תגית: צ'קרות

טוטם הסוס

מאת: אורלי נירן יהלום

טוטם הסוס הוא סמל לחופש וחוסר מגבלות, מסעות ועוצמה.
ביות הסוס אפשר לאדם את פריצת גבולות הקהילה או השבט והכרת תרבויות אחרות, רחוקות ושונות מהמוכר לו. הוא מייצג סובלנות ואת היכולת לקבל ולחיות בשלום עם האחר, זה שמנהגיו שונים משלנו.
בויקיפדיה מתואר הסוס כבהמה גדולה בעלת ארבע רגליים המסוגלת לשאת משאות כבדים ולפתח מהירויות רכיבה גדולות. עוד נאמר שהסוס הוא יונק ושייך למשפחת מפריטי הפרסה.
בפורטל סוסים הישראלי נכתב: "סוסי פרא אינם זקוקים לפרזול.
סוסי פרא דוהרים בחופשיות על מישורים יבשים ומפתחים טלף חזק במיוחד שהוא יבש וקשה (סוסי המרעה ברמת הגולן ).
סוסים מבויתים זקוקים לתמיכה והגנה על הטלף ממספר סיבות:
א. סוסים מקומיים, במקרים רבים סגורים במקומות קטנים, רטובים ובוציים.
טלפיים שנמצאים באופן מתמשך בסביבה רטובה נוטים עם הזמן להיחלש ולהתבקע.
ב. סוסים רבים לא פעילים מספיק וכתוצאה מכך הטלף נחלש. סוס פעיל מפתח עצמות חזקות שמובילים לטלפיים בריאים יותר.
ג. עומס נוסף מופעל על טלף הסוס בזמן שהוא צריך לסחוב או לגרור משקל, בנוסף למשקל גופו.
ד. הברירה הטבעית בסוסי פרא דוחפת יותר לכיוון של רגליים חזקות יותר בכל דור. לעומת הסלקציה של סוסים על ידי האדם שגורמת במקרים רבים לטלפיים קטנים יותר ומתעלמת מצורת הטלף, לטובת סוס שרירי ויפה יותר."

עבור האדם הרכיבה על הסוס נתפשת כמובנת מאליה. אך יש כאלו החושבים אחרת. בטקס לבנת הסוסים האחרון שקיימנו, השתתפה בחורה שלמדה תרפיה עם סוסים והיא ספרה לנו שהסוס כלל לא נועד לרכיבה והיא אף מזיקה לו. האדם רתם את כוחו של הסוס לצרכיו האישיים. לסוסים כוח סבל רב וסיבולת יוצאת דופן. הם תומכים ללא לאות, בעלי נכונות לעזור מסורים ונאמנים. הסוסים הם משתפי פעולה אמיתיים. הם משתפים עם האדם פעולה בתחומים שונים, החל מחרישה, גרירת עגלות וכרכרות וסחיבת משאות ועד ריפוי אנשים עם מוגבלויות. האדם אפילו השתמש בסוסים כסוסי מלחמה. בעקבות המצאת המשוורת והאפסר החל הסוס לשמש לרכיבה קרבית. כך נוצר מעמד הפרש הלוחם וחיל הפרשים.

אנשי הסוס הם אותנטיים, ידידותיים ומלאי רגש. הם נאמנים ויודעים לתמוך מכל הלב.
בגלגל המזלות האסטרולוגי, מתקשר הסוס למזל קשת, המתואר כמזל אוהב טבע, מרחבים ומסעות.
על פי האסטרולוגיה הסינית, מי שנולד בשנת הסוס שואף למצוינות והתקדמות בחיים, כמו הסוס שדוהר ומתקדם. בסין מאמינים שלאנשי הסוס כוח משיכה המתקשר למיניות וכוח שכנוע ייחודי.
במיתולוגיה היוונית, ראו בסוס סמל לצ'קרת הבסיס, לכוחו של הקונדליני ולעוצמה פיזית ומינית. אילוף סוסים התקשר ליכולת לשלוט בדחף המיני ודחפים נוספים.
במיתולוגיה היוונית העתיקה, מרכבתו של הליוס אל השמש הייתה רתומה לארבעה סוסים. סמל לחיבור בין השמש- יסוד האש והאון הגברי.
אצל האינדיאנים הסוס סימל עוצמה אישית, שליטה ובקרה על הסביבה. גניבת סוסים הייתה גניבה של כוח. האינדיאנים זיהו בסגולת הסוס קשר גם למסעות אסטרליים, ליכולת לעבור דרך העולמות, כדי לקבל מידע וכוחות של ריפוי. טד אנדרוס בספרו "שפת החיות" מספר שהסוס התקשר לטקסי קבורה והיכולת לעבור לעולם הבא ולחזור ממנו. יש הטוענים שלסוסים יכולת לחוש בנסתר ולזהות את כוחותיו החיוביים או השליליים של האדם שמולם.
התוף השמאני מכונה גם "סוסו של השמאן " כיוון שהוא מאפשר את הדהירה או המעוף של הנשמה לעולמות אחרים.

הסוס מלמד אותנו להתגבר על קשיים. פיזיים ורגשיים. על ידי הגדרת מטרות וכמיהה אליהן. בין שמטרות אלו הן קריירה או גילוי ארצות רחוקות. כחיית טוטם, יצור אציל זה מלמד אותנו לתמוך בזולת. הסוס הוא תומך בכל הווייתו. זוהי עוצמה הנובעת מאכפתיות, חמלה, נכונות לתמוך באחר ויכולת להביא את כל כשרונותינו לידי ביטוי.
את העוצמה והכוח הפיזי של אנשי הסוס תמיד מלווים רכות, אהבה, חופש ונתינת אמון. בטבע הסוסים חיים בעדרים. לאנשי הסוס חשוב לחוש שגומלים להם על תמיכתם. חשוב להם לחוש נאהבים וחלק מהעדר או השבט.
סרטים כמו "הלוחש לסוסים" על פי ספרו של ניקולס אוונס או "סוס פרא" המצוייר, מלמדים אותנו על סגולותיו הייחודיות של הסוס.
הסוס מזכיר לנו להישאר במרכז שלנו מחוברים לעוצמה הפנימית גם כאשר אחרים מנסים "לרכב עלינו". הוא מזכיר לנו בעדינות ואהבה רבה שכל הדרכים לגיטימיות ולכל אדם הזכות לצעוד בדרך האדומה המקודשת על פי השקפתו ואמונותיו.

טוטם השועל

מאת: אורלי נירן יהלום

יש הרואים בשועל ובתחבולותיו סמל לערמומיות. אנשי השועל אינם בהכרח ערמומיים במובן שלילי, אך הם יודעים להתבונן מהצד ולראות הרבה יותר ממה שאנו מייחסים להם, מבלי להיראות. כאשר השועל מתגנב חרישית לתוך חייכם, אתם נקראים להתחבר לשקט ולהפוך כמו זיקית לחלק מהסביבה. פתחו את עינכם, התבוננו במעשיהם של האחרים והקשיבו למה שקורה סביבכם. היו נוכחים וערניים אך בלתי נראים. בכך תתנו ביטוי לסגולת השועל. נוכחות מסוג זה דורשת מכם להיות קשובים לאינטואיציה שלכם. שימו לב ל"תחושות הבטן" שלכם. לימדו לסמוך על מה שאתם חשים ולדעת את המובן מאליו גם אם הוא בלתי נראה ברגע זה. צפו את ההתרחשות הבאה והתכוננו לקראתה.

בתרבויות רבות כיבדו את כוחו וסגולותיו הייחודיות של השועל. במצריים הוא נחשב לנושא מתנות האלים, בפרס לשומר ומלווה המתים, בסין לקוסם השולט בסגולת שינוי הצורה, על פי האמונה של שבט האפצ'ים השועל הוא זה שגנב את האש והביא אותה על זנבו הדולק לבני האדם.
אנשי השועל, מחוברים לכוחות כישוף, לעוצמת האנרגיות הנשיות ולמסתורין הלילה שבחסותו פועלים השועלים.
אלה הנותנים לסגולת השועל מקום של כבוד בחייהם פותחים שער מקודש למיצוי מלא של האינסטינקטים שלהם ושל חמשת החושים גם ברבדים אנרגטיים. לשועל ראיה חדה מאוד ויכולת לקלוט גם ישויות שאינן פיזיות ונמצאות בין הממדים, סגולה זו פותחת את אנשי השועל לקשר עם פיות ושדונים. אך החוש החזק שלהם הוא חוש הריח, אלו שהשועל הוא חיית הטוטם שלהם, רגישים במיוחד לריחות ומבדילים גם בדקויות שלהם. היבט נוסף המביא לידי ביטוי את רגישותו הרבה של השועל וחושיו העל טבעיים קשור לפרווה. השיער משמש כאנטנה ומאפשר העצמת הקליטה העל חושית. איכויות אלו הן הביטוי המלא לחוויית החיים המשלבים בין הממד הפיזי והממד הרוחני על פני אימא אדמה. השועל הוא מורה דגול לתורת ההסוואה שינוי הצורה וההישרדות. הוא כורת ברית של הגנה עם צמחי היער, הסלעים, העצים והשיחים להסוואת צעדיו והטמעה בין הממדים והצללים. טד אנדרוס בספרו "שפת החיות" מייחס את סגולת השועל לקוסם מרלין שהיה רוב חייו נעלם ונחבא אל הכלים למרות יכולותיו המופלאות ועוצמתו כקוסם. הוא נהג להתחפש לרועה צאן, איכר או מקבץ נדבות עני ולהצניע את עצמו כאשר היה נכון עבורו להיעלם או להגן על עצמו.

שועל

השועלים הם ציידים מיומנים אך גם אוכלי פירות. השועל בכרם הענבים שאנו מכירים ממשלי קרילוב מלמד על משיכתו של השועל למתיקות הנובעת מהגשמה ונתינת פרי. סבתא טווילה זקנת שבט הסנקה לימדה אותי שחכמתם של אנשי השועל היא להביא לידי ביטוי את רגישותם הרבה וכשרונותיהם ולהגשימם לפירות של יצירה מקורית.
אלו שהשועל מלווה אותם בפסיעותיו הרכות, יתגלו כעובדים משקיענים, בעלי יוזמה , רעיונות גאוניים, ראיה קדימה ומעורבות. באהבה וזוגיות הם חברים תומכים וחשובה להם מאוד תחושת הביטחון הרגשי. אנשי השועל מאוד רגישים, אינטואיטיביים וקשובים לרחשי ליבם של בני זוגם.
ישנם מינים רבים של שועלים וניתן למצאם במרבית אזורי כדור הארץ. השועל הנפוץ שאנו מכירים, מכונה גם שועל אדום בשל צבע פרוותו. אנרגיה דומיננטית זו של הצבע האדום מחברת למרכז הבסיס. לחיות, הישרדות וקשרי דם. אולי משום כך, הילידים האמריקנים רואים בשועל מרפא ומגן המשפחה. שמירה על היקרים לנו מכל כרוכה ביכולת הסתרה. גורים בטבע נושאים בדרך כלל צבעי הסוואה מודגשים יותר מאלו של הוריהם. שמירת המשפחה דורשת ערנות ואינטואיציה מצד הבוגרים. אימוץ סגולת השועל, תמלא את חייכם בשמחה הנובעת מתחושת אינטואיציה חזקה ובהירה ו וביטחון מלא ביכולתכם להשיג כל דבר ולהגשים את הפוטנציאל הטמון בכם.

טוטם הפיל

מאת: אורלי נירן יהלום

אם חיית הטוטם שלכם היא פיל, אתם מקרינים עוצמה, הדרת כבוד, מלכותיות, חכמה עתיקה, עדינות, זיכרון טוב וסבלנות אין קץ. הפילים הם צאצאי הממותות. כמורה דרך, מביא עמו הפיל את הכוח להמשיך הלאה ועוצמה פנימית הנובעת מידע של נשמה עתיקה.

אנשים שסגולת הפיל קורנת בנשמתם, מתונים וסובלניים, טובי לב ופתוחים לקבל את האחר. החיבור לפיל כחיית טוטם מביא עמו רגישות גדולה לפגיעה בכבוד האישי וצורך להילחם את מלחמת המנוצלים והחלשים.
אם פגעתם בהם וניצלתם את טוב ליבם, עליכם לדעת שאנשי הפיל לא שוכחים, הם אולי יסלחו, במיוחד אם אתם מהמשפחה, אך הם יזכרו את הפגיעה לעולם וייקח הרבה מאוד זמן לפתח עימם שוב מערכת יחסים המושתת על אמון הדדי.
הפיל מביא לידי ביטוי איכות של חיבור חזק לצ'קרת הבסיס ולצ'קרת הלב המשלימה אותה. צ'קרת הבסיס מכילה איכות של קשרים משפחתיים חזקים. הפילים מחויבים ונאמנים למשפחתם. התבוננות ביחסי החברה של הפילים מלמדת על תמיכה בזקנים ובחלשים ודאגה לעוללים ולצעירים בקבוצה.
כאשר אחד הפילים מת, כל קרוביו מקיפים אותו ועומדים סביבו במשך זמן מה, כדי להיפרד ממנו כראוי.

לפיל גם אנרגיות מיניות דומיננטיות ובהודו הוא סמל לפוריות. אנשים בעלי טוטם הפיל נמשכים לבני זוגם בעיקר על פי חוש הריח הקשור במהותו לבסיס, להישרדות ומשיכה מינית.
החיבור לאימא אדמה וקסמיה עוצמתי במיוחד אצלם.
הפיל נושא שי של חיבור לאנרגיות הנשיות. הבנת המהות הנשית על שלושת איכויותיה: ילדה, אישה בשלה ובינת המרפאה המביאה עמה ניסיון וידע עתיק שעבר מדור לדור.
החיבור המיוחד לאיכויות הנשיות אוצר ידע מולד בכל הנוגע לצמחי מרפא ושורשים.

אימא אדמה היא סמל לסבלנות, סובלנות וכוח סיבולת. במזרח הרחוק האל גנש הנושא סגולה של התגברות על קשיים ופריצת מחסומים מתואר כבעל ראש של פיל. אחד מסמליו של האל גנשה הוא הכוכב בעל שש הפינות – מגן דוד, המביא לידי ביטוי שפע וביטחון הנובעים מ חיבור ואיזון בין העולמות הפיזיים (אימא אדמה) והעולמות העליונים הרוחניים.
הפיל הוא סמל לכל השפע הנובע מהביטחון והשמירה של אימא אדמה. הוא נושא מסר של שיקום המשפחה והביטחון האישי. זוהי איכות מרכזית של צ'קרת הבסיס. בטחון לנו ולמשפחתנו. יציבות כלכלית ובריאות ואורך ימים.
החדק, סמלו הבולט של הפיל הוא איבר מדהים במורכבותו. פרופסור חזי שושני במאמרו "חידת החדק" מציין: לחדק שימושים רבים ושליטה מוחלטת בו דורשת אימון. החדק הוא גם אף ויש חוקרים הסבורים שהפיל הוא בעל חוש הריח המפותח ביותר בקרב היונקים. קצה החדק רגיש במיוחד כיוון שהוא עשיר בעצבים ומצויד בזיפי מישוש. הפיל משתמש בו כ"יד" ובמשימות עדינות מגיע כמעט לרמת מישוש הדומה לזו של בני האדם. פרט לעדינות החדק הוא מכשיר חזק וגמיש המשמש גם להרמת משאות כבדים. הפיל הוא בעל חיים בעל אינטליגנציה גבוהה ויכולת לימוד. לכן הוא מנוצל על ידי בני האדם יותר מ-2000 שנה לעבודה וללחימה.

אנשים שהפיל הוא מדריך הנשמה שלהם מקרינים מלכותיות נובעת מעדינות הנשמה, רגישות לכבוד לערכי יסוד וחיבור לחוכמה עתיקה. מלכותיות היא תדר של חיבור לזהות פנימית מגובשת, הכרה בסגולותינו הייחודיות וכיבוד העקרונות האישיים.
היבט נוסף המחבר בין חיה מופלאה זו ומלכותיות, הוא צבעו האפור של הפיל. הצבע האפור מייצג במעגל הצבעים של שבט הסנקה האינדיאני איכות של כבוד וכיבוד עצמי. הוא מייצג את המרחב הפנימי המקודש.
אם הפציע הפיל בחייכם בכל גודלו והדרו כחיית הטוטם שלכם, אתם ללא ספק אנשי עקרונות. הרחיקו מעליכם את אלו שמנסים לכווץ את נוכחותכם ופסעו במלא הדרכם בנתיב המקודש של החיים מלאי השפע שיצרתם לעצמכם.

טוטם הדבורה

מאת: אורלי נירן יהלום

טוטם הדבורה נושא שי של פוריות, מיניות ומתיקות חיים הנובעת ממשאלות לב שהוגשמו. במילים אחרות: החיים דבש.
הדבורה מזכירה לנו למצות את מתיקות החיים. לחיות את חיינו תוך הגשמת כשרונותינו ושפע של עשייה יצירתית. להיות פוריים ולאזן בין עבודה והנאה.
הדבורה היא סמל להשגת יעדים. לא משנה כמה גדול החלום שלכם, כשסגולת הדבורה מלווה אתכם תזכו להגשמתו.
בתרבויות עתיקות סימלה הדבורה את האיכויות של צ'קרת הבסיס, כיוון שקצביות תנועת רגליה והזמזום המונוטוני התקשרו לאנרגיית הקונדליני השוכנת בבסיס. עליית אנרגיה זו לאורך עמוד השדרה נדרשת להשגת ההארה.
כל מי שמתרגל יוגה מכיר את נשימת הדבורה. בנשימת הדבורה, אנו מתרגלים שאיפה לתוך האגן ונשיפה תוך כדי השמעת זמזום הרוטט לאורך כל עמוד השדרה, רוטט ומזמזם בתוך ראשנו וממלא בשמחה. לרטט הזה המתפשט בגופנו יש איכויות של ריפוי.

דבורת הדבש היא ללא ספק בין היצורים המדהימים ביותר הקיימים בטבע. הדבורים חיות בכוורות ועובדות יחדיו בהרמוניה מאורגנת להפליא. הכוורת מורכבת מהמלכה, הפועלות והזכרים.
המלכה היא הדבורה הגדולה ביותר בכוורת; היא הדבורה היחידה המטילה ביצים, והיא עושה זאת בקצב מדהים של כ-3000 ביצים ביום. אורך חייה של מלכת הדבורים הוא כשנתיים. לאורך כל חייה היא מטופלת על ידי הדבורים הפועלות בכוורת. הפועלות למעשה, ממלאות את כל התפקידים בכוורת: ניקיון, טיפול בצאצאים והאכלתם, בניית תאים חדשים בכוורת, הגנה על הכוורת ואיסוף צוף וגרגרי אבקה מפרחים. הזכרים אינם עושים דבר מכל אלו – תפקידם היחיד הוא להזדווג עם המלכה, ולאחר שעשו זאת הם לעתים קרובות מגורשים מהכוורת.

בספר המרתק "מעגלי אור" מציינת רוזאלין ברוייר: "דימויים של דבורה נמצאו בכרתים ובמצריים. בכרתים מסמלת הדבורה המלכה את האם האלה שיצרה הכל, הזינה הכל והייתה הסיבה לקיום". בנוסף, ביוון קישרו בין הדבורה והמסתורין האליוסיני, כלומר טקסי חניכה ברמות גבוהות ביותר במקדש של אליוסיס. גם בתרבות הקלטית נקשרה הדבורה לראיית הנסתר.
בהינדואיזם סגולת הדבורה מיוחסת לקרישנה אל האהבה.
במצריים הדבורה סמלה את בית המלוכה ומלכותיות, על פי רוזאלין ברוייר הייתה הדבורה הגדולה במצריים סמל להיבט הנקבי של פרעה כלומר חלקה הדרומי של מצריים או הנילוס העליון.

שורש המילה דבורה הוא דבר. קשור לדיבור והתנבאות, או בעצם: תקשור. דבורה פירושו דיבור ה' (כמו דבורה הנביאה). הדבורה נושאת את סגולת האישה הלוחמת.
גם איכות זו באה לידי ביטוי באישיותה של דבורה הנביאה שהיא עצמאית, אסרטיבית ומנהיגה.

התקשורת בין הדבורים עצמן דווקא אינה קשורה להשמעת קול.
מתוך הויקיפדיה: "הדבורים מתקשרות בעיקר על ידי פרומונים. המלכה מפרישה פרומונים מיוחדים המודיעים לפועלות שיש לאסוף מזון. אם המלכה מתה או אובדת, חשות הדבורים בחסרונו של הפרומון, ומתחילות מיד בהגדלת תאים עם זחלים צעירים, והאכלתם במזון מלכות כדי שיהפכו למלכות. פרומונים אחרים נמצאים בארס הדבורים. כשדבורה עוקצת, חשות הדבורים בריח של הפרומון הזה, יודעות שישנה סכנה, ובאות לעזור בהגנה.

דרך תקשורת אחרת, היא על ידי ריקוד מיוחד. דבורה המוצאת מקור מזון, מגיעה לקן, ורוקדת על חלה ריקוד המודיע לדבורים אחרות על מיקומו וכמותו של המזון. הדבורה רוקדת בצורת הספרה 8, כשהזווית בין הקו האמצעי של הריקוד לבין האנך, היא הזווית בין הקו מזון-כוורת לקו שמש-כוורת. מהירות הריקוד מלמדת על מרחקו של המזון מהקן, ומשך הריקוד, מלמד על עושרו של מקור המזון."

הופעתה של הדבורה כחיית טוטם היא הוכחה בדוקה לכך שריקוד, וקצב הם סגולות מרכזיות בחייו של האדם אותו היא מלווה. צבעי הדבורה שחור וצהוב מעידים גם הם על תכונותיה הייחודיות. בגלגל הצבעים של שבט הסנקה האינדיאני, השחור קשור להקשבה וקצב. הוא מחבר אותנו פנימה ופותח את היכולת לקבל מסרים ולתקשר. הצבע השחור קשור גם לצ'קרת הבסיס ולמיניות.
הצהוב על פי גלגל הצבעים מייצג את השמש ואהבה ללא תנאי. ריקודן של הדבורים כאמור קשור לאורה של השמש ומיקומה בשמיים. הקשר ההדוק בין סגולות הדבורה לאהבה בא לידי ביטוי ביצירת הדבש. מעבר לזאת, יערות הדבש של הדבורים מורכבות ממשושים והחיבור לספרה שש מתקשר לאלת האהבה והנשיות ונוס.

טוטם העטלף

מאת: אורלי נירן יהלום

יש אנשים שהעטלפים מעוררים בהם פחדים מהלא נודע, הלילה, החושך והמסתורין.
בתרבות הסינית העטלף הוא אות לאושר ומזל טוב. ברבים מחפצי האומנות הסיניים, ברקמות ובתכשיטים מופיעים חמישה עטלפים סביב פרח האפרסק, שמשמעותו חיים. חמשת העטלפים מסמלים את כל הדברים שהאדם מתאווה להם: בריאות, עושר, מזל טוב, אריכות ימים ושלווה.
הילידים האמריקנים רואים בעטלף סמל למוות ולידה מחדש כיוון שהעטלף תלוי כשראשו כלפי מטה מצב המזכיר תהליך של לידה. טוטם העטלף מנחה אתכם בזמנים של שינוי. אם חמק העטלף בחשאי מהמערה ונחת בחסות החשכה כדי לחבור אליכם, זכיתם במורה דרך בעל עוצמה רבה. הוא יהיה ידידכם הטוב והתומך כאשר העת להיפרד מהעבר, מאנשים אהובים או מהמוכר ולהמשיך לחיים חדשים. העטלף מסמל את הצורך בויתור על דרך החיים או הדפוסים הישנים שכבר אינם תורמים לצמיחתכם האישית. כל סיום של תקופה בחיינו הוא סוג של מוות. שחרור של העבר והבנה שהדברים לא יחזרו להיות שוב כפי שהיו. היו מוכנים להיוולד מחדש ודעו שבתהליך ייחודי זה של צמיחה סגולת העטלף היא מרפא לנשמה.
יש הרואים בקלף העטלף (מתוך קלפי סגולה) מקביל לקלף התלוי בטארוט, אך זו טעות כיוון שמהותו מביאה לידי ביטוי את האיכות של קלף המוות.
העטלף הוא אורח כבוד בכל טקסי החניכה. הוא מסמל את מות השמאן, המרפא הגדול של השבט. מות השמאן מסמל ויתור על מושג האני כפי שהיה מוכר לכם עד כה, ניתוץ לרסיסים של כל מה שחשבתם או ראיתם בעצמכם. זהו תהליך רוחני הנוגע בכל פחד או כפתור רגשי שמזעזע ומקפיץ אתכם ומביא אתכם למקום של ויתור מוחלט. סגולת העטלף היא ההבנה שהמוות הוא שינוי במהות המביא תמיד ללידה מחדש.
ילידי איי הצב (ילידי יבשת אמריקה) מקיימים גם כיום טקסי חניכה המבוססים על קבורת השמאן בבור באדמה למשך הלילה כשהבור מכוסה בשמיכה בלבד. הלילה הבדידות וקולותיהן של החיות מסביב מעמתים את השמאן עם פחדיו העמוקים ביותר.
כאשר נפתחתי לידע ולתהליך של התפתחות פנימית, עלה מעמקי תודעתי חיזיון שבו ראיתי את עצמי סגורה בבור באדמה שאבן גדולה הונחה על פיתחו. מאוחר יותר למדתי שהיה זה חלק מתהליך חניכה שעברתי כשמאנית.
העטלפים הם יונקים מעופפים. כנפי העטלפים מורכבות מעור המתוח על עצמות גפיהם הקדמיות, שהתפתחו לעצמות דקות וארוכות. על הבוהן המבצבצת מכל כנף ישנה ציפורן המאפשרת אחיזה לצורך טיפוס או תלייה. לעטלפים שרירי חזה חזקים המאפשרים את תנועת הכנפיים. לעצם החזה של העטלפים יש מבנה מיוחד הדומה לזה של העופות. לעטלפים גם בלוטות שומן שמהן מופרש חומר שמנוני המשמן את עור הכנפיים לשמירה על גמישותן.

לעטלפים חוש שמיעה מפותח והם מנווטים את דרכם בחשכת המערה בעזרת גלי קול שהם מייצרים, כאשר גלי הקול הללו, שאנו כבני אדם לא יכולים לשמוע, פוגעים בחפצים שונים, נוצר הד שהעטלפים מסוגלים לשמוע ולנווט בעזרתו.
איכות הסונאר מייצגת יכולת שימוש בעין השלישית ובאינטואיציה הפנימית המנווטת את דרכנו בחיים. אילו שהעטלף מלווה אותם ניחנו ברגישות זו. הקשורה גם ליכולת לקבל חזיונות לגבי העתיד ולחוש את העומד להתרחש. אנשי העטלף מחוברים לחלימה, העטלף הוא בעל חיים הפועל בשעות הלילה, האפלה היא המעיין אשר מימיו משקים את זרעי העתיד שיצרנו בחלומותינו.
כל חלום מעמיד אותנו בפני אתגר של שינוי כדי להגשימו. וכאשר מדובר בשינוי זה הזמן לקרוא לעטלף ולקבלו בזרועות פתוחות לתוך חייכם.

טוטם הארמדיל

מאת: אורלי נירן יהלום

הארמדיל הוא יונק ייחודי בעל שריון קשקשים, החי ביבשת אמריקה. אם הופיע הארמדיל במפת הטוטם שלכם, אות הוא לכך שניחנתם באופי רך, מקסים, וטוב לב שאחרים תמיד ינצלו, עד שתלמדו לומר "לא".
שריון הקשקשים הנוקשה של הארמדיל מהווה גבול ברור שנועד להגן על נפש בעלת רגישות גבוהה ומלאה תחושת הזדהות. אחת התכונות הבולטות באנשי הארמדיל היא האמפתיה שהם מגלים כאשר מישהו לידם סובל. הנטייה האופיינית לאנשי הארמדיל להתאחד עם תחושותיו של האחר מטשטשת גבולות ועלולה להזיק להם ולהפילם למלכודות של ניצול דרך מניפולציות רגשיות וחוסר הערכה של הזולת לעדינות ויכול הנתינה המדהימה שלהם.
העור המקיף את גופנו מסמל גם את הגבולות הפיזיים שלנו. במקרה של הארמדיל מדובר בשריון.

ההגנה העיקרית של הארמדיל היא עורו החיצוני, המהווה שריון. השריון מעלה בנו אסוציאציה לאבירים לבושי השריון מתקופת ימי הביניים. הארמדיל יכול לרמוז על קשר לגלגול חיים משמעותי שחוויתם בתקופת ימי הביניים.

השריון מתווה את גבולות הביטחון שלכם. היכולת להציב גבולות ברורים, להגדיר מה נכון עבורכם ומה גורם לכם חוסר נוחות מביאה לידי ביטוי את סגולת הארמדיל במיטבה. הגדירו את המרחב האישי שלכם. למדו להשתמש בשריון כאשר נדרשת לכם הגנה ממילים וכוונות לא טהורות של אנשים הרוצים לפגוע בכם, ביקר לכם, או בתחושת ההערכה העצמית שלכם.

כדי לא להיות מושפעים מאחרים עליכם לחזק את החיבור לעוצמה ולזהות הפנימית. ככל שתהיו מגובשים יותר בתוך עצמכם עם תפישות העולם שלכם, העקרונות והדרך בה אתם רוצים שאחרים יכבדו אתכם, תוכלו להימנע ממצבים בהם ינסו אנשים סביבכם להשפיע עליכם לנהוג בדרכם.
היכולת לזהות מי אתם באמת ללא השפעות, רגשות ומחשבות של אנשים אחרים קשורה למקלעת השמש הממוקמת במרכז גופנו ומאפשרת לנו להקרין את מי שאנחנו לעולם החיצון. מקלעת השמש היא המקום ממנו מופץ האור שלנו לעולם. אור זה נובע מיכולתנו לזהות מי אנו, מהו הטעם האישי שלנו ומהם הגבולות הנכונים לנו כדי לחוש נוחות והגנה בהוויה הפיזית.

הארמדיל נושא סגולה של הגנה, חוש אבחנה מעולה ואמפטיה.
יכולת האבחנה המעולה של הארמדיל מבוססת על חוש ריח מעולה, הוא מסוגל להריח חרקים בעומק של מספר ס"מ בתוך האדמה.
ארמדיל שייך למשפחת העצלנים. אין לו ניבים או שיניים חותכות אך יש לו שיניים טוחנות רבות. הארמדיל ניזון בעיקר מחרקים, מנמלים, ומחסרי חוליות אחרים. החיבור לנמלים קשור גם לאיכויות של הנמלה שהן סבלנות וכוח סיבולת. הארמדיל בוחר לחיות בדרך כלל בצד פלגים או נחלים והוא גם שחיין טוב. אלו שהארמדיל מלווה כטוטם יחושו קשר ליסוד המים ועולם הרגש. יש להם את היכולת לחקור היבטים רגשיים ולהבין את הדפוסים המנתבים את חייהם או חוסמים אותם.

טקטיקות ההישרדות של סוגי הארמדיל מול איומו של טורף, הן שונות מאוד. הארמדיל מדרום אמריקה יתכרבל לצורת כדור בלתי חדיר. לעומתו, הארמדיל החי בצפון אמריקה נוהג לקפוץ גבוה לאוויר כשהוא מופתע. טד אנדרוס מפנה בספרו "שפת החיות" את תשומת הלב לכך שכוחם של האבירים בימי הביניים היה ביכולת ההתקפה שלהם. דבר המרמז שההגנה הטובה ביותר של אנשי הארמדיל על גבולותיהם היא בהתקפה ואסרטיביות.

טוטם הנמלה

מאת: אורלי נירן יהלום

הנמלה היא דוגמא יוצאת דופן לעוצמה שאינה נובעת מגודל פיזי. מי שרוצה ללמוד שעור בקרקוע ובמעשיות מומלץ לו להתבונן בנמלים החרוצות.
קטנה ככל שתהיה, הנמלה נושאת עוצמה שמקורה בכוח סיבולת, סבלנות נחישות וחריצות. הנמלה אינה בולטת בנוכחותה ואינה ראוותנית, אך במצבים קשים היא מביאה סגולה לניצחון הרוח על החומר וטקטיקה מופלאה להישרדות.
יש סוגי נמלים החיות בגפן, אך בדרך כלל הנמלים חיות בקהילה. טקטיקת ההישרדות של הנמלה נובעת משיתוף פעולה וקשרים חברתיים. בעיני יש בסגולה זו משהו המזכיר את העכביש הטווה קורים, אלא שהנמלה טווה קורים של קשרי חברה ותקשורת. אנשים שזכו ללווי הנמלה כחיית טוטם ימצאו עצמם פורחים ומתפתחים בתוך קבוצות פעילות או ארגונים חברתיים. לא פעם הם יבחרו לחיות בקיבוץ או קומונה חברתית. הם אנשים מסודרים ומאורגנים הפועלים לטובת הכלל ובונים נדבך על גבי נדבך, ברוב סבלנות את העתיד. על פי הפילוסופיה של הילידים האמריקנים, אנו אמורים לפעול למען עתיד ילדנו. עלינו לדאוג לאיזון הטבע והעשרת אימא אדמה ומקורות המים שלנו כדי שישרדו ויקיימו שבע דורות קדימה. אחת הדרכים לדאוג לעתיד היא אגירה של זרעים ושימור זנים קיימים. זה בדיוק מה שהנמלה עושה. היא אוגרת זרעים, שומרת ומתכננת לימים הבאים.

מילת המפתח בחייהם של אנשי הנמלה, היא עקביות. יש להם מטרה והם בונים את חלומם בסבלנות אין קץ ובנחישות המבוססים על משמעת עצמית וידיעה פנימית.
גופה של הנמלה בנוי משלושה חלקים: ראש, חזה ובטן ויש לה גם שלושה זוגות רגליים. המספר שלוש קשור לתדר של יצירה. איכות זו של יצירה, מלווה את חייהם של אנשי הנמלה. הם פעלתנים, יצירתיים יודעים להגשים מטרות שהציבו לעצמם.

למרות חריצותם והפעלתנות הבלתי נלאית, נראה לעיתים קרובות שדרכם אל המטרה ארוכה ואיטית. לכן,עליהם לתת אמון מלא שהחיים ישתפו עימם פעולה והדרך תוביל אותם אל ייעודם.
אנשי נמלה יקרים, זכרו שהנמלה היא סמל להצלחה הנובעת הודות להשקעה ומאמץ.
אמון בחיים, הוא התגלמות מלאה של המושג קרקוע, וזהו התדר בו רוטט מרכז הבסיס.
הנמלה סימלה בתרבויות רבות חיבור לאדמה, לאחדות ושבטיות מקודשת. בגופה הקטן והמתומצת ובאורך חייה הנמלה היא ביטוי נפלא לאיכויותיה של צ'קרת הבסיס. (גם צבעי הנמלים משחור ועד חום או אדום מבטאים את התדר של הבסיס).
גם החושים הפעילים אצל הנמלה הם חושים הקשורים לאיכויות הבסיס, חוש הריח וחוש המישוש.
לנמלים חוש ריח המאפשר להן להבדיל בין ריחות רבים. התקשורת בין הנמלים בקהילה מבוססת על הפרשת פרומונים (חומרי הפרשה בעלי טעם וריח). הנמלים מריחות דרך המשושים ולכן הן גם מרבות לנקותם כיוון שכל גרגר לכלוך מפריע להן בהרחה.
מישוש- הנמלים נוגעות אלו באלו במחושים. מישוש זה מאפשר להן להבדיל בין בנות הקהילה לבין פולשים, וכדי להפיץ מידע על מקור מזון או סכנה. חוש המישוש שלהן מפותח מאוד והן מביעות בעזרתו וקולטות תחושות כמו התרגשות, חיבה, מקצבי פעולה ועוד.

רוב קהילות הנמלים מורכבות מהמלכות המייסדות מושבות חדשות, הזכרים המפרים את המלכות והנקבות הפועלות המשמשות כפועלות ושומרות הצאצאים. מבנה גופה של כל נמלה בנוי בהתאם לתפקידה בקהילה. למלכה יש שני זוגות של כנפיים והיא מסוגלת לעוף עד שהיא מופרית. היא בעלת שחלות וכיס שבו נאגרים תאי הזרע למשך שנים ספורות, וכך מתאפשרות הפריות חוזרות ללא נוכחות זכרים.
מלכת הנמלים היא הגדולה ביותר בקן ומופקדת על שמירת הביצים. הזכרים קטנים מהמלכות וגם להם שני זוגות כנפיים. לאחר ההפריה במעוף הכלולות הם מתים. הנמלים הפועלות חסרות כנפיים ואינן מסוגלות להתרבות. תפקידן הוא לדאוג לאספקת מזון ולהאכיל את המלכה, הזכרים והרימות. הן גם אלו שמנקות את הקן, בונות ומגינות עליו. מטרת כל הנמלים בקהילה היא טובת הקהילה והרחבתה.
אנשי הנמלה מכילים ומביאים לידי ביטוי את שלושת סוגי התפקידים וההיבטים השונים במהות טוטם הנמלה: יש להם את הידע הפנימי כיצד לנהוג במלכותיות ולהנהיג וגם את היכולת לתרום לטובת הכלל ולהתמיד בפעולות הדורשות תשומת לב לפרטים, סדר ועקביות. בנוסף, שתי איכויות אלו משולבות ביכולת לתמוך בזולת ברגעים קשים ולהפרות בחשיבה מקורית.
אילו עוצמות באנשים כה שקטים ועדינים.

טיפול אלטרנטיבי במחלת ניוון שרירים A.L.S

מאת: יוסי יהלום

מחלת ניוון השרירים פוגעת בתאי העצב המוטוריים האחראים להפעלת השרירים הרצוניים בגוף. על פי הרפואה הקונבנציונאלית המחלה חשוכת מרפא (עד כה לא פותחה לה תרופה מתאימה).
במאמר זה אנסה להוסיף את רשמי מניסיוני בטיפול במחלת ניוון שרירים, הכוללים שלבים מרכזיים בטיפול, דפוסי מחשבה הקשורים בניוון שרירים ודרישות לתהליך ההחלמה. אני מאמין מניסיוני, שטיפולים הנעשים ברמת מודעות גבוהה, יכולים להביא את המטופל במחלת ניוון שרירים לידי איזון רגשי ופנימי, המאפשר את הפסקת התקדמות המחלה. בשלבים מתקדמים של הטיפול ייתכנו גם שיפורים קלים ביכולות המוטוריות.

השלב הראשון בטיפול בניוון שרירים קשור ראשית למצבו הנפשי של המטופל. לא לכל החולים במחלה זו יש את הזכות והיכולת לקבל תמיכה מלאה מהמשפחה. החולים שנמצאים מחוץ לבית, בדרך כלל נמצאים במצב נפשי ירוד ובתחושה מסוימת של נטישה. בעיני, חלק חשוב מתהליך הריפוי הוא תמיכה מלאה של המשפחה והשארת החולה בתוך המסגרת המשפחתית ככל הניתן.
במקביל לנושא המשפחה, התמודדות נפשית נוספת היא המוכנות של החולה בניוון שרירים לקבל את עצמו עם המחלה ולהודות בקיומה. חולה שמתכחש לעצמו ולמחלה לא יהיה מוכן לקבל עזרה מאחרים והתנהגותו תושפע מכך. יש להבין שההתכחשות למחלה מקורה בתת המודע, והיא  יכולה לגרום לאדם חולה להמשיך לפעול באופן רגיל, במקום לבדוק את עצמו במקום החדש ואת הצרכים שלו.

לדעתי ישנו גם קשר הדוק בין שני הנושאים של תמיכת המשפחה ומוכנות החולה לקבל את עצמו. כלומר, חוסר המוכנות של החולה בניוון שרירים לראות את עצמו כאדם הנזקק לעזרה, יוצרת מציאות עבור החולה שבה הוא אינו מקבל סיוע מלא ותומך מהקרובים לו. מכאן ניתן להבין שהנושא המרכזי שמחלה זו באה ללמד אותנו הוא להיעזר בקרובים לנו מצד אחד, ומצד שני עבור קרובינו ללמוד להיות אלו שתומכים ומסייעים. מוכנות המשפחה לסייע ומוכנות החולה לקבל את הסיוע יכולים ליצור שינוי גדול בחיי כל המעורבים ולהביא לשיפור משמעותי באיכות החיים שלהם, עד כדי כך שמערכות היחסים מקבלות משמעות וחיזוק גדול יותר מאשר היו לפני תחילת המחלה.
סיפורה של יפה מרום החולה בניוון שרירים, הוא דוגמא מופלאה כיצד ניתן לקחת את הניוון שרירים למקום של התפתחות אישית וצמיחה. מסיפורה ניתן ללמוד כי יפה השכילה לשתף את הסובבים אותה במחלה, ועל ידי כך לקבל את התמיכה והעזרה הנדרשת לה מקרוביה.

לאחר שטיפלנו בהבנת מהות המחלה והחולה התפתח כתוצאה ממנה, ניתן לגשת בשלב השני לחיזוק המטופל בהתמודדות עם המחלה. כמטפל אלטרנטיבי, אני רואה את המטופל קודם כל כאדם שלם ומורכב, שיוצר את המציאות של עצמו במו ידיו. הכוונה היא שטראומות לא פתורות בד"כ מהילדות, יוצרות עבור כל אדם נושאים רגשיים לא פתורים. נושאים אלו חבויים בתת המודע ומשם מתפעלים אותנו. אנו קוראים למצבים ולנושאים אלו דפוסי מחשבה ופועלים כדי לשנות אותם אצל המטופל. כפי שהבהרתי בחלק הראשון, הבעיה המרכזית שקשורה במחלה זו, הוא חוסר המוכנות של החולה בניוון שרירים להיעזר באחרים ולקבל מהם סיוע. החולה לעיתים רואה את עצמו כנטל על אחרים ויכול להעדיף להתרחק מהם במקום לאפשר להם את לחוות נתינה, נתינה שמאפשרת לו וגם לסובבים אותו לצמוח.
מעבר לנושא מרכזי זה, ישנם כמובן נושאים פנימיים נוספים שיוצרים את המחלה ומשתנים מאדם לאדם בהתאם לנסיבות חייו, כגון בעיות בזהות האישית שמונעות מהמטופל לשים את עצמו במרכז. הכוונה היא שהחולה במחלה זו יכול לראות את עצמו כחסר חשיבות לעומת אחרים, ולכן לא יהיה מוכן לצאת מתוך הסבל של עצמו. הטיפול בדפוסים הנוספים יכול להיעשות כחלק מתהליך מודעות עצמית שהמטופל עובר בעצמו, או כחלק ממסגרת של טיפולים שמטרתם להביא לצמיחת המטופל וליצור מציאות שבה התקדמות המחלה מופסקת, ומתחילה מציאות הדרגתית של שיפור באיכות החיים.

תהליך הריפוי עצמו דורש שילוב של תזונה מתאימה המורכבת על ידי תזונאי או נטורופת, עם תרגול תנועות הכולל פיזיותרפיה וטכניקות נוספות התומכות בגוף כגון פלדנקרייז, אלבאום, כמו כן טיפולי מגע יכולים להאיץ גם הם את התהליך. כל זאת נדרש בשילוב עם שינוי אורח החיים ושינוי פנימיים הנדרשים מהחולה ב A.L.S לעבור.
ניסיוני בטיפול במחלת ניוון שרירים הביא לתוצאות של שיפור משמעותי במצבו הרגשי והנפשי של המטופל. התקדמות זו אפשרה לו ליצור מערכות יחסים מחודשות עם משפחתו ועם סביבתו ובנוסף לתת את החיוך והתחושה הטובה לכל מי שסייע לו. במקביל, לאחר סדרת טיפולים, נוצרה התקדמות מוטורית שבה המטופל הצליח לעשות דבר שנמנע ממנו לעשות בעבר. שיפורים אלו אפשריים וככל שהמטופל לוקח אחריות על מצבו, כך ניתן לשפר משמעותית את איכות חייו.

לסיכום, ניוון שרירים היא דוגמא למחלה שהקושי המרכזי בה נובע דווקא מהקשר עם הסביבה והיכולת להישען עליה. הדרך להתמודדות עמה שזורה בשינוי פנימיים שעל המטופל לעבור. מניסיוני ניתן לשפר ולשנות את איכות חייהם של אלו הסובלים ממחלת ניוון שרירים. הטיפול עצמו הוא אנרגטי בטכניקת "ריפוי תודעה" המאפשרת כניסה לתהליכים פנימיים וסיוע למטופל בהתמודדות הרגשית עם המחלה השיטה יוצרת קשר גוף נפש, בין החולה וסביבתו המשפר את איכות חייו.

אם אתם או מכריכם סובלים ממחלה זו, צרו קשר בהקדם לסיוע בהתמודדות עם המחלה.
0722333824, יוסי יהלום.