תגית: עולמות נסתרים

פסח, משפחה ושעורי נשמה

מאת אורלי נירן יהלום

משפחה היא ערך יסוד מקודש בחיינו.

משפחת המקור שלנו יכולה להוות בסיס לאין סוף תמיכה וביטחון או מקור למשברים, פגיעה בהערכה ומעצור להגשמה האישית שלנו. משפחה היא מילה מורכבת ובתוכה טמונות מילים נוספות כמו: שמחה, חשיפה,חופש,ועוד… המרמזות על טיבן של מערכות היחסים השונות שאנו חווים במסגרת זו.

שמחה- אכן יחסים אינטימיים מוצלחים בתוך המשפחה, הם עוגן של יציבות אהבה ושמחה. כאשר מערכות היחסים שלנו מספקות,יש לכך השפעה על כל עולמנו הרגשי באופן הממלא אותנו באנרגיה הנדרשת להגשמת ייעודנו. מילים נוספות הנובעות ממשפחה הן: חשף. המעגל המשפחתי הוא המקום הראשוני בו אנו חושפים את עצמנו וחשופים באופן האינטימי ביותר.

חופש- החופש להיות אנו עצמנו מתוך אמונה שיקבלו אותנו בדיוק כמו שאנחנו. לצערנו ישנן משפחות בהן חשוף הפרט לתחושה קשה של חוסר קבלה ותמיכה. הכמיהה להיות נאהבים ללא תנאי בתוך התא המשפחתי תמיד קיימת אך לא תמיד באה על סיפוקה. מהות הכבשה השחורה מדברת על השוני שלפעמים אנו חווים בתוך משפחת המקור או השבט ממנו צמחנו.

שעורי נשמה הם שערים של עוצמה הדורשים מאתנו שינוי. קושי בתוך משפחתנו תמיד דורש מאתנו קבלת החלטות. כאשר קשה למשפחה שלנו לתמוך בנו, עלינו לחפש בתוך עצמנו את העוצמה לעמוד על שלנו ולחזק את הייחודיות שלנו. לכן גם המלה חיפש נובעת מהשורש של משפחה. החיפוש אחר זהות אישית. במה אני דומה גנטית ורגשית למשפחת המקור שלי ובמה אני שונה. השוני נועד לצורך הגשמת הייעוד האישי שלי. חשוב להבין ולזכור כי השוני חשוב עבורנו ואין לוותר עליו רק משום שלאחרים קשה לקבלו. בתוך המילה משפחה טמונה גם המילה: שם. ואכן אנו קשורים למשפחה שלנו בשם המשפחה הקושר בנינו ומעיד על שייכות לעדה, עם או שבט משפחתי מסוים.

בני משפחתנו הם גם אלו הנותנים לנו את שם לחיים. שם זה תמיד מעיד על הייעוד שלנו וקשור בגורלנו. שם הוא תדר שאנו נושאים עמנו ומקרינים החוצה. עוד מילה הנובעת משורש זה היא מפה. בספרי "בינת הלווייתן" אני מייחדת פרק שלם העוסק בנושא הדת היהודית ומזכירה את מפות הדרכים שהורינו, הקהילה או המסורת ממנה הגענו מתווים עבורנו.

חג הפסח הוא חג החירות, בו אנו יוצאים לחופשי מבין המייצרים (מצריים) בחג זה אנו נדרשים לבדוק מחדש את מושג החופש האישי, לאוורר ולנקות את הבית (האני שלנו) ולשרטט מפות דרכים חדשות על פי עקרונותינו הפנימיים. כל הסמלים הקשורים בחג הפסח מדברים בעיני על סוגיית החופש האישי בתוך המשפחה או הקהילה מסימון המשקופים והמזוזות של העברים בדם כבשים ועד בחירתו של משה כמנהיג השינוי. הכבשה מסמלת בתדר שהיא נושאת את החיבור לעדר, הצורך בתמיכה והכמיהה לחוש נאהבים. הדם מרמז על החיבור למשפחה ולאלו שאנו קשורים בם בקשרי דם. זהו הארכיטיפ המחבר אותנו לצ'קרת הבסיס והישרדות על פני אימא אדמה.

פריחה

משה כזכור לכם, נאלץ לעזוב את משפחתו בגיל צעיר, הוא גדל והתחנך במשפחת המלוכה הפרעונית והידע שרכש שם, אפשר לו להתפתח כמנהיג וליצור שינוי שהשפיע על המוני אנשים. משה נדרש לצורך החיבור לעוצמה הפנימית להתרחק ממשפחתו הביולוגית וללמוד להסתמך על עצמו מתוך בניית מערכת יחסים אינטימית עם האל. משה הוא מנהיג מבטן ומלידה, אך הוא החל את דרכו עם חסימה בצ'קרת הגרון וביכולת הביטוי האישית (הוא מגמגם). החניכות של משה המיומן בהתמודדות עם יסוד המים סובבות דווקא סביב יסוד האש. האש מביאה לידי ביטוי את האני, האגו, הכריזמה המנהיגות. כאן מגיע לעזרתו אחיו אהרון, המשמש לו כפה ובעצם מביע את תמיכת המשפחה במשה ובנתיב המקודש של חייו כמנהיג.

הפירמידה הייתה מאז ומעולם סמל לעוצמה. כאשר אנו משקיעים את העוצמה שלנו בבניית "פירמידות" לאחרים אנו חווים עבדות.  כדי לעזוב את מצריים נדרשו העברים לעבור בים סוף. הים הוא ארכיטיפ לעומקים הרגשיים עימם עלינו להתעמת לצורך ניתוק מהדפוסים הכובלים אותנו לויתור על העוצמה והגשמה מלאה של מי שאנחנו. ים סוף מדגיש את צמח הסוף המסמל גמישות מחשבתית ורגשית. רק מי שגמיש מספיק ומסוגל לעבור שינוי תודעה יכול לחצות את הים לגדה השניה. אלו העברים.

בעלי היכולת לעבור תהליך המביא אותם לצד שמעבר. הגדה שמעבר לים מייצגת גם מעבר בין ההוויה הפיזית לעולמות הנסתרים. בעולם הפיזי אנו קשורים במשפחת המקור שלנו ובדפוסים שהוטמעו בנו בקרב משפחתנו,בהוויה הרוחנית אנו לומדים למצוא את הנתיב הייחודי המקודש לנו גם אם הוא מנוגד לאמונות הרווחות בשבט בו גדלנו. שני העולמות (השבטי והאישי) אמורים לתמוך זה בזה ולא ליצור בתוכנו קונפליקטים המגבילים את תהליך ההתפתחות הרוחנית.

צ'קרת הגרון מאפשרת איזון בין הזנה מבחוץ פנימה וביטוי מבפנים החוצה. כאשר התהליך מאוזן ודו כיווני מתרחשים בחיינו נסים.

כאשר איננו נאמנים לייחודיות שלנו ולייעודנו אנו הופכים לשפחה (מילה נוספת הטמונה במשפחה) עבדים חסרי חופש ועצמאות רגשית. תלויים באנרגיה חיצונית שתכתיב לנו את חיינו במקום להזין את עצמנו מתוך העוצמה הפנימית ולקבל החלטות. חג פסח (פה שח) קשור בצ'קרת הגרון ונתינת ביטוי לחופש האישי. צ'קרה זו קשורה בקבלת החלטות והצהרת כוונות. זהו המרכז האנרגטי בו הרצון האישי שלנו מתאחד עם הייעוד והרצון האלוהי המכוון אותנו בנתיב הייחודי רק לנו.

כאשר אנו מקבלים החלטה אנו נותנים ביטוי לעוצמה ולחופש שלנו להיות מי שאנחנו באמת. קבלת החלטות מחזירה את הסמכות לידינו. זוהי היציאה מעבדות לחרות. זהו המסר השזור לאורך כל סיפור ההגדה.