך לשהות בטבע כדי להתנקות אנרגטית ולהיטען בכוחות מחודשים. מתאימה להם במיוחד עבודה עם פרחים וצמחים וכן ריפוי בעזרת תדרי הפרחים.

 לפני כשנתיים הנחתי מעגל נשים, בטקס חג הרחם ביום הקצר ביותר בשנה. במהלך הטקס ראתה אחת המשתתפות בתהליך בחזיון שקיבלה ארנבת, הסברתי לה את משמעות המסר ולמחרת היא התקשרה לספר לי בהתרגשות שכאשר הגיעה הביתה ראתה ארנבת אמיתית על מפתן דלת ביתה.

אם הארנבת מלווה אתכם ומכניסה מתיקות לחייכם כמורה רוחנית, היו קשובים ללחישות האינטואיציה שלכם, לרחשי הסביבה ולטבע. הקפידו לשמור על  דיאטה של הרבה צמחים ודאגו לאנרגיה שאתם אוהבים במרחב שלכם.

שימו לב אם יש סכנה באוויר וזכרו שעימות עם סכנה או אנשים לא נעימים, יכול להיות פשוט להסתובב ולהיעלם במהירות לתוך האופק.

 

טוטם האנפה

אנפה וסמורים – איור אורלי נירן יהלום

מאת: אורלי נירן יהלום

השם אנפה כולל סוגים שונים ומגוונים של אנפות. מהאנפה המשורטטת, אנפות הבקר, האנפה השחורה ועד לאנפה הכחולה הגדולה היפהפייה.  האנפות הן חלק ממשפחת החופמים החיים בקרבת מקווי מים מתוקים רדודים וביצות. האנפה בעלת חן רב בצווארה הארוך רגליה הדקיקות ויפי נוצותיה.  אנשי האנפה בולטים בכל מקום בעדינות, בייחודיות ובקסם שהם משרים על סביבתם.

עבור אלה אשר האנפה מלווה כחיית טוטם יש משמעות מהותית לצ'קרת הגרון, שמירה על שיווי המשקל והאיזון נפשי וחיבור למים. האנפה צדה כאשר היא ניצבת במים הרדודים. האנפה נושאת את סגולת הריפוי של חקירת ממד המים- עולם הרגש שלנו והיכולת להזין עצמנו באופן הרגשי שימלא את ליבנו. אנשי  האנפה בעלי יכולת חקירה עצמית והבנת דפוסי ההתנהגות המפעילים אותם. יכולת זו מראה על התבוננות, כושר ניתוח וחיבור להיבטים עמוקים בנפש האדם.
צווארה הארוך של האנפה מרמז כאמור על קשר לצ'קרת הגרון. מרכז חופש ההבעה. אנשים שהאנפה מנחה את חייהם תמיד ייבחרו בחופש ובגמישות להתפרנס ממספר תחומים שונים. הם זקוקים למגוון דרכים בהם יוכלו להביע את היצירתיות הרבה בה ניחנו.
יכולת האדם להתפרנס, קשורה לצורך האישי לעמוד עם שתי רגליים על הקרקע. במקרה של האנפה
שתי הרגליים דקיקות כל כך שהן מאפשרות קלילות וגמישות באשר לתחומי הפרנסה השונים והשילוב ביניהם באורך חיים יוצא דופן. זהו אחד המאפיינים הבולטים אצל אלו שהאנפה מלווה כחייה מדריכה. נתיב החיים שלהם תמיד ייחודי ולא פעם מעורר השתאות בקרב סביבתם הקרובה. גמישות הצוואר מצביעה על הפתיחות למציאת נתיבי חיים שונים ופתרונות יצירתיים כמקורות פרנסה. יש באנשים ייחודיים אלה את החוכמה הפנימית הטבועה במעמקי הנפש בנוגע להבנת רב גוניות החיים. הבנה המיטיבה לראות שפרנסה הנה ביטוי ליצירתיות ולא נועדה להישרדות בלבד.
יכולתה של האנפה לשמור על שיווי משקל  למרות רגליה הדקות, מעידה על הצורך של אנשים אלו למצוא את האיזון בין ההיבטים המעשיים של החיים לבין  ביטוי עולמם הפנימי העשיר. צורך זה מביא אותם בדרך כלל לסגנון חיים ייחודי השונה מזה המקובל.

האנפה ניזונה מרכיכות, סרטנים ודגים, חשוב לאנשי האנפה להזין את עצמם בדגים ולשמור על תפריט מאוזן גם אם הם בוחרים להיות צמחוניים. האנפה מלמדת אותנו שעורים חשובים במיוחד הנוגעים לאיזון הנפש דרך תזונה נכונה וטיפוח שלנו ושל אהובי ליבנו.  בגלגל הסגולות של שבט הסנקה האינדיאני מופיעה האנפה בחודש יולי במקביל למזל סרטן האימהי ואוהב הבית.
כאשר אנשי אנפה מחוברים לעצמם, הם מודעים לצורך בטיפוח הבית, כמו גם האסתטיקה וטיפוח הגוף הפיזי. עיסויים, טיפוח קוסמטי ותשומת לב לאסתטיקה חיצונית הם חלק ממהות הטיפוח של אנשי האנפה. היבט אחר של טיפוח אצל אנשים אלה יכול לבוא לידי ביטוי באהבה לבשל. הכרתי אשה שהאנפה היא חיית הטוטם המרכזית שלה ובחרה להתפרנס מקייטרינג פרטי שהקימה, ואחרים שנושא התזונה כבסיס לחיים בריאים מהווה את מרכז עולמם.
לעומת זאת, בחורה  אחרת שהאנפה במפת הטוטם שלה במקום של השיעורים ניזונה בעיקר מבמבה, נוטלה ופיצות.

סגולת האנפה עוסקת בהזנה בכל הרבדים. אנשי האנפה רגישים במיוחד לצורך בהזנה רגשית וחשוב שיתמקדו בחשיבה חיובית. הזנה היא בחירת הספרים, הסרטים והמחשבות בהם אנו בוחרים למלא את עצמנו. ישנם אנשי אנפה הבוחרים להזין אחרים כמורים רוחניים, מדריכים בתחום התזונה, או מטפלים.

אלו שהאנפה מלווה כמדריכה לחיים,  יודעים לקבל החלטות מהירות כשזה נדרש בדיוק כפי שהאנפה מהירת התגובה עטה על טרפה ברגע הנכון לאחר חקירה והתבוננות סבלנית לתוך המים. יש להם את החוש לפעול ולקדם את רעיונותיהם בתזמון הנכון ולנצל הכרות עם האנשים הנכונים.
אנשי האנפה מקבלים החלטות לחיים מתוך הסתמכות עצמית וידיעה פנימית. זהו הקסם השזור ביסוד המים אליו הם מחוברים, דליית העוצמה מתוך המעמקים הנפשיים.

טוטם היגואר

מאת: אורלי נירן יהלום

סגולת היגואר היא יושרה וחיים ללא רבב. היגואר ממשפחת החתולים הוא ללא ספק אחד החתולים הגדולים והחזקים במיוחד. מקום המחיה המועדף עליו הוא יערות הגשם הטרופיים בדרום ומרכז אמריקה  ואזורי ביצות סבוכים. היגואר נמשך למקומות בהם יש מים וצמחיה סבוכה. רוב המקומות בהם חי היגואר קשים לגישה ולכן קשה לעקוב אחרי מספר הפריטים הקיימים.
גמישות, הדרת מלכות, עוצמה וביטחון עצמי. היגואר הוא ללא ספק מלך.
מסתורין והתגנבות הן מילות מפתח כשמדובר ביגואר כמו גם כשרון צייד ייחודי. היגואר הוא צייד מצוין, חזק רב עוצמה ונשיכתו חזקה במיוחד.  היגואר תמיד מתקיף מאחור וכשהוא על קורבנו שיניו ננעצות בעוצמה בעצמות הגולגולת בין האוזניים ומביאות לנזק מיידי שאינו מאפשר כל בריחה או התחמקות.
בהחלט טורף נחוש. אם כן מהו הקשר ליושרה וחיים ללא רבב?
היגואר הוא טורף, הוא אינו מתיימר להיות דבר אחר. כטורף הוא גורם למוות מיידי מתוך חמלה  ופועל ממקום של עוצמה וכוח. הוא מודע לכוחו, לעוצמתו ואינו מסתיר אותם. אך עם זאת פועל ממקום של חמלה וניקיון לבב.

כאשר היגואר פוסע ביער, כולו הקשבה. היגואר חש את היער בכל חושיו. הוא מריח, רואה, שומע, חש וחי את היער בכל גופו. רגישותו לסביבה גדולה במיוחד. הוא רואה ואינו נראה, שומע את מה שכמעט ואינו נשמע ויודע כיצד להגיב באופן מיידי. אנשי היגואר רגישים מאוד ואינטואיטיביים. זהו טוטם עתיק המחבר לידע קדום ועוצמות האנרגיה הנשית הקיימת על פני אימא אדמה. הופעת היגואר כמדריך נשמה מבשרת על מציאת הכוחות והעוצמה הפנימית לצורך שיקום מטראומות ואיחוי שברי חיים.  אנשי היגואר הם שורדים שעברו דברים לא קלים וחושלו באש. אם השמיע היגואר את שאגתו בחלומותיכם זהו זמן להיות קשובים לשקט ולקסמים של הבריאה ההולכים ומתגלים אל מול עינכם. אנשי יגואר אמיתיים מכירים את הסבל וליבם מלא חמלה לאלו הטועים עדיין בדרך. הם מכירים בעוצמתם ונמצאים שם כדי לתמוך ולעזור מתוך הבנה שאין איש שיכול להגיע ולתפוס את מקומם שנרכש בדם יזע ודמעות. כל שערה בגופם יודעת את אמיתות החיים.
פרוותו היפהפייה המנומרת של היגואר, רומזת על יכולת הסוואה בין צללי היער והמסתורין העוטף חיה מדהימה זו. צבעי הפרווה שחור זהוב מביאים לידי ביטוי את האיזון הפנימי המושלם בין אור וחושך בתוכנו וביקום הסובב אותנו. סגולת אנשי היגואר היא איזון  הקשור בגמישות נפשית ורוחנית המאפשרת להם לחוות את מעמקי הפחד ולצאת משם ללא כל פגע.
שמאנים אינדיאנים יצרו טקסים ייחודיים כדי למשוך אליהם את סגולת היגואר ואומץ ליבו. מבחן עוצמתו של  היגואר בהשלת האגו. היגואר טהור, הוא טבעי, צנוע ועוצמתי כאחד. היגואר נושא את החוכמה העתיקה המכילה עוצמה אין סופית כיצד לעבור דרך  הפחדים  של דחייה, בגידה או השפלה. זוהי סגולה שמעטים מצליחים להגשימה באופן מלא גם בין אנשי היגואר.
מי שניחן ביגואר כמדריך נשמה חייב לבדוק עצמו היטב ולהיות ערני לאגו ושימוש בכוחו לשררה.
היגואר פועל ומקבל החלטות בדרך הלב. היגואר מתחיל לאכול את טרפו מאזור החזה תמיד יאכל ראשית את הלב והראות. סגולת היגואר כרוכה בחיבור מהותי ללב.

סגולת היגואר מלמדת אותנו ללכת ללא מורא בדרך הלב. לצוד בדיוק את מה שנחוץ לנו לצורך מחייה ולכבד את החלשים מאתנו ואלו הנתונים למרותנו. יגואר כחיית טוטם דורש מאתנו את עוצמת ההנהגה והמלכותיות וכשמדובר במלך אין הנחות. אנשי היגואר נדרשים לקבל החלטות לא פשוטות ולעמוד מאחוריהן בכבוד.  היגואר נוהג לשוטט לבדו בדרך כלל באזור המחיה שבחר לו. אנשים אלו מוצאים עצמם לא פעם בודדים בפסגה מתוך בחירה. הם יכולים להיות חברותיים אך במנהיגות תמיד יקבלו את החלטותיהם לבד בנחישות ותעוזה. בעבודה הם פועלים ביעילות ובעקביות להשגת מטרותיהם.

תכונה אחרת המאפיינת את אנשי היגואר היא מיניות, חושניות והנאה ממגע. כל החתולים נהנים מליטופים ומגע. היגוארים שבדרך כלל נעים לבד מתאחדים לצורך הזדווגות. לאחר ההמלטה נקבת היגואר לא מאפשרת לזכרים או זרים באופן כללי לשהות באזור המחיה שלה ובקרבת הגורים. נשים שסגולת היגואר מלווה אותן תעדפנה לגדל את ילדיהן לבד וללא התערבות בן זוגן. נשות היגואר חייבות לקבל את החלטותיהן בנושא הילדים לבד. גבר שלא יכבד איכות זו ימצא עצמו מורחק.

אם אתם מחפשים אנשי יגואר אמיתיים בסביבתכם מילות המפתח שצריכות להנחות אתכם הן מנהיגות וצניעות.
בתרבות המאיה היה היגואר סמל לטוהר עוצמה והתעלות. היגואר היה חיית הטוטם של אל השמיים ופיקח על ניקיון ליבם של הכוהנים. כוהני המאיה המושחתים שרצו לסגל לעצמם את כוחו של חתול עוצמתי זה נהגו להעלות אנשים לקורבן ולהוציא את ליבם מתוך מחשבה שהם נוהגים כמו היגואר. מעריכים שאחת הסיבות להיעלמותה של תרבות זו, היא האכזריות הרבה ושחיתותם של הכוהנים ומנהיגי המאיה שנהו אחר העוצמה ושכחו את היושרה של היגואר.

חכמת היגואר מלמדת אותנו לחיות באופן המלא ביותר בהוויה הפיזית. אין ביגואר כל התייפייפות רוחנית חסרת תוחלת של גורו או מורה סגפני. היגואר מורה דרך מעצם הבנתו את הנאות החיים והקשר ההדוק בין כל הקיים בין עולמות עליונים להגשמה בחיים הפיזיים על פני אימא אדמה.
זוהי מלכות אמת. לא תמצאו בין אנשי היגואר נזירים או מסתגפים כי הם מבינים את המסכות שנועדו להסתיר קושי באינטימיות ובריחה מהמציאות. לא תמצאו ביניהם גם כאלו שימכרו עצמם בעבור הנאות החיים. אם מדובר אכן במלך, אדם זה ידע היטב להתמודד עם פיתויים. בכל מיקרה מבטיח היגואר כמלווה ומדריך, חיבור לעוצמה הפנימית, החזרת הכוחות האבודים והגנה.

טוטם הטווס

יופי ומיסטיקה השזורים זה בזה

מאת: אורלי נירן יהלום

הטווס הוא עוף יפהפה ממשפחת הפסיונים, סמל ליופי  נשגב המפיץ הוד והדר.  גווני גופו של הטווס עזים ובוהקים ונוצות הזנב המפוארות של זכרי הטווס שובות לב ועין.
זנבו של הטווס עצום ביחס לגופו. אורך גופו של הטווס כמטר ואף מניפת נוצותיו מגיעה בערך לאורך זה. כאשר הזנב פתוח כמניפה חושף צבעוניות עזה ועשרות עיניים המתבוננות בנו התחושה שאנו מקבלים היא של ראוותנות ועוצמה. זוהי סגולת הטווס. מלכותיות, עושר וראוותנות. הפגנת השפע והעוצמה. המושג צניעות אינו קיים כאשר מדובר בסגולת הריפוי של עוף מדהים זה.
הטווס מלמד אותנו להראות לעולם את יופיינו הפנימי והחיצוני ולא להסתיר דבר. ההפך, להעיז ולהכריז: אני מודע למתנות שהאל העניק לי ומשתף בהן את העולם כדי שכולם ייהנו מהיופי.
הטווס מלמד אותנו להקרין כבוד וחן.

מניפת הנוצות של הטווס מגיעה לגמר התפתחותה כאשר הטווס בן שלוש שנים. דבר זה יכול להעיד על אלו שהטווס מלווה אותם כחיית טוטם שפרוייקטים חדשים בחייהם יבשילו ויניבו פרות כעבור שלוש שנים.
כאשר הטווס מופיע כמורה רוחני זהו סימן לצורך בחיזוק ההערכה העצמית. הפגנת נוכחות פנימית דרך מלכותיות והפגנת עוצמה חיצונית דרך לבוש מושקע ומושך תשומת לב. הטווס מעורר בנו את המודעות לכוחו של הצבע בחיינו כאלמנט מרפא וללבוש ותכשיטים  ככלים ייצוגיים לבניית הדימוי הנכון עבורנו. אנשי הטווס מודעים לגופם ומקבלים אותו ויודעים כיצד להיראות מושכים. הם מודעים ליופי ולקסם האישי שהם מקרינים.

מקור הטווס בהודו. בארץ זו סוגדים לטווס הוא מסמל את עוצמת הכוח הנשי דרך חיבור למוות ולידה מחדש ואף נבחר לציפור הלאומית.
בתרבויות רבות נחשב הטווס לחיה מקודשת. במצריים העתיקה סימל הטווס תבונה חזון וראיית הנסתר. החיבור החזק למיסטיקה הוא ללא ספק אחד המאפיינים של אנשי הטווס כמו גם החיבור למצריים העתיקה ליידע  ולריפוי המקודש שטמונים עד היום בעמקי הפירמידות.
קרוב לוודאי שאנשים אלו חוו לפחות גלגול חיים אחד במצריים העתיקה.

אנשי הטווס אצילים ועדיני נפש. במיתולוגיה היוונית מופע הטווס כחיה המלווה את הרה מלכת האולימפוס, האלה האצילית העונדת כתר מלכות לראשה. ביצירות אומנות מהתקופה ההלניסטית מתוארת הרה על כרכרה רתומה לטווסים אשר סימלו גאווה ויופי. האלה הרה היא אלת האימהות הפריון ומוות ולידה. עוצמתה בסגולת הנשיות שלה.
ריבוי ה"עיניים על זנבו של הטווס מקורו על פי המיתולוגיה היוונית בארגוס שומר ראשה של הרה אשר היה בעל 100 עיניים שחלקן היו פתוחות גם כאשר ישן. אחרי שנהרג ארגוס בידי הרמס הנציחה אותו הרה על זנב הטווס בדמות עיניים רבות. "עיני" הטווס מעידות על סגולת הראיה הפנימית והחיצונית אצל אלו שהטווס הוא בן לווייתם. אנשים אלו מושפעים מאוד ממראה עיניהם. נמשכים ליופי,צבע ואסתטיקה. הם בעלי ידע פנימי המנחה אותם כיצד לעבוד עם סמלים וצבעים כדי למשוך אליהם אנשים. כמו כן, הם רגישים מאוד ובעלי "עיניים בגב". בעלי אינטואיציה חזקה ויכולת לראות לתוך העבר, ההווה והעתיד. מה שמחבר אותם אינטואיטיבית להבנת נצחיותה של הנשמה ומושג האלמוות. כמו גם תחיה מחדש. בתרבויות רבות מזוהה הטווס עם הפניקס עוף החול האגדי.

טווס

הטווס הוא אוכל כל וניזון מזוחלים קטנים ואף נחשים, זרעים וחרקים. טווסים החיים על גדות נחלים ניזונים גם מדגים קטנים. הטווסים מעדיפים תזונה המבוססת על ירקות וצמחים אשר סיביהם עוזרים בתהליך העיכול. אלו שהטווס מורה דרך עבורם עדיף יעשו אם לא ירבו באכילת בשר.
הטווס ההודי מסוגל לעוף למרות זנבו הארוך ולא פעם בוחר לנוח או לישון במשך הלילה על ענפי עצים מקום בו הוא חש מוגן מטורפים. עם זאת רוב הזמן יעדיף לצעוד על הקרקע, לכן כדאי לאנשי הטווס לשים לב לכפות רגליהם ולטפחן ואת הקשר בינם ובין האדמה.מומלץ במיוחד עבורם ללכת יחפים ולחוש את המגע עם הקרקע. כמו כן טיפולי רפלקסולוגיה מתאימים להם במיוחד.

צווארו של הטווס ארוך וצבעו כחול נחושתי בוהק. כל מי שרואה עצמו מחובר לחיה זו צריך להיות מודע לצ'קרת הגרון שלו ולביטוי החופש האישי. הצבע הכחול מסמל את השמיים, את חופש המחשבה והתעוזה. הגרון הוא מקום הנקשר לחופש הביטוי שלנו. החופש להיות אנו עצמנו ללא הסתרות ללא רצון לרצות. עם זאת כיוון שקולו של הטווס צורם לאוזן, לא פעם החופש עבור אנשי הטווס בא לידי ביטוי דווקא בעשייה ובנוכחות, כלומר בצורת הלבוש באורח החיים ובבחירות לדרך חיים ייחודית.
אם הפציע בעל חיים יפהפה זה בחייכם כמלווה ומדריך נשמה מובטח לכם כי השחר ממתין לעלות
ומצפה לכם התחלה חדשה מעבר לפינה. טוטם הטווס תמיד מביא הבטחה ללידה מחודשת וחיים מלאי צבע, מעוף והגשמה.

טוטם השפירית

בין אשליה לאמת דרך עיני השפירית

מאת: אורלי נירן יהלום

השפיריות נחלקות לסוגים שונים בהתאם לגודל ולצורת כנפיהן. לחלקן כנפיים השוות זו לזו בגודלן ולחלקן שונות. הן דומות לפרפרים אך צרות וארוכות יותר ועיניהן גדולות ובולטות.
השפירית בשונה מהפרפר היא חרק טורף. היא ניזונה מחרקים קטנים ממנה אותם היא צדה ליד מקורות מים. עיני השפירית מאפשרות לה לראות את המתרחש סביבה בזוית שקרובה ל-360 מעלות. איכות זו חשובה מאוד עבורה כציידת. הראיה היא סגולת המרפא של השפירית והיא קשורה לאור. ראיית מציאות חיינו דרך זווית שונה, משנה את החוויה שלנו מקצה לקצה ומרפאה.

באנגלית מכונה השפירית-Dragonfly "זבוב הדרקון", ישנן אגדות המספרות שהשפירית הייתה פעם דרקון עצום ממדים חזק וחכם  שנלכד בתוך האשליה של עוצמת כוחו כשרצה להוכיח לקיוטי  ששכנעו לשנות צורה ולהפגין את כישורי הכישוף שלו והפך לשפירית. אלא שאז איבד את כוחו וכבר לא יכל להפוך בחזרה לדרקון.
האגדות מזכירות לנו לא לשכוח שלשפירית יש נגיעה בעולם הקסמים. ברגע החמקמק בו המציאות נוגעת באשליה, במעבר בין הממדים בו שוכנים הפיות והדרקונים. שפירית שומרת שלא נילכד בעולם המאייה – האשליה של המציאות הפיזית.

שפירית

השם שפירית מכיל בתוכו את השורש ש.פ.ר. כשהכל שפיר הכל בסדר כמו שהוא, כפי שברא אותו האל. אין לנו צורך להילחם כדי לשנות או כדי להוכיח. זוהי סגולת השפירית אשר מעוררת אותנו ברגעים של תסכול ומזכירה לנו שהכל מושלם כמו שהוא גם אם כרגע הדברים על פני השטח לא מתרחשים כפי שהיינו רוצים. זוהי השלמות שבראיית המציאות מזווית שהיא כמעט מעגל מושלם ומכילה את כל האמיתות מכל זוויות הראיה הקיימות. ההבנה שהמציאות רחבה ודינמית הרבה יותר ממה שאנו יכולים לתפוס או להבין מנקודת המבט הצרה של ההוויה היום יומית שלנו הנובעת מהישרדות.
אנשים שהשפירית היא חיית הטוטם שלהם נוטים להיות "מציאותיים" מתוך שכחה שחלומות אכן מתגשמים. כאשר הם אינם מחוברים לעצמם קשה להם להרשות לעצמם ל"רחף" לחלום ולפנטז.
כאשר הדמיון שלהם מוגבל מוגבלת גם היצירתיות שלהם והאמונה שיוכלו להגשים את חלומותיהם.
כאשר אנשי השפירית מחוברים לחלומותיהם השמיים הם הגבול והאנושות זוכה בממציאים מבריקים בעלי חשיבה יוצאת דופן. השפירית מטילה את ביציה במים. זחלי השפירית מתפתחים בתוך סביבה מימית ורק בבגרותם לומדים לעוף ולגעת ביסוד האוויר האנליטי.

אנשי השפירית שאינם מחוברים לילד הקטן שבתוכם מנתקים את עצמם מיסוד המים עולם הרגש והפנטזיה הטמון בתוכם וחשים כלואים במציאות הפיזית. כילדים אנשים אלו רגישים מאוד ובעלי דמיון מפותח אם סביבתם אינה תומכת בדרך החשיבה המקורית שלהם הם הופכים חסרי יצירתיות.

הילידים האמריקאים לימדו אותי את כוחה המרפא של ראיית השפירית המאפשר ניפוץ אשליות. השפירית הקלילה אוצרת בריחופה הנושק למים את החיבור המושלם בין יסוד המים החובק את עולם הרגש שלנו ובין יסוד האוויר הבא לידי ביטוי בעולם ההיגיון האנליטי.
כנפי השפירית חסרות הצבע מוארות בקרני החמה ונצבעות בהתאם לזווית בה נוגע בן האור. יכולתן של השפיריות לפצל ולהחזיר את קרני האור מעוררת בנו את הכמיהה לקשת בענן ומתחברת לצורות רבות של מגיה. כולל השימוש באור וצבע ליצירת קסמים. השפירית מזכירה לנו כי אנו יצורים מוארים. בתוכנו קיים אור הבא לידי ביטוי בצבעי הצ'קרות שבגופנו. אדם מואר הוא אדם המביא לידי ביטוי ומקרין את האור האישי. את הייחודיות שלו.

השפירית מלמדת אותנו שעור  בהבנת אומנות האשליה של עולמנו.
המציאות נובעת מעיני המתבונן יותר נכון מהדרך בה הוא תופש את עצמו ואת המציאות.
חמקמקה כקרני האור הלוטפות את כנפי השפירית, המציאות שלנו נוצרת בכל רגע מחדש במוחנו. אנו מה שאנחנו חושבים על עצמנו. כשאנו חושבים שאנו נאהבים, אנו אכן נאהבים. כשאנו מתייחסים אל עצמנו כיפים, חזקים, מוכשרים אנחנו כאלה אף אחד לא יוכל לשנות זאת או לקחת  מאתנו. זו החוויה האישית הטמונה עמוק במוחנו היוצרת את מציאות חיינו. הדרך לחשיבה חיובית דורשת מאתנו להתעורר ולבדוק את דפוסי החשיבה המגבילים את כוחנו יופיינו והיכולת שלנו להגשים כל חלום על פני אימא אדמה.
זוהי אומנות החופש להיות מה שאנחנו רוצים. הדרך אליה היא –ריפוי התודעה. היהלום שבדרך השמאן. היכולת לנתח את עצמנו, לשחזר את מאורעות חיינו ולרפא את הטראומות שעברנו. השפירית מביאה בסגולת המרפא שלה את כוחה של העין השלישית, המאפשרת לנו לראות את המציאות מנקודת מבט גבוהה יותר ולנתח את עצמנו דרך הבנת כוחה של האשליה. היכולת לראות לתוך העבר להבין שההווה הוא חלום וליצור את זמן העתיד דרך חלימה ודמיון. כמו אומן איפור היוצר אשליות של דמויות תחת מכחולו כך אנו יכולים ליצור את עצמנו מחדש. השפירית מאירה את חיינו באמצעות כוחו של הדמיון.
אנשים שהשפירית מלווה אותם ומאירה את חייהם באור מחוברים מאוד לצבע ולכשרון העיצוב.
יש להם את היכולת לבנות ולעצב סביבת חיים יפהפיה דרך שימוש בצבעים, תפאורה קסומה המביאה לידי ביטוי את האשליה הנוצרת בעזרת אור תעתועי הראיה וצבע, מתאימה להם עבודה עם קריסטלים וויטראז'. כל מה שקשור בשילוב של אשליה יופי אור וצבע שזור בחייהם של אנשים אלה.

טוטם הפרפר

מאת אורלי נירן יהלום

בקיץ שעבר, בטיול הבוקר שלי בשמורת האלונים שגובלת בביתנו, צעדתי על השביל בשטח פתוח לשמש כשלפני התרוממו וריחפו עשרות פרפרים כתומים יפהפיים מסוג נימפית החורשף. ללכת בתוך ענן של פרפרים זו ללא ספק חוויה מרוממת.

השם פרפרים מתייחס למספר קבוצות של חרקים העוברים גלגול חיים מלא, כלומר: ביצה זחל, גולם, בוגר. ביניהם גם פרפרי העש. בין פרפרי ארץ ישראל נוכל למצוא את: זנב הסנונית, כתום כנף צהוב, לבנין הסלוודורה, לבנין הרכפה, לבנין משויש, לימונית האשחר ועוד….

כשאנו חושבים על פרפרים, האסוציאציה הראשונית שעולה לנו היא יופי. פרפרים מחברים אותנו לססגוניות, מעוף, קלילות ולעולם הפיות.יש משהו בלתי נתפס בריחוף הפרפר שמחבר ליכולת לעבור מהעולם הגשמי לעולמות הטבע המקבילים להוויה הפיזית.

עולמות בהם מעופפות פיות, נימפות יער ושדונים חיים בינות לפרחים. אנשים המחוברים לפרפרים נמשכים בדרך כלל לטבע, לפרחים ליופי ולצבע. אם הם מרשים לעצמם לרחף מעט מעל למציאות היום יומית יוכלו על נקלה להתחבר לפיות ולקסם השורה במעבר שבסדק בין הממדים. אנשים אלו ניחנו בקסם טבעי ויש להם יכולת לעשות קסמים. למרות שלא תמיד הם מודעים ליכולת זו.

הילידים האמריקאים רואים בפרפר את סגולת השינוי. אנשי הפרפר נוטים לעבור שינויים חיצוניים משמעותיים בחייהם עד כדי כך שאנשים שהכירו בעברם לפעמים לא מזהים אותם. השינוי יכול להיות גם בתפישת העולם או בתהליכי החשיבה. בכל מקרה בגלל השינוי המשמעותי שעובר הפרפר בארבעת השלבים של חייו יחוו אנשים אלו תקופות שונות לחלוטין בחייהם.

הפרפר המרחף בקלילות ושובה את ליבנו בקסמו, מביא עמו  תמיד את הצורך בתזמון נכון והקשבה לקצב הפנימי. אם מופיע הפרפר בחייכם שימו לב באיזה שלב אתם נמצאים בתהליך שאתם חווים בתקופה זו. האם אתם בשלב הרעיון הראשוני-  שלב הביצה? או שלב הזחל האוגר מזון ומשמין? שלב זה מקביל לאיסוף של יידע ואיסוף נתונים. האם אתם מכונסים בתוך עצמכם לתהליכים של חשיבה עיכול והתפתחות בתוך התהליך? זהו שלב הגולם. או שאתם כבר עמוק בתוך הגשמת הפרוייקט?  זהו השלב אתם פורשים כנפיים ומציגים לכל העולם את היופי והרעיונות הייחודיים רק לכם.

שינוי טבעי בחיינו, תמיד קורה בדיוק בזמן הנכון ולא ניתן להאיץ את הגעתו.

אשת הפרפר – מריפוסה בספרדית, היא הכוח המפרה הנשי העומד מאחורי היכולת להשתנות. השינוי תמיד נובע מרעיונות, חלומות ורגשות שמפרים את הרצון שלנו להגשים את עצמנו. היא מלמדת ששינוי אינו חייב להיות טראומתי. שינוי יכול להיות עדין ועם זאת מלא עוצמה. כשמאנית אני פוגשת אנשים רבים שמצפים לחוש שינויים קיצוניים ומחפשים דרמות בחייהם כמו טקסים ותהליכי חניכה מכאיבים או סמים מסוגים שונים. אנשים אלו איבדו את הרגישות לחוש בשינוי מעודן  כמשב כנפי הפרפר שיכול להפוך לחלוטין את חייהם. הפרפר מזכיר לנו להיות עדינים עם עצמנו. שינוי אלים מדי הנובע למשל מלקיחת סמים או פטריות הזיה תמיד משאיר צלקות קשות לריפוי בנפש.

המילה פרפר מכילה בתוכה פעמיים את המילה פר. מה הקשר בין פר ופרפר? הפר הוא סמל לפוריות ועוצמה גברית. האיכות הגברית היא תמיד מוחצנת, כך גם אברי המין הגבריים.

אנשי הפרפר חשים צורך לבטא בחייהם את טעמם האישי ותפישת עולמם ולהחצינם. הם אינם מוכנים לקבל כל הגבלה לחופש ולביטוי האישי.

סכום המילה פר בגימטריה נותן את הספרה 1 וסכום המילה פרפר נותן את הספרה 2, מה שמלמד על הקשר בין אנשי הפרפר וזוגיות. לאנשי הפרפר חשובה במיוחד הזוגיות והתפישה שלהם כ"פרפרים" חסרי נאמנות שגויה.

גם כנפי הפרפר מעידות על קשר לסימטריה הבאה לידי ביטוי בזוגיות של אנשים אלו למצוא בני הזוג שהם הנפש התאומה. הפרפר מלמד אותנו לחוות את  החיים ואת האהבה כריקוד ולמצוא את הזוגיות המושלמת עבורנו. הוא מהווה סמל לאושר ושמחה הנובעים מהחופש להיות אנו עצמנו ולבטא את הייחודיות שלנו בכל מצב בחיים ובמיוחד בקשרים אינטימיים.

סגולת המרפא של הפרפר מלמדת אותנו כיצד לקבל את השינויים החלים בנו בתוך מערכות היחסים האינטימיות המלוות אותנו לאורך החיים, את שינוי צורת גופנו במשך השנים מגוף צעיר לבשל יותר. זהו החופש לחוש ראויים לבטא את עצמנו ולהיות נאהבים בכל מצב, ללא קשר לאופנה או מוסכמות חברתיות, גיל ,משקל צבע עור ועוד.

אם ניחנתם בפרפר כמדריך נשמה אתם מתבקשים להכניס יותר צבע קלילות, ריקוד ומתיקות אל תוך חייכם. אתם נדרשים לשים לב שלא להילכד במצבים של דיכאון וכבדות. לרצינות יתר הגובלת בנוקשות, עצב או קושי, אין מקום בחייהם של אלו שניחנו בסגולת הפרפר. הפרפרים מלמדים שניתן לעבור כל שינוי בקלילות, מתיקות ושמחה. שינוי אינו מפחיד ואינו חייב להיות כרוך בקושי.

הפרפר מבטא יותר מכל בעל חיים אחר את חופש הנשמה להיות. להגשים חלומות ולחוות מסע נפלא של שינוי לתוך כל צורה או חלום שברצוננו להגשים.

טוטם הצב

צב-לנות

מאת: אורלי נירן יהלום

טוטם הצב מחבר אותנו ליסוד האדמה. הצב אינו זריז או בעל מעוף וברק אלא איטי, יציב, ומייצג תהליכים של קצב, התפתחות והבשלה. תהליכים אלו הם מהות ההוויה הפיזית.
כאשר מדובר בהבשלה של פרי, הריון, או כל תהליך אחר הנדרש ליצירה, למושג זמן יש חשיבות רבה. אנו יודעים שלהריון נדרשים תשעה חודשים והמושג "INSTANT” או קיצור תהליכים אינו בר תוקף במקרה זה. בתרבויות רבות התקשר הצב לאנרגיות הנשיות, למיניות הנשית, מחזור האישה והעיבור. הוא מסמל פוריות ושפע. מחזוריות של נתינה וקבלה ואת אנרגיות ההישרדות והיציבות של צ'קרת הבסיס. הילידים האמריקנים מאמינים שהצב מסמל את אימא אדמה, את מהות האם הראשונית. ישנם מיתוסים ואגדות הקושרים את הצב לבריאת העולם, ישנן אגדות המספרות שהעולם נברא על גבו של צב ענק הנושא את אימא אדמה על שריונו.
במזרח הרחוק מהווה הצב סמל לסבלנות, סובלנות לזולת וטוב לב.
סגולת הצב היא שפע הנובע מסבלנות והבנת חוקי ההוויה הפיזית. בחברה אשר טבעה את המשפט "זמן שווה כסף", מביא טוטם הצב איכויות המחברות לחיים בקצב בריא ומאוזן שנדרש לנו כאוויר לנשימה. הצב נע באיטיות כאילו הזמן נתון ברשותו, והוא מורה נפלא לתהליכים של קרקוע,סבלנות והתקדמות עקבית המביאה לתוצאות של שפע והגשמה.

צב מים

הצב מייצג שפע כיוון שהצבה פורייה מאוד ומטילה כמות עצומה של ביצים. הצבה טומנת את ביציה בחול, היא משאירה אותן לחסדיה של השמש החמימה והמלטפת שתחממם ותדאג להן עד לבקיעה. איכות זו מלמדת אותנו לתת אמון שרעיונותינו זוכים לדאגה והזנה מהיקום התומך בנו ויום אחד הם יתגשמו לאחר תקופת הדגירה והפיתוח הפנימי, בדיוק בזמן הנכון עבורנו.
הצב הוא חיה עתיקה. ישנם צבים החיים במים (בעלי שריון רך) וישנם החיים על האדמה.
הצב איטי על היבשה אך מהיר בתוך יסוד המים המסמל גם את עולם הרגש.
הצב נושא את ביתו על גבו, איכות זו מרמזת על הקשר החזק לבית, לאדמה עליה גדלנו וצורך ביציבות של בית ומשפחה. קיומו של הבית על הגב מלמד כי לאנשי הצב צורך לשמור ולכבד את גבולותיהם וכן אלו של האחרים. השריון ילמד אתכם להגן על עצמכם מבחינה רוחנית, הגנה בלתי אלימה, מתוך עיקשות והיאחזות במה שאתם מכבדים ומאמינים בו.
אנשי הצב צריכים לשים לב ולפתח בעצמם ערנות למתרחש סביבם בכאן ועכשיו, להשתמש באינטואיציה ובחושים הן ברמה הפיזית והן ברמה הרוחנית, להיות קשובים למצבם של הקרובים אליהם ולמסרים הנשמעים סביב ולהשתמש בכושר ההבחנה האישי כדי לזהות כיצד להתמודד עם המצב הנתון בחייהם.
צב שהתהפך על גבו מסוגל לשוב ולהתהפך באמצעות שימוש בשרירי הראש והצוואר. תכונה זו מלמדת אתכם להישאר במצבים של קושי או משבר מחוברים למרכז, מקורקעים ולהשתמש בראש ובהיגיון כדי לפתור דברים דרך תקשורת ובדרכי נועם.

חילוף החומרים האיטי של הצבים צריך לעורר באנשי הצב את תשומת הלב לעומס וללחץ בחייהם. האם הם מקדישים מספיק זמן לעצמם וקשובים לקצב הפנימי? האם הם נותנים מספיק זמן לרעיונותיהם להבשיל לפני שהם מוציאים אותם החוצה?
הצב מזכיר לנו שהגשמה של חלומות ורעיונות רוחניים דורשת שתי רגליים על הקרקע , מעשיות, תשומת לב לפרטים ועקביות.

טוטם הצב מבקש מכם לכבד את האנרגיות היצירתיות שבתוככם, להכיר בתמיכתה התמידית של אימא אדמה ולבקש את עזרתה. כאשר אתם במצוקה כלכלית, בתוך פרוייקט שדורש משאבי נפש, התמדה וסבלנות או כאשר קיים קושי להביא ילדים לעולם, זהו זמן לקרוא לטוטם הצב לעזרתכם. זכרו שהוא נע לאט אך כאשר הוא מגיע השפע מובטח.

טוטם הלוטרה

עוצמת הנשיות וקבלת התורה

מאת: אורלי נירן יהלום

חג שבועות הוא חג מתן תורה. החג בו ניתנה התורה לבני ישראל. בעיני הוא ביטוי למהות הנשית במלוא תפארתה. כדי לקבל את תורת משה עלינו ללמוד להכיל ולקבל לתוכנו את הידע. החג מכונה "מתן תורה" אך מהותו היא בעצם הקבלה וההכלה.
גם מנהגי החג: הבאת הביכורים, קריאת "מגילת רות" ומאכלי החלב מסמלים את האיכות הנשית החוברת לעוצמה פנימית והזנה. זהו חגה של אימא אדמה. חג חקלאי המביע הודיה לאימא אדמה על השפע שהיא נותנת לנו. חגיגת השפע של ההמלטות בדיר וברפת, ומגוון הירקות ופרות הקיץ.
התורה היא מפת דרכים, עשרת הדיברות, הן חוקים לחיים מאוזנים בדרך האדומה-דרך ההוויה הפיזית על פני אימא אדמה.

הלוטרה היא סמל הנשיות, סגולת האישה הרכה, גמישה, זורמת, מלאת צחוק ומשחק.
יונק קטן זה, בעל פרווה סמיכה וקצרה בצבע חום, גחון אפור ובהיר עם חוטם מאורך וכהה, מייצג איכות של עליזות ויכולת לחלוק בשפע ובהנאות החיים, ללא שיפוטיות, כעס או רגשות טינה. ללא קנאה ורגשות נקם. אם יש חיה ממנה אנו יכולים ללמוד כיצד להפוך את חיינו למלאי שמחה ואת ארצנו לארץ זבת חלב ודבש הרי זו הלוטרה. הלוטרות חיות בסמוך למים מתוקים. ליד נהרות.
הקשר של הלוטרה למים מחבר אותה לאיכויות יצירתיות, דמיון, ושמחה. משהו המזכיר שובבות של פיות. היא מזכירה לנו שהחיים מהנים הרבה יותר כשאנו נוקטים בגישה הנכונה וזוכרים לשלב הנאה בעבודה ולקחת פסקי זמן לחקירה ושעשוע.

בארץ ניתן למצוא כיום לוטרות באזור תפוצה מצומצם – מקווי מים בעמק בית שאן, עמק חרוד, עמק החולה, הכינרת ורמת הגולן ובנהר הירדן. בעבר חיו לוטרות בנחלים רבים בארץ, אך כיום כתוצאה ממצב הנחלים וייחסן המחפיר של הרשויות למקורות המים הטבעיים, נמצאות הלוטרות בסכנת הכחדה וזהו מצב סמלי לארץ שמשקיעה את מיטב הונה במלחמה ובהיבטים המביאים לידי ביטוי את האנרגיה הגברית האגרסיבית יותר. המים הם סמל עתיק לכוחות הריפוי, הפוריות ועוצמת היצירה הנשית. הלוטרה נעה במים בזריזות, תנועותיה אלגנטיות ומלאות חן. היא שולטת ביסוד המים (הרגש) כאקרובטית מיומנת.

עבור הילידים האמריקנים מהווה הלוטרה סמל לריפוי ולכן שקיקי הריפוי בהם נהגו המרפאים לאסוף צמחי מרפא ואביזרי ריפוי שונים נתפרו בדרך כלל מפרוות הלוטרה.
מהות הלוטרה היא זרימה. זהו מצב של חיים ללא חסימות המביאות למחלה.
ההיפך מהמילה מחלה נמצא בחלימה. הלוטרה היא ביטוי להבנה שחיינו כאן הם חלום.
לכל מצב תקוע, לכל טראומה יש מזור ופתרון.
איכות זו בדיוק באה לידי ביטוי בסיפורן של רות ונעמי, במגילת רות. שתיהן עברו אסונות. רות שכלה את בעלה והפכה אלמנה ונעמי שכלה את בעלה ושני בניה. הן נותרו עריריות וללא כל רכוש. למרות זאת, הן "זרמו" עם השינוי והחליטו לחזור לארץ יהודה לבית לחם. נעמי היא זו שעודדה את רות לפתות את בועז ולהשתמש במיניותה.
אותה מיניות שבהמשך הביאה ללידת עובד, סבו של דוד המלך.
זהו עוד היבט של הלוטרה – קבלת המיניות הנשית. ללא מניפולציות וללא בושה אלא מתוך הנאה ושימחת חיים. הפרוש הדורש מנשים דתיות להסתיר את האותנטיות שלהן מאחורי בגדים ופאות הוא דוגמא נוספת לשלטון החוק הדתי הגברי הקר והמסרס את היבטי החיים הטבעיים. נראה שהתורה נכבשה על ידי הצד הגברי ביד רמה.
לא נשאר כמעט זכר להיבטים שקישרו בין חגי ישראל וטקסי טבע, המופיעים גם אצל האינדיאנים וגם בתרבויות הפגניות. עלינו לזכור שעם ישראל היה עם עובד אדמה וחגינו הם חגים חקלאיים הקשורים בלבנה המלאה, ובעונות השנה. חגי הלל לאימא אדמה על פריון ושפע. כמו בכל תרבות שחיה ושגשגה מתוך ריקוד והנאה מלאה מהטבע.
זהו חג השבועות חג של הכלת האור האלוהי, אור שמתגשם גם בזהב השיבולים וקציר החיטים. ממתנותיה של אימא אדמה.