תגית: נחש

טוטם הנחש

מאת: שי-אל נירן יהלום

הנחש, חיה ייחודית ומלאת עוצמה הגורמת ללבנו להסיר פעימה. התנועה המהירה, יכולת הפיתול, העוצמה שבהשלת העור ובהכשת הנחש וגורם ההפתעה, שזורים בסגולת הנחש המלמדת על הישרדות ממקום של שינוי. לא סתם שינוי, אלא מוות ולידה מחדש.

השלת העור היא אקט פיזי עוצמתי המלמד על שליטה מיסטית במציאות. היכולת המופלאה הזו של השארת חלק מההוויה של הגוף הפיזי, כדי לאפשר צמיחה והתרחבות מלמדת על העוצמה הטמונה בחיה שקטה זו. השינוי נולד מתוך השקט, מהריק. באופן פיזי לנחש אוזן פנימית בלבד והוא קשוב בעיקר לצלילים המגיעים מתוך האדמה ולא לקולות וצלילים חיצוניים. הנחש מדויק וממוקד ואינו מבזבז טיפת אנרגיה מיותרת בתוך התהליך. בדרך כלל, השלת העור מתרחשת מתוך חיכוך במשהו מחוספס היוצר התנגדות ומאפשר לנחש להשתחרר מהעור החיצון. דבר זה מלמד על סגולת האנשים, שהנחש מלווה אותם כחיית טוטם, להפוך את התנגדות הסביבה החיצונית לכוח מסייע בשחרור העבר החוסם אותם בתהליך ההתפתחות האישי.

נשל הנחש
נשל של נחש תלום קשקשים

 

הנחשים מריחים בעזרת לשונם ויש להם חוש ריח מצוין, המסמל אבחנה בהירה. לאנשי הנחש אבחנה מדויקת לגבי אנשים ולשינויים בסביבתם הקרובה, כמו גם שינויים גלובליים ותהפוכות פוליטיות.

אלו שהנחש מלווה אותם, הם אנשים ייחודיים, שקטים בדרך כלל, שקשה לזהות במבט ראשוני את עוצמתם הפנימית ויכולתם להתמודד עם טרנספורמציות בחייהם. מרפאים מוכשרים, ויועצי סתרים. אנשים אלו שואבים את עוצמתם ממעמקי ההתבודדות הפנימית והיכולת ליצור אלכימיה בחייהם. לכן הם מסוגלים לרפא לא רק אחרים, אלא גם את עצמם.

כל אנשי הנחש שאני הכרתי, "גידלו" את עצמם מגיל צעיר מאוד. ברוב סוגי הנחשים, נקבת הנחש בטבע, מטילה את ביציה בגומה באדמה, ומשאירה אותם. היא אינה דוגרת על הביצים או מטפלת בהן. הנחשים הבוקעים עצמאיים לחלוטין מיום היוולדם. (אם כי יש גם סוגים בהם הנקבה שומרת את הביצים בתוך גופה עד לזמן הבקיעה).

הנחשים הם בעלי דם קר, כלומר מושפעים מהטמפרטורה החיצונית. תכונה זו מלמדת על רגישותם הגדולה של האנשים שטוטם הנחש מלווה אותם. הם מושפעים מאוד מהתנהגות ומיחסם של האנשים הסובבים אותם כלפיהם. לכן, לעיתים הם נתפשים כסגורים, או מרוחקים.

הנחש הוא טוטם רב עוצמה ומגן חזק עבור אלו שהוא מלווה כמורה רוחני. אנשי הנחש נושאים את סגולת המיניות, היצירתיות ועוצמת יסוד האש, הלהבה שאינה דועכת לעולם ומאפשרת לאנשי הנחש התחדשות.

עוצמת הנחש הפכה אותו למיתוס ואפילו אל בתרבויות עתיקות שונות.

סיפורי אגדה רבים מתארים את הנחשים והדרקונים כשומרי מקומות מקודשים ומעיינות של מים חיים על פני אימא אדמה.

במצריים העתיקה ובהודו, הומשל הנחש לחוט השדרה, ומערכת העצבים, המאפשרת לאנרגיית הקונדליני לעלות מהבסיס בעצם הזנב, במעלה עמוד השדרה עד לצ'קרת הכתר ולהביא את האדם להארה. הנחש שעיטר כנזר את ראשם של הפרעונים סימל את אש החיים האלוהית ואת עוצמת הקונדליני. השורש נ.ח.ש קשור למילה ניחוש וליכולת הנובעת מהעין השלישית לראות ולנחש את העתיד. על פי הסיפורים, קליאופטרה מלכת מצריים בחרה להשתמש בארס נחשים כאשר החליטה לשים קץ לחייה.

לנחש סגולה של קסם, המאפשר לידה, בריאה חדשה. הוא מזיז אותנו מהתקיעות לתוך מצב חדש. זוהי איכות עוצמתית מאוד של חיים, כיוון שבחיים יש כל הזמן שינוי. חוסר שינוי הוא מוות. חיים הם התפתחות דרך יסוד האש המעורר השראה למימוש הפוטנציאל הטמון בנו, בזרעים הנטמנים באמא אדמה, להפוך מזרע לצמח. הקשר המובהק של הנחש לאישה ולנשיות על פני אימא אדמה מחבר אותו גם לסיפור הבריאה שאנו מכירים מהתנ"ך.

ביוון העתיקה, באי כרתים, החלה להתפתח באלף השביעי לפני הספירה התרבות המינואית שהלכה ושגשגה עד לחורבנה, ככל הנראה בגלל רעידת אדמה או פעילות געשית בשנת 1450 לפנה"ס. תרבות זו שכפי הנראה הייתה פטריאכלית, סגדה לאלת הנחשים שעל פי ציורים אחזה שני נחשים, שכונו חיוי (כמו חוה). הנחש נקשר לנשיות וללידה. לכן, נשים מילדות היו נוהגות בתרבות המינואית לגדל נחש ולהאכילו במי דבש. בדרך כלל היו נחשים אלו לבנים והם הוחזקו בעליית הגג בביתה של המיילדת.

אנשי הנחש סבלניים בדרך כלל כלפי סביבתם, אך כאשר הם יוצאים משלוותם או נפגעים, הם מסוגלים להתקיף במהירות ובחדות, ישירות במטרה. בדיוק כמו הנחש המכיש בזריזות ובדייקנות את טרפו או משתמש בנשיכתו ובארס שלו להתגוננות מפני אויבים.

הנחש גמיש מאוד ומאתגר את אנשי הנחש בגמישות רגשית ומחשבתית לצורך התמודדות עם השינויים המשמעותיים בחייהם. כדי לחוות ריפוי עמוק של עצמם ושל הזולת נדרשים אנשים אלו לחמלה רבה ותרגול הסליחה לעצמם ולזולת. לכן הם בדרך כלל מרפאים בעלי עוצמה יוצאת דופן.

תרגול התמרת הרעל הרגשי לנסיוב מרפא, מאפשר להגיע לרמה גבוהה מאוד של התפתחות, הפותחת בפני אנשי הנחש שער לעולם המתים ולנצחיות הנשמה. התמרה זו באה לידי ביטוי בתרבות האיצטקית, של מרכז אמריקה, בסמל הנחש המכונף- קצלקואטל, שנחשב לאל השולט ברוחות ובעננים.

הנחש האוחז בזנבו, יוצר בגופו את הספרה 8 ומלמד אותנו על סגירת מעגלים של צמיחה ושעורי נשמה.

אז…….נכון שבתנ"ך הנחש מוצג כערמומי והאיכות הנשית כמפתה, אבל בזכות הנחש נפקחו עיניהם של אדם וחווה לראות את המציאות באור שונה. הם אכלו מעץ הדעת. בזכות הנחש הם עברו שינוי שהביא לצמיחה והתבגרות. ובינינו, מי אוהב שינויים וכניסה לתוך הלא נודע שמכיל מצב חדש? האם מישהו מוכן לעבור שינוי ולהתמודד עם הפחד של מות ולידה מחדש, ללא הפיתוי של התפוח המתוק?

ריפוי של פיות

לפיות ולשאר ישויות הטבע דרכים רבות ויצירתיות לתקשר איתנו. בדרך כלל המסרים מגיעים דרך הטבע סביבנו, לחישות של רעיונות חדשים, קשת בענן ,או פרח חדש שנפתח.

שני סיפורים ממפגשי עם פיות בשבוע האחרון:

מזה מספר שנים אני מתמודדת עם בעיה שמדי פעם צפה ועולה בחיי. משהו עמוק שטמון היה בתוכי ויצר סדק של כאב. שנים שאני חוזרת ופותרת את הרגשות העולים בי בנושא זה ועדיין, משהו שם היה לא סגור. ומה שהיה פתוח הסב כאב.
בימים האחרונים שוב עלה הנושא, האיר את תת המודע שלי ולא הרפה. הלכתי לישון בלילה ובבקר התעוררתי עדיין בתוך ערפל של חוסר בהירות.  ביקשתי עזרה והכוונה מהרוח הגדולה. הלכתי לשיעור יוגה שתמיד מחולל נפלאות ובתוך המסע הקסום של נשימה מיקוד ועבודה עם הגוף תמיד מוציא אותי נקיה כאילו רחצתי במפל מים רעננים. אבל לא הפעם, יצאתי מהשיעור ולבי עדיין אפוף בחבלים, המונעים ממנו לנשום לרווחה. ישבתי במכונית ולפני שהתנעתי אמרתי לעצמי- אני לא זזה מפה מבלי לקבל תשובה. באותו רגע ממש הרמתי את עיני, הפיות שמלוות אותי הפנו את תשומת לבי ומול המכונית ראיתי פרח סגול קטן על שיח הנוי שמולו חניתי. סגול, על פי הפילוסופיה האינדיאנית של שבט הסנקה רוטט בתדר של הכרת תודה. ובדיוק באותו רגע, לבי נרפא. שום הגיון לא היה עוזר כמו החוויה הקסומה שהפרח יצר בתוכי.

חיית הריפוי שלי על פי מפת הטוטם היא נחש. הנחש היה סמל עוצמתי לריפוי כבר בעולם העתיק, כיוון שהוא צומח וגדל דרך השלת העור שעוטף את גופו. זהו תהליך עוצמתי שאינו משתמע לשתי פנים. כדי להירפא עלינו לוותר על משהו מהעבר. משהו מהאני שלנו. אנו מוותרים על חלק מעצמנו, על העור שמגן עלינו. למרות הפחד אנו מורידים את המגננה הראשונית, כדי לאפשר לצמיחה ולחדש להיטמע בתוכנו. זה יכול לקחת שנים, במיוחד כשהפצע כואב והפחד גדול. אבל אם אנחנו מתעקשים ומתפללים ומתכווננים זה קורה. המילה רפואה מקורה בשורש ר.פ.א שהוא גם המקור למילה רפאים. משהו שאינו קיים ממש באופן פיזי. סוג של נס שמתרחש בין הממד הפיזי לנסתר. כך גם הריפוי של הפיות. מלא עדינות ועוצמתי במיוחד. וכשאנו זוכים בו הוא ברור מאוד ואינו משתמע לשתי פנים.

הפיות אינן נמצאות  במקומות בהם שוררת מלחמה וכלי ברזל שנועדו להשמיד. הן נוכחות במקומות המעודנים שבתוכנו ובעולמות הטבע המקבילים. בממדים הרמוניים של אור וצלילים מרפאים. אבל אין זה אומר שעוצמתן פחותה מזו של ישויות האופל מלאות השנאה. הן בהחלט יודעות להעמיד גבולות ברורים כשצריך ולהגן על מה שחשוב לליבן.

מאחלת לכולנו, ימים מבורכים של ריפוי פצעים ואהבה.

פרח סגול

גיאומטריה מקודשת – תבנית החיים

מאת: אורלי נירן יהלום

קצב הוא חלק מההוויה הפיזית בה לזמן ולמרחב יש משמעות. כדי שפרי יבשיל נדרש זמן. כדי שילד ייולד נדרשים תשעה חודשי הריון. החיים הפיזיים על פני אימא אדמה שזורים בזמן ובקצב.

כבר בתקופות עתיקות, שמאנים במקומות שונים על פני אדמה יפהפייה זו התבוננו בטבע ובכוכבים כדי ללמוד את מקצביהם.

 ההתבוננות בטבע הביאה את כוהני הדת של מצריים העתיקה להכרת המקצבים הקבועים החוזרים על עצמם: שעות, חודשים, שנים, עונות השנה. היבט נוסף למקצבי החיים על פני אימא אדמה בא לידי ביטוי במצריים העתיקה בגיאומטריה המקודשת. זהו תרגום של המקצבים השונים סביבנו לצורות במרחב.

האחד הוא נקודה בחלל, מהות שמשמעותה נוכחות בהוויה הפיזית. אני. האחד הוא פעימה יחידה, הקצב של צד מזרח מקום הזריחה הממלא את חיינו באור השראה והתחדשות. אנרגיה מדהימה של אש המביאה את סגולת עוף החול המיתולוגי, הבורא עצמו כל פעם מחדש.

 השניים שתי נקודות היוצרות קו ישר, מביאות לידי ביטוי את החיבור בין זמן ומרחב. השניים מסמל את הזכרי והנקבי איזון הניגודים על פני אימא אדמה. יום ולילה, חושך ואור. אנו חיים על פלנטה הרמונית. הרמוניה פירושה: אחדות הניגודים. השניים מביא לידי ביטוי את מקצב הדרום: שתי פעימות של קצב הלב. סגולת היגואר- מיזוג בין זכרי ונקבי בתוכנו המאפשר צייד מושלם של חלומותינו בהוויה הפיזית.

 המשולש המתנשא אל על. השלוש מסמל צמיחה. זהו הפרי הנובע מהחיבור בין הזכרי והנקבי. שלוש פעימות הן הואלס – ריקוד החיים, המחבר אותנו למערב, המקום בו שוקעת החמה. העתיד.

המשולש מייצג לידה של דבר חדש ומביא לידי ביטוי את סגולת הנחש.

 הריבוע מספר ארבע מביא לידי ביטוי את הצלב איזון בין חומר ורוח, המכיל את ארבע רוחות השמיים: מזרח דרום מערב וצפון. וכמובן ארבעת היסודות. מכיל תדר של תמיכה והזנה, הן בחומר והן ברוח. הארבע מחבר למקצב של הצפון: ארבע פעימות ולסגולת הזאב המורה הרוחני לחיים של איזון דרך הקשבה לאינטואיציה.

 ארבעת המקצבים הראשונים מסמלים את הקשר לארבע רוחות השמיים שהן הבסיס לחיינו על פני אימא אדמה.

 המחומש- המכיל בתוכו גם את הפנטגרם (חותם שלמה) מסמל את חמשת החושים –הישרדות בהוויה הפיזית. הפנטגרם מביא את חמשת חושים לידי ביטוי גם ברמות רוחניות גבוהות כמו ראיה על חושית (ראיה), תקשור (שמיעה), יכולת לגעת בנפש (הילינג -מישוש) , גיבוש הזהות האישית ובניית מרחב מקודש (טעם) והבחנה בין טוב ורע (חוש הריח). המחומש מביא לידי ביטוי את סגולת הריפוי של הקוף שהיא תנועה וחקירת חמשת החושים בממדים הרוחניים.

המשושה איזון בין זכרי ונקבי בתדר של אהבה. מכיל בחובו מגן דוד- התדר הגבוה ביותר של אהבה על פני אימא אדמה. אהבה והכלה ללא תנאי הנובעת מאיזון בין צמיחה רוחנית והעמקת השורשים לתוך אימא אדמה. המשושה מביא לידי ביטוי את אנרגיית הריפוי הנובעת מאהבה. דוגמא לריפוי זה אנו מוצאים בכוורות הדבורים הבנויות ממשושים משושים בתוכם נמצא הדבש. סגולת הדבורה ריפוי לעצמנו ולזולת.

המשובע- מכיל את הארבע ההזנה בפיזי והשלוש הצמיחה.- קשור לתדר של שינוי. היכולת לקחת את ההזנה שקיבלנו ולצמוח ממנה לתוך מצב חדש. אלכימיה. סגירת מעגל נתון ופתיחה של משהו חדש. שחרור הישן. ריפוי הנחש וכוחה של הטרנסמוטציה.

המתומן-תדר של קסם היצירה על פני אימא אדמה. קשור לחשיבה, לסמלים כמו עבודה עם אותיות ומספרים. תדר של חשיבה ושימוש בדמיון. מביא לידי ביטוי את סגולת העכביש. טווית רשתות.

המתושע מכיל בתוכו ובהקשר אליו את האניאגרם- כוכב בן תשעה קודקודים. המספר תשע מחבר לשאיפה לשלמות. והבאת הזוהר האור הפנימי שלנו לידי ביטוי. סגולת הפרפר החופש להיות אנו עצמנו בכל מצב וזמן.

המעושר מביא לידי ביטוי את היכולת להיות אור בתוך חומר. תדר רוחני גבוה שלא מאפשר לחומר לשלוט בנו ולסחוף אותנו ממרכז המודעות. חיבור ליעוד הפנימי ומחבר לחוכמה העתיקה של הלווייתן. המעושר מלמד על מקצב מהיר ומסחרר המזכיר את הריקודים המקודשים המביאים לאקסטזה ושחרור שליטה.

 עשר הצורות הגיאומטריות המובאות בזה מביאות לידי ביטוי עשר רמות שונות של התפתחות בהוויה הפיזית. אדם בוגר אמור להכיל בתוך עצמו את כל ההיבטים של הבריאה.

ביהדות יש לנו עשר איכויות שונות של צמיחה הבאות לידי ביטוי בעץ החיים.

המצולעים שווי השוקיים מקרינים תדרים שונים של הרמוניה. אומנם מדובר בתהליך של התפתחות אך כל אחד מהתדרים חשוב לא פחות מהאחר. אלו איכויות שונות שכולן חשובות. שעורי חיים ששונים מאדם לאדם. כדי לעבוד עם תדרי המרפא הגיאומטריים אני ממליצה ראשית לזהות מה עלינו לחזק בעצמנו. כל צורה גיאומטרית היא סמל. (כדי להתחבר למשושה למשל ניתן לעבוד גם עם מגן הדוד). סמלים הם תמיד תמצית של עוצמה גדולה באופן מרוכז. מומלץ לצייר את הצורה או להעתיק, למדות עליה, לכתוב, לצבוע בצורות שונות. לתת לסמל ללוות אתכם שלושה חודשים. בכל אופן שנראה לכם. בנוסף אפשר להזמין אליכם במדיטציה את החיה הנושאת את התדר וללמוד את דרכיה ואופן הישרדותה.

 לכל צורה במרחב מקצב הבונה אותה. קצב והרמוניה הם הבסיס לשיר. דרך השמאן מזמינה אותנו לשיר. המילים שיר ו-ישר מכילות את אותן אותיות.

הליכה בדרך הישר היא הליכה בדרך האל י' (יהווה) השר. שר במובן שירה תמיד מחובר לקצב ולהרמוניה הפנימית.

דרך הישר נובעת מקשר לקצב בו היקום בוחר להגשים את משאלות ליבנו. אם אנו מנסים לזרז דברים אנו סוטים מהדרך ומהקצב. אם אנו לא פתוחים לשינוי אנו תוקעים ת הזרימה וגם כאן לא נאמנים לקצב. הבנת התדרים והמקצבים הפנימיים הם חלק חשוב מהריפוי השמאני.