תגית: קלפי סגולה

טוטם הלוטרה

עוצמת הנשיות וקבלת התורה

מאת: אורלי נירן יהלום

חג שבועות הוא חג מתן תורה. החג בו ניתנה התורה לבני ישראל. בעיני הוא ביטוי למהות הנשית במלוא תפארתה. כדי לקבל את תורת משה עלינו ללמוד להכיל ולקבל לתוכנו את הידע. החג מכונה "מתן תורה" אך מהותו היא בעצם הקבלה וההכלה.
גם מנהגי החג: הבאת הביכורים, קריאת "מגילת רות" ומאכלי החלב מסמלים את האיכות הנשית החוברת לעוצמה פנימית והזנה. זהו חגה של אימא אדמה. חג חקלאי המביע הודיה לאימא אדמה על השפע שהיא נותנת לנו. חגיגת השפע של ההמלטות בדיר וברפת, ומגוון הירקות ופרות הקיץ.
התורה היא מפת דרכים, עשרת הדיברות, הן חוקים לחיים מאוזנים בדרך האדומה-דרך ההוויה הפיזית על פני אימא אדמה.

הלוטרה היא סמל הנשיות, סגולת האישה הרכה, גמישה, זורמת, מלאת צחוק ומשחק.
יונק קטן זה, בעל פרווה סמיכה וקצרה בצבע חום, גחון אפור ובהיר עם חוטם מאורך וכהה, מייצג איכות של עליזות ויכולת לחלוק בשפע ובהנאות החיים, ללא שיפוטיות, כעס או רגשות טינה. ללא קנאה ורגשות נקם. אם יש חיה ממנה אנו יכולים ללמוד כיצד להפוך את חיינו למלאי שמחה ואת ארצנו לארץ זבת חלב ודבש הרי זו הלוטרה. הלוטרות חיות בסמוך למים מתוקים. ליד נהרות.
הקשר של הלוטרה למים מחבר אותה לאיכויות יצירתיות, דמיון, ושמחה. משהו המזכיר שובבות של פיות. היא מזכירה לנו שהחיים מהנים הרבה יותר כשאנו נוקטים בגישה הנכונה וזוכרים לשלב הנאה בעבודה ולקחת פסקי זמן לחקירה ושעשוע.

בארץ ניתן למצוא כיום לוטרות באזור תפוצה מצומצם – מקווי מים בעמק בית שאן, עמק חרוד, עמק החולה, הכינרת ורמת הגולן ובנהר הירדן. בעבר חיו לוטרות בנחלים רבים בארץ, אך כיום כתוצאה ממצב הנחלים וייחסן המחפיר של הרשויות למקורות המים הטבעיים, נמצאות הלוטרות בסכנת הכחדה וזהו מצב סמלי לארץ שמשקיעה את מיטב הונה במלחמה ובהיבטים המביאים לידי ביטוי את האנרגיה הגברית האגרסיבית יותר. המים הם סמל עתיק לכוחות הריפוי, הפוריות ועוצמת היצירה הנשית. הלוטרה נעה במים בזריזות, תנועותיה אלגנטיות ומלאות חן. היא שולטת ביסוד המים (הרגש) כאקרובטית מיומנת.

עבור הילידים האמריקנים מהווה הלוטרה סמל לריפוי ולכן שקיקי הריפוי בהם נהגו המרפאים לאסוף צמחי מרפא ואביזרי ריפוי שונים נתפרו בדרך כלל מפרוות הלוטרה.
מהות הלוטרה היא זרימה. זהו מצב של חיים ללא חסימות המביאות למחלה.
ההיפך מהמילה מחלה נמצא בחלימה. הלוטרה היא ביטוי להבנה שחיינו כאן הם חלום.
לכל מצב תקוע, לכל טראומה יש מזור ופתרון.
איכות זו בדיוק באה לידי ביטוי בסיפורן של רות ונעמי, במגילת רות. שתיהן עברו אסונות. רות שכלה את בעלה והפכה אלמנה ונעמי שכלה את בעלה ושני בניה. הן נותרו עריריות וללא כל רכוש. למרות זאת, הן "זרמו" עם השינוי והחליטו לחזור לארץ יהודה לבית לחם. נעמי היא זו שעודדה את רות לפתות את בועז ולהשתמש במיניותה.
אותה מיניות שבהמשך הביאה ללידת עובד, סבו של דוד המלך.
זהו עוד היבט של הלוטרה – קבלת המיניות הנשית. ללא מניפולציות וללא בושה אלא מתוך הנאה ושימחת חיים. הפרוש הדורש מנשים דתיות להסתיר את האותנטיות שלהן מאחורי בגדים ופאות הוא דוגמא נוספת לשלטון החוק הדתי הגברי הקר והמסרס את היבטי החיים הטבעיים. נראה שהתורה נכבשה על ידי הצד הגברי ביד רמה.
לא נשאר כמעט זכר להיבטים שקישרו בין חגי ישראל וטקסי טבע, המופיעים גם אצל האינדיאנים וגם בתרבויות הפגניות. עלינו לזכור שעם ישראל היה עם עובד אדמה וחגינו הם חגים חקלאיים הקשורים בלבנה המלאה, ובעונות השנה. חגי הלל לאימא אדמה על פריון ושפע. כמו בכל תרבות שחיה ושגשגה מתוך ריקוד והנאה מלאה מהטבע.
זהו חג השבועות חג של הכלת האור האלוהי, אור שמתגשם גם בזהב השיבולים וקציר החיטים. ממתנותיה של אימא אדמה.

טוטם הגירית

מאת: אורלי נירן יהלום

הגירית המצויה שייכת למשפחת הסמוריים. לגירית פרווה אפורה באזור הגב ושחורה בשאר אזורי הגוף ועל פניה פסים שחורים ולבנים. אזניה קטנות ומעוגלות ורגליה קצרות ועבות.
הגירית היא טורפת שניזונה ממכרסמים השוכנים מתחת לפני האדמה.

טוטם הגירית ממלא את חיינו באנרגיה חדשה ובלתי מתפשרת של ריפוי והשגת מטרות.
התמדה ושליטה הן מילות מפתח עבור אנשי הגירית.
סגולת הגירית היא אסרטיביות חתירה בלתי נלאית להשגת המטרה ותיעול אנרגיית הכעס ככלי לקידום כל נושא שתקוע בחיינו. אם אתם חשים, מנוצלים, כנועים, חולים וחסרי אונים או תקועים בתחום מסוים כגון עבודה או מערכת יחסים שלילית המזיקה לכם, הגירית היא זו שתפלס בעבורכם את הדרך לריפוי. סגולת הגירית היא התרופה נגד קורבנות ורחמים עצמיים.
היא תחבר אתכם לאימא אדמה, תחזק אתכם ולא תשקוט עד שהרווחה תגיעה. בעזרת שיניים וציפורניים חזקות היא חופרת את דרכה, מתמודדת עם שורשים קשים ומכשולים ודבר לא ימנע ממנה להגיע למטרה שהציבה לעצמה.
הגירית חיה במערכת של מנהרות מתחת לפני הקרקע.
בזכות יכולת החפירה המעולה, יש לגירית חיבור לשדונים וגמדים ולכוחות הריפוי של אימא אדמה, לשורשים, צמחי מרפא והשימוש בהם, וגם שימוש במינרלים וקריסטלים שמקומם בבטן האדמה. יכולת החפירה מלמדת על כשרון לגלות את מה שמסתתר מתחת לפני השטח.
היא תלמד אתכם "לחפור" פנימה עמוק לתוך שורשי נשמתכם כדי לשנות ולעקור דפוסים הרסניים ומגבילים. הבנת סגולת הגירית יכולה להפוך אתכם למרפאים מצוינים. אנשים שיודעים כיצד לעבוד עם סגולת הגירית, ידעו כיצד לנווט את מטופליהם להבראה שלמה מבלי להיכנע ולוותר בגלל קשיי הדרך. הגירית היא חיה אסרטיבית ואמיצה שלא נכנעת לעולם.

כמרפאים, יש לאנשי הגירית כשרון מיוחד בכל הנוגע לעבודה עם תדרי הריפוי של הצמחים, ורקיחת תרופות צמחיות. במיוחד עבודת ריפוי עם הצמחים של הארץ ואזור המחיה בו הם חיים. כמרפאים החיים בארץ ישראל בעלי ואני מעדיפים לעבוד עם תמציות הצמחים מפרחי הארץ, מתוך הבנה שהן המתאימות ביותר בתדרים לאנשים החיים כאן.

מתנה נוספת שמביאה לחייכם סגולת הגירית היא הסתמכות עצמית ומקוריות. היא מלמדת אתכם ליצור דברים בדרככם הייחודית. להסתמך על תחושות הבטן וללמוד מהניסיון האישי.
הפס הלבן הבולט בראשה של הגירית מצביע על חיבור לעולם הרוחני ולהארה.
מהיכרות עם אנשי הגירית אני יכולה להעיד שכאשר הם מחוברים לעוצמה ייחודית זו ולעצמם הם בעלי יכולת המצאה מופלאה של טכניקות וחידושים בתחום הריפוי.

הם גם יודעים לשמור לעצמם את זכויות היוצרים על רעיונותיהם המקוריים ותפישותיהם הרוחניות המיוחדות.
כאשר הם אינם מחוברים עלולה להפוך הנטייה לעקביות לעקשנות ותקיעות מחשבתית.

חיבור הגירית לאדמה ולשורשים מדגיש את חשיבותה של צ'קרת הבסיס לאנשי הגירית. חשוב במיוחד החיבור לאדמת המולדת, לשורשים המשפחתיים, למסורת וסיפורי פולקלור המהווים עבורם פן נוסף ללימוד ובכלל קרקוע ומעשיות. הגירית היא שומרת הסיפורים במסורת השמאנית. סיפור סיפורים ואגדות הוא אחד ההיבטים של צ'קרת הבסיס, המאפשרת הוצאה של דברים לאור. נושא זה הוא בעל חשיבות רבה, כאשר ברצוננו ללמד ולהעביר את החוכמה מדור לדור, כמו כן, יש לו ערך עליון במיוחד בתהליכי ריפוי או אמת הנחוצה לשינוי התודעה של המטופל.

צבעיה של הגירית- השחור והלבן המנוגדים, בולטים בשטח ומכריזים אני כאן. לגירית אין כל פחד או צורך להסוות את עצמה. אנשי הגירית לא יהססו לבטא את עצמם באופן בהיר ואמיץ ולפעמים אף בוטה. הם אינם חברותיים במיוחד. אינם מצפים לאישורים מהסביבה ואין להם כל בעיה להסתמך על עצמם ולהסתדר לבד.

טוטם הבופאלו

מאת: אורלי נירן יהלום

הבופאלו (ביזון) הוא בעל חיים ממשפחת הפרים. ביזוני הבופאלו הם בעלי החיים הגדולים ביותר על פני אימא אדמה בצפון אמריקה, כבדים וחזקים ובעלי פרווה עבה וארוכה באזור השכמות. בארץ ניתן לראות את הביזון המכונה תאו בצפון הארץ. התאו האפריקני שאנו רואים בשמורת החולה ובשמורת עין אפק, שונה מהבופאלו האמריקאי. הפרווה שלו דקה יותר ושחורה ומראהו שונה. ביער האיילים ליד מושב אודם שבגולן, תוכלו לראות תאו אפריקני וגם בופאלו אמריקאי.

בארצות הברית נמצא היום הבופאלו בסכנת הכחדה וזאת כתוצאה מצייד ומחיקת אלפי עדרים ללא צורך, רק כיוון שזו הייתה דרכו של האדם הלבן לפגוע בילידים האמריקנים, עבורם היוו עדרי הבופאלו מקור מחיה. כיום מנוהלים בארצות הברית פרוייקטים לשימור עדרי הבופאלו והשבתם לטבע בשמורות.
הבופאלו נחשב לחיה מקודשת עבור האינדיאנים. קדושה זו קשורה בסגולת הבופאלו- שפע.
עדרי הבופאלו היו מקור הישרדות לילידים האמריקנים. כאשר הם שמעו את העדרים מתקרבים, הם ידעו שתפילותיהם נענו. הבופלו היווה עבורם מקור לשפע בלתי נדלה, מהבשר ועד לשימוש בקרניו, בגידים, בפרווה ואפילו בפרסות לייצור דבק. הילידים האמריקנים היו אסירי תודה לרוח הגדולה על מתנת הבופאלו ומעולם לא הרגו בחיות רק לשם ההרג. ההבנה שחיה מדהימה זו נותנת עצמה כדי שבני האדם ישרדו היוותה עבור הילידים האמריקנים חלק מדרך חיים של חיבור לטבע ושמירה על משאביה של אימא אדמה.
הבנת מהות השפע קשורה לנתינה, תמיכה ושלום פנימי. זוהי מהות החיים על פני אימא אדמה.
הפלנטה עליה אנו חיים היא פלנטה של שפע. אימא אדמה תמיד נמצאת עבורנו כמקור הזנה ותמיכה. אם הופיע טוטם הבופאלו עצום המידות בנתיב חייכם זהו אות שאתם נדרשים להעמיק את שורשי הקשר שלכם עם אימא אדמה. הבופאלו נושא תדר של חופש לנשמה, חיבור לטבע ומחויבות לחיים של איזון עם אימא אדמה. הוא גם מביא עמו מסר לשפע המצפה לכם ומלמד ששפע תמיד מגיע מתוך קלות, יצירה ושמחה.
אם אתם חווים בחייכם חוסר בשפע בתחום מסוים, דעו שהאיזון הופר. אולי שכחתם להודות לרוחות החיות המלוות אתכם ולאימא אדמה על כל השפע שכבר קיים ברגע זה בחייכם.
הבופאלו מביא עמו שפע עבור כולם. הוא סמל לתמיכה המגיעה ממקום של עוצמה פנימית ויכולת לחלוק את סגולותינו והשפע שלנו עם אחרים.
אלו שזכו בכבוד של ליווי הבופאלו מחויבים ללכת בנתיב המקודש בעקבות ייעודם ולא לשכוח להלל ולשבח ולהודות על חכמת הבריאה. בגלגל הסגולות של שבט הסנקה האינדיאני נמצא הבופאלו בצפון במקום המייצג את המורה הרוחני, ריפוי והכרת תודה, מקומם של הזקנים לימודי הניסיון.
הזקנים שבעי הקרבות הכמהים לשלום ואחווה, יודעים שמלחמות בין אומות או שבטים נובעות ממלחמה פנימית בליבותיהם של אנשים. אלה החווים את דרך השלווה הנובעת מאיזון פנימי בין הראש ללב, בין ההיגיון לרגש, בין הנשי הרך והמעודן לגברי התוקפני, לא יישאו עיניהם למלחמה.
כיוון שלכל סכסוך יש גשר של חיבור המאפשר הבנה. הבופאלו הוא סמל לשפע ששורשיו באיזון פנימי, איזון במקורות השפע, דאגה לזולת שלום ושלווה.
אגדות רבות נארגו בשבטי הילידים האמריקנים סביב סגולת השפע של הבופאלו. הידועות יותר שבהן מספרות על דמותה המופלאה של אשת הבופאלו שהביאה לבני האדם את מנחת מקטרת השלום. המקטרת בנויה משני חלקים התומכים זה בזה: חלק דמוי קערה המכיל את הטבק ומסמל את האיכות הנשית- הרחם והקנה דרכו שואפים, מסמל את ההיבט הגברי החודר לתוך המהות הנשית כדי לזרוע בתוכה חיים חדשים.
היבט נוסף של השלום הוא יכולתנו להכיל ולכבד את כל בני האדם סביבנו וזכותם לחיים שלווים.
היבט זה מסמל את היכולת לקבל את השונה מאתנו כמו גם את כל החלקים באישיותנו ולאפשר להם להיות ולהביע את עצמם בכבוד. הנתינה והדאגה לזולת באה לידי ביטוי במציאות בנתינה לטובת הזולת ברקימת תוכניות מועילות והכנסת אורחים.
התאו מזכיר לנו להישאר עם הרגליים על הקרקע בכל תחום או פרוייקט חדש בו אנו מתחילים. הוא גם מלמד אותנו לבחור תמיד בדרך הקלה, כאשר חוסמים את דרכו מכשולים, הוא מפנה את הנתיב בעזרת ראשו, מסתמך על הבינה (ידע פנימי) הנתמכת על ידי אמונה.
האמונה היא ביטוי לאומץ נשי המאפשרת לנו התקדמות בחיים. אמונה מבוססת על הידיעה שכאשר אנו פועלים בכל נושא מתוך חשיבה על טובת הכלל ומתוך הקשבה לרוח הגדולה משאלות לבנו יתגשמו. סגולת הבופאלו היא משיכת שפע באמצעות תפילה ופעולה נכונה. טוטם הבופאלו מחבר אותנו להיבטים הרוחניים של הוויה גבוהה יותר דרך חיבור לטבע ותפילה. התפילה מביאה לידי ביטוי הרמוניה ואיזון בין הלב לראש.

טוטם הינשוף

מאת: אורלי נירן יהלום

הינשוף הוא עוף דורס הפעיל בחסות אפלת הלילה ואורה הכסוף של הלבנה. מקור שמו הוא במלה נשף שפירושה לילה ומתקשר גם לקולות הנשיפה שמשמיע הינשוף.
הינשופים אינם בונים קנים, הם בוחרים למשכן חללים בגזעי עצים, כוכים ואסמים. הם צדים עכברים, מכרסמים ויונקים קטנים ועופות.
בארץ אנו רואים מספר ינשופים: ינשוף העצים השוכן ביערות ובחורשות, חי בצפון הארץ ובמרכז וינשוף השדות חולף נדיר למדי בארץ, המקנן בקיץ בעמקים בצפון. לילית מצויה- והתנשמת הלבנה בעלת פני לב נפוצות בארץ בחורשות, יערות גנים ופארקים בעיקר בצפון. בדרום באזור ניצנה ועין גדי, אנו מוצאים את כוס החרבות ואת לילית המדבר בערבה.

הלילה חובר בתודעתנו לחשכת המסתורין של ההיבטים האפלים בנשמת האדם. סגולת הינשוף היא ריפוי הנובע מהריק, ראיית האמת השלמה הנובעת מההארה הברוכה האורגת את תת המודע במודע. הינשוף הוא המרפא המושלם. בטיפולים וטקסים של איסוף רסיסי נשמה אני נוהגת לנקות את הילת המטופלים עם זנב של נוצות ינשוף כדי לשזור בתהליך את סגולת הריפוי של הינשוף.
החיבור ללילה הפך את הינשוף סמל ללבנה ולנשיות, לנסתר ולכישוף. איכויות אלו קשורות ליסודות האוויר והמים. עם זאת יש הרואים בינשוף חיבור ליסוד האש, אולי בגלל עיניו הצהובות וסגולת הראיה המתקשרת לראיה אינטואיטיבית וניתוח מדויק של המציאות, איכויות מרוכזות במקלעת השמש.
טוטם הינשוף הוא מלווה חשאי ושקט לעוסקים במאגיה ולמרפאים רואי הנסתר.
סגולת הינשוף מחברת אותנו לראיה. עיניו של הינשוף ממוקמות בחזית הראש כמו אצל בני האדם והן בולטות מעט.
לינשוף יכולת לשנות את ראייתו בשברירי שניה מראיה רחבה לראיה מיקרוסקופית, הוא מגיב במהירות לכל שינוי בעוצמת האור וקולט כל שינוי קל שמתרחש בסביבה. יכולתו לסובב את הראש ב180 מעלות לימין או לשמאל מאפשרת לו לראות את האמת מ-360 נקודות מבט שונות בתוך המעגל. סגולה זו הנלווית לראיית הלילה החדה הפכה אותו סמל לרואה את האמת מעבר לגלוי לעין, מעבר למסכות ולהולכות שולל, סמל לחוכמה.
היוונים ביוון העתיקה האמינו שהוא מלווה את אלת החוכמה אתנה.
לינשופים כמו לעופות דורסים נוספים עפעף שלישי שנע מצד לצד, מנקה את העין ומחדד את הראיה.
אילו המחוברים לסגולת הינשוף מסוגלים לראות ולשמוע מה שאחרים מנסים להסתיר. הם מבחינים בדקויות בהתנהגותם של אחרים וקולטים מחשבות שלא נאמרו.
הינשוף מפנה את תשומת לבנו להתבוננות מעמיקה בסיטואציה עמה אנו מתמודדים כדי לראות מעבר למסכות ולצד האפל של עצמנו או של הזולת.
לאנשי הינשוף יכולת לחשוף סודות נסתרים ואף לראות את הנולד,הם פשוט יודעים דברים ללא חקירה מיוחדת. בעלי אינסטינקטים מפותחים ואינטואיציה חזקה.
הסוואה היא סגולת מפתח כאשר מדובר בינשופים למיניהם. נוצותיהם בדרך כלל בגוונים של חום ובז' ומפוספסות בפסים כהים יותר, כך שהם ממש נעלמים בגווני העצים ובצללים שבין הענפים והעלוה. רואים הכל ואינם נראים.
מעופם של הינשופים חרישי מאוד. יש להם נוצות רכות בצד הפנימי של הכנף ובקצות הכנפיים שהופכות את מעופם לבלתי נשמע כך שהטרף חש בהם רק כשהם ממש עליו.
איכות זו מלמדת על חשאיותם של אלו שהינשוף הוא בן לווייתם ויכולתם להסוות את עוצמתם האמיתית.
ינשוף כחיית טוטם הוא מתנה יקרה מפז. לינשופים מסוימים איכויות ייחודיות.
ינשוף השלג הלבן מלמד אותנו לשמר את האנרגיה שלנו עד לתזמון הנכון וקשור ולנבואה והתנבאות. התנשמת הלבנה (ינשוף האסמים) בעלת פני הלב מלמדת לאזן בין הלב לראש. הינשוף קצר האוזניים נושא איכות של התלהבות מהחיים ושימוש פעיל בדמיון.
לרוב אני מבחינה באנשי ינשוף על פי תווי הפנים ובמיוחד עיניהם שממש דומות לאלו של ינשוף. בעבר הוזמנתי להעביר סדנה לגילוי הטוטם האישי בבית פרטי בערבה. כאשר פגשתי בבתה של בעלת הבית שהגיעה במיוחד לסדנה, מיד זיהיתי שהיא מחוברת לינשופים. הייתי סקרנית לראות אם במפת הטוטם שלה יופיע ינשוף. למחרת בסדנה, התברר שהינשוף אינו מופיע במפת הטוטם שלה. הופתעתי מכך ולא אמרתי דבר. מאוחר יותר באותו יום היא הזמינה אותי לבקרה בביתה. ברגע שנכנסתי לבית, הכל התבהר, הבית היה מלא באוסף של ינשופים. פסלים וחפצים שונים משעון ועד מחזיק מפיות, כולם ינשופים.

*מידע נוסף על ציפורים וחיות אחרות בליווי צילומים מרהיבים תוכלו למצוא באתר תצפית של ליאור כסלו.

טוטם העיט

מאת: אורלי נירן יהלום

הטבע, קדוש, מלא הוד והדר, הוא חוט השדרה, המהות האמיתית האחת והיחידה בחיינו. גם אם כל חיינו סובבים סביב מבנים של בטון ופלדה, הייטק וטכנולוגיה צרופה, הוא עדיין שם, אתנו סביב לנו ובתוכנו.
בעלי החיים הם ליבו של עולם הטבע, חלק מרכזי מעולם הארכיטיפים של עצם נשמתנו וראוי שיהיו קרובים הרבה יותר אל ליבנו. הילידים תושבי יבשת אמריקה, נוהגים לכנות את כל יצורי הטבע, מהצומח על כל גווניו ועד לחי בכל אבריו, קרובי משפחתנו. מתוך כך יש להם כלפי כל הסובב אותנו יחס של כבוד והכרת תודה על קיומו. כבוד זה מבוסס על הבנת חוק האחדות עם כל שקיים סביבנו. חיות טוטם, הן סמלים, ארכיטיפים המסייעים לנו להתחבר לעצמנו, ולתת לצד האינטואיטיבי שלנו ביטוי. הן מלמדות אותנו שעור באותנטיות ואינטימיות עם עצמנו.

חיית הטוטם שבחרתי לפתוח בה את סדרת המאמרים היא העיט.
העיט הוא ללא ספק אחד ממלכי הטבע. סמל לעוצמה, כוח, אידיאלים נשגבים ומעוף.
Eagle פירושו עיט ולא נשר כפי שהוא מופיע בתרגומים מסוימים לעברית.
אחדים מהעיטים שניתן לראות בארץ:
עיט חורש (עיט חורף), השכיח שבעיטים הנודדים העוברים בתקופה זו בצפון הארץ.
עיט שמש, החורף בארץ במיוחד בשדות רמת הגולן ,הנגב והחולה.
עיט ניצי, היציב בארץ מאז שנות החמישים ועיט זהוב שנדיר לראותו בארץ.
אורך גופם של העיטים נע בין 76 ס"מ ועד כ-86 ס"מ. הנקבות גדולות בדרך כלל מהזכרים.
העיט הזהוב גדול וחזק ובעבר היה סמלם של הלגיונות הרומאים ובתי מלוכה שונים באירופה. מאוחר יותר נבחר כסמל ארצות הברית. העיט מקנן לרוב בצוקים גבוהים.
העיט היווה את סמל הזניט (כיוון כיפת השמיים), כיוון שביכולתו לנסוק לגבהים עצומים. הוא סמל לראיה גבוהה של המציאות, תפישה רוחנית חדה וחיבור לאידיאלים גבוהים.
העיט הוא ציפור טרף, צייד מיומן העט על טרפו בדיוק בתזמון הנכון. יכולת התזמון ומיומנותו של העיט בציד מאפשרת לו להשקיע מינימום אנרגיה וזמן בהשגת מטרותיו. הוא מלמד אותנו שעור חשוב של מיקוד במטרה ואיזון פנימי.
לאזן בין עבודה להנאה, איזון נפשי, איזון ביחסנו עם הזולת. למרות יכולתו לנסוק לגבהים העיט מחובר גם לאדמה. יש לו מקור חזק וחד וטפרים בם הוא משתמש כדי לאחוז היטב בציד.
לעיט ארבע אצבעות בכל רגל. המספר ארבע מסמל מסגרות, גבולות ברורים שהם חלק מחיבור לאדמה וקרקוע. העיט מלמד אותנו להישאר מחוברים ליציבות של אימא אדמה במקביל לפיתוח יכולתנו הרוחניות, כוחות הריפוי שלנו או הצבת מטרות נעלות.
הוא מלמד לשים לב להזדמנויות הנקרות בדרכנו ולעוט עליהן, להשתמש בכוח ובעוצמה הפנימית
כדי לשקם את חיינו ולהשיג את מה שאנו רוצים. להתרומם מעל אשליות הקושי ולראות את כלל תמונת ההתפתחות שלנו בדרך האדומה המקודשת של חיים מאוזנים על פני אימא אדמה.
העיט נושא סגולה של ראיה גבוהה. הוא פותח אופקים חדשים המאפשרים לנו לראות את נסיבות חיינו מנקודת מבט רחבה יותר,המשלבת עבר, עתיד והווה.
בגלגלי הסגולות של שבטי הלקוטה והסנקה שוכן העיט במזרח. העיט נושא בכנפיו את היכולת לנסוק אל על לעבר השמש ומביא לחיינו את תדרי ההארה וההשראה של הזריחה. המזרח מואר בתדר של יסוד האש, שוקק חיים, ברק והתלהבות.
במסורת של הילידים האמריקנים מופיע העיט בדמות ציפור הרעם בעלת העוצמה, השולטת באש הברקים וברעמים.
כחיית טוטם הוא מסמל את האור הפנימי של הנשמה, אינטואיציה ועוצמה הנובעת מהסתמכות על הידיעה הפנימית. העיט כמורה רוחני מאפשר לנו להוציא לאור את הכשרונות החבויים בתוכנו ולהביאם לידי ביטוי באמצעות יופי, תעוזה וכריזמה. הוא משנה את חיינו ללא היכר.
מופיע כמלווה בזמנים של לידה מחדש וצמיחה יצירתית ודורש נכונות לאומץ ויושר פנימי .
כאשר מופיע העיט בחיינו, עלינו למצוא בתוכנו תעוזה להקשיב לתשוקותינו הנסתרות וללכת בעקבותיהן. לשאוף לטוהר, ריפוי פנימי ונגיעה עמוקה בעולם הרגש.

כך קרה לי כשהופיע בחיי "עיט זוהר" שמאן מתרבות המאיה, המלווה אותי מזה שלוש עשרה שנים. העיט מלמד אותנו לנוע בין העולמות, הוא מלמד על כישוף, קסמים וריפוי הנשמה. העיט הוא טוטם חסר פשרות, נחוש, אמיץ, ודורש אחריות מאלו שהוא בוחר ללוותם. הוא מפתח בנו מודעות לאמת, לעוצמת הצמיחה הרוחנית ולכך שכל בחירה שאנו עושים בחיים הופכת להיות חזקה ומשמעותית יותר. בקרב האינדיאנים נחשבות נוצות העיט למקודשות. נוצות של עיט מוענקות לאדם שהוכיח עצמו כראוי לכך בטקסי חניכה או ריפוי ושינוי תודעה.

טוטם הלווייתן

מאת: אורלי נירן יהלום

טוטם הלווייתן מלווה נשמות עתיקות. חיה מופלאה זו משלבת בעיני עדינות ועומקים רגשיים קסומים. שקט ושלווה מרחבי אין קץ של מים. הלוויתן הוא יונק המלמד אותנו כיצד לשרוד מתוך חיבור לעומקים רגשיים ויצירתיים. האיזון שמלמד הלווייתן קשור לנשימה. לכל סוגי הלווייתנים יש בראשם חור ממנו הם מוציאים סילוני מים. קחו נשימה עמוקה, שחררו בנשיפה חזקה ווסתו את העומס הפנימי. לימדו לשלוט ביצירתיות שלכם דרך הנשימה ולהיפתח להתנסויות חדשות. הלווייתן מלמד אותנו להביא את הסערות הרגשיות המתחוללות בתוכנו לידי יצירתיות פרקטית המקדמת את חיינו ומוציאה את מעמקי המחשכים של הנשמה לאור.
דרכו של הלווייתן מנתבת אותנו בינות לגלים אל ביטוי שהוא ייחודי רק לנו. הלווייתן מלמד אותנו לקחת יידע , רעיונות וטכניקות קיימות ולהשתמש בו כבסיס ליצירה חדשה משלנו.
הלווייתן הוא מורה פנימי רב עוצמה המזכיר לכם מי אתם באמת. כאשר מופיע הלווייתן כמלווה הנשמה שלכם זהו הזמן להפסיק לברוח ולהתעמת עם ייעודכם. זהו למעשה המסר בסיפור על יונה הנביא שניסה להתכחש לייעודו וחזר לנתיב המקודש רק לאחר התהליך שחווה בבטן הלווייתן.

משפחת הלווייתנים כוללת בתוכה גם את הדולפינים ומתחלקת לבעלי שיניים ובעלי מזיפות.
הלוויתן נחשב לאחד מבעלי החיים האינטיליגנטים ביותר על פני אימא אדמה.
רוב מיני הלווייתנים חיים חיי חברה מורכבים, יש להם תקשורת מורכבת וייחודית, הם יצירתיים ומשתפי פעולה עם משפחת האדם. ללווייתן יכולת לימוד גבוהה המבוססת על חיקוי ועל רכישת מיומנויות חדשות.
נראה כי במינים מסוימים של לווייתנים הקשרים החברתיים חזקים מאוד ונמשכים זמן רב. חלק מלווייתני השיניים חיים בלהקה וצדים תוך כדי שיתוף פעולה מורכב והרמוני. לווייתנים אלו נצפו גם בעת משחקים מורכבים המשותפים לכל הלהקה.
מחקרים שנעשו הוכיחו כי הלווייתנים יצירתיים במשחק, ואף מוצאים פתרונות יצירתיים כחלק מתהליך החברותיות וההישרדות היום יומית.
לדוגמה, הלוויתן גדול הסנפיר ומינים נוספים של לווייתנים מסוגלים ללכוד כמויות גדולות של דגים בעזרת "רשת בועות" שהם יוצרים במים. קבוצת לווייתנים יורדת אל מתחת למים ונושפת אוויר שגורם להיווצרות מסך בועות, מה שיוצר מעין מחסום חזותי עבור הדגים. לאחר מכן היא שוחה לעבר הטרף, ובו-בזמן לווייתן או קבוצת לווייתנים אחרת מפיקים צלילים גבוהים שמאיצים בדגים לשחות לעבר המחסום. קולות רמים אלה מושמעים לרגעים ספורים בתדירות כמעט קבועה. כאשר מסך הבועות הגלילי נסגר סביב להקת הדגים, הלווייתנים השוחים מתחת ללהקה מזנקים יחד במאונך דרך הדגים ומחוץ למים, ובולעים כמויות גדולות של דגים או סרטנים בפעם אחת.

דוגמא נוספת ליצירתיות הייחודית ליונק הענק היא שירת הלווייתן. המושג שירת הלווייתן מתייחס למגוון צלילים ארוכים ונמוכים שמשמיעים סוגים מסוימים של לווייתנים ובעיקר הלווייתן גדול הסנפיר וחלק מהלווייתנים הכחולים. שירה זו נשמעת על ידי הזכרים בתקופות הייחום שלהם ונחשבת כחלק מתהליך החיזור אחר הנקבות.
סוגים נוספים של לווייתנים משמיעים אוסף של נקישות שריקות וצלילים גבוהים החוזרים על עצמם בתבניות קבועות. כיוון שחוש הריח של שלהם אינו מפותח וגם הראיה מוגבלת במעמקים, משתמשים הלווייתנים בסונאר- ניווט בעזרת ההדים החוזרים אליהם לאיתור מזון, תקשורת ומציאת הכיוון במים.
הילידים האמריקנים- רואים בלווייתן חיה מקודשת, ספריה משייטת האוצרת את הידע בכל הנוגע לבריאה, הישרדות על פני אימא אדמה, יופי ושימוש בקול. כיוון שהלווייתן לא עבר שינויים אבולוציוניים כמו חיות אחרות, כל תא בגופו אוצר בתוך הד.נ.א. שלו ידע וזיכרונות קדומים הקשורים לפלנטה יפהפייה זו.
בני שבט האינואיט ראו בלווייתן את מתנתה של הרוח הגדולה. אגדות שהיו נפוצות בקרב שבטי האסקימוסים סיפרו שהלווייתן אינו מת. הוא עוזב את גופו כמתנה לבני האדם אך רוחו נשארת בחיים בתוך שלפוחית בגופו. לכן נהגו ציידי הלווייתנים להוציא שלפוחית זו מגוף הלווייתן הניצוד לקחתה לכפר ולתחזקה ולשמור עליה. הם ידעו שבעונת הצייד הבאה , תחזור רוח הלווייתן אל להקות הלווייתנים לספר כיצד התייחסו אליה. ואם היחס היה טוב יהיה הציד מוצלח. בני אלסקה האמינו שהלווייתנים מקריבים עצמם כדי שהציד יצליח. הם כיבדו את הלווייתנים על הנתינה העצומה וזיהו בחיה מדהימה זו חיבור לטוב לב, עדינות, שפע וגם יכולת ליצור קשר עם המתים מהעבר השני בו קור המים והאפלולית שולטים.
אלו שזכו בלווייתן כבן לוויה צריכים ללמוד להסתמך על עצמם ועל הידע העמוק שצברו בגלגולי חיים אחרים. החיבור העמוק ליסוד המים המשתנים תדירות יכול לפגום בהרמוניה הפנימית שלהם כאשר אינם מחוברים לעצמם ולמשוך אותם לשקוע בחוסר יצירתיות ודיכאון.
צלילה למעמקי הנשמה דרך מדיטציה וחיבור לשקט הכרחית עבורם לחיים מאוזנים ודליית רעיונות יצירתיים לקידום חייהם. אנשים שהלווייתן נוגע בעצם הווייתם הם תמיד, עדינים, צנועים ושלוות המסתורין של הצלילה למעמקי הנפש ניכרת במבט עיניהם.

טוטם העכבר

מאת: אורלי נירן יהלום

טוטם העכבר נושא איכויות חשובות שיעזרו לכם לשרוד.
עכברים הם בדרך כלל פחדנים וחששניים, אגדות רבות המספרות על העכבר שהפציע והפך לכוכב, נטוו סביב יצור קטן וסקרני זה שהתגבר על פחדיו ויצא מתוך העיסוק בעצמו באומץ לב כדי להציל אחרים מבני עמו.

העכבר זריז, ערני ואין פרט שנעלם מעיניו. אם בחר העכבר להיות בן לווייתכם, שימו לב היטב לנעשה סביבכם, שימו לב לפרטים הקטנים והבינו שמנקודת מבטו של העכבר אין נקודה או פסיק מיותרים.
העכבר הוא יונק קטן ממשפחת המכרסמים שכל גופו מכוסה פרווה (מלבד הזנב). העכבר הנפוץ ביותר בכל העולם הוא העכבר המצוי (עכבר החורש). העכבר המצוי ניזון בעיקר מגרגרים וקליפות
אך ישנם סוגי עכברים רבים המזיקים לגידולים חקלאיים ואף יעדיפו לחיות בבתים.
העכבר כחיית טוטם מחבר אתכם ליסוד האדמה. העכבר נמצא בגלגל הסגולות בצד דרום ומייצג את הילד הקטן שבתוכנו. לעכבר סגולה של אבחון וניתוח מצבים לפרטי פרטים. הוא חי קרוב לאימא אדמה, חש ונושם את הרגבים הלחים החומים. תשומת לב לפרטים תמיד מקרקעת אותנו. המיקוד מחבר אותנו לכאן ועכשיו, לרגע הנתון. זוהי דרך ההתבוננות של העכבר.
העכבר רואה את מה שניצב לפניו ומגיב. מעשי ומסודר דואג ומתרוצץ כדי שדבר לא יזוז ממקומו או יחסר. ביתו של העכברון תמיד נקי ומסודר. סדר, ארגון, אבחון וקטלוג הן מסגולותיהם הבולטות של אנשי העכבר. אין פלא שגיליתי לא פעם במפות הטוטם של אנשים העוסקים בראיית חשבון את העכבר כחית המהות. (החיה המרכזית בטוטם החיות).
כאשר אני קמה בבוקר ומושכת מחפיסת הקלפים את קלף העכבר אני יודעת שעלי לשים לב היום לפרטים, ולשלטים ולאותיות הקטנות בחוזים (העכבר הוא מדריך נפלא כאשר מדובר בחוזים).
זכור לי יום בעבר בו בבוקר משכתי את קלף העכבר. באותו יום נסעתי לטיול בשמורת נחל מערות כיוון שהייתי מלווה בבני משפחה מבוגרים תכננתי לבחור במסלול ההליכה הקצר יותר שהשמורה מציעה. אלא שלא שמתי לב לכיוון השלטים ובחרתי בארוך. הלכנו חלק ממנו ואז נאלצנו לחזור.
טוטם העכבר מלמד אותנו לחזור ולבדוק ובמשנה זהירות לנהוג. סוג של בלש, עצבני משהו, חשדן,
ממוקד בעצמו ודקדקן. לרוב סוגי העכברים עיניים ואוזניים גדולות וחושים מאוד מפותחים. אם הופיע יצור קטן זה בחייכם, שאלו את עצמכם מה נמצא ממש לפני עינכם ואתם בכל זאת מפספסים אותו. ייתכן שאתם עוסקים בפרטים הגדולים בפרוייקט מסוים, אך אינכם שמים לב לפרטים הקטנים והמעשיים הנדרשים כדי שהפרוייקט ייצא מהכוח לפועל. העכבר יעזור לכם לאסוף את עצמכם ולא ללכת לאיבוד בתוך סבך של הרבה תחומים. הוא ילמד אתכם לממש פרוייקטים גדולים על ידי מיקוד ותשומת לב לפרטים הקטנים.
העכבר מייצג את הילד הקטן בתוכנו המכיר ורואה את סביבתו הקרובה, את מה שנמצא ממש מתחת לאף קרוב לאימא אדמה. הוא מביא לידי ביטוי גם את הסקרנות הרעננות והערנות של ילדים קטנים המכילה בתוכה התלהבות מכול תגלית וגילוי של דבר חדש.

נקודת התורפה של אנשי העכבר היא בקושי לנסוק עם נקודת מבטם ולראות את התמונה הרחבה ממעוף העיט. לפעמים יש לאנשי העכבר נטייה להיתקע בקטנוניות ועקשנות בפרטים שוליים בטענה שהם חשובים.
ישנו ספר מקסים בשם "בעיני נשר", המבוסס על אגדה אינדיאנית המספרת על עכבר שייצא למסע של שינוי תודעה אשר במהלכו נחשף להר המקודש, עבר שינוי ולמד להרחיב את נקודת מבטו.

טוטם הסוס

מאת: אורלי נירן יהלום

טוטם הסוס הוא סמל לחופש וחוסר מגבלות, מסעות ועוצמה.
ביות הסוס אפשר לאדם את פריצת גבולות הקהילה או השבט והכרת תרבויות אחרות, רחוקות ושונות מהמוכר לו. הוא מייצג סובלנות ואת היכולת לקבל ולחיות בשלום עם האחר, זה שמנהגיו שונים משלנו.
בויקיפדיה מתואר הסוס כבהמה גדולה בעלת ארבע רגליים המסוגלת לשאת משאות כבדים ולפתח מהירויות רכיבה גדולות. עוד נאמר שהסוס הוא יונק ושייך למשפחת מפריטי הפרסה.
בפורטל סוסים הישראלי נכתב: "סוסי פרא אינם זקוקים לפרזול.
סוסי פרא דוהרים בחופשיות על מישורים יבשים ומפתחים טלף חזק במיוחד שהוא יבש וקשה (סוסי המרעה ברמת הגולן ).
סוסים מבויתים זקוקים לתמיכה והגנה על הטלף ממספר סיבות:
א. סוסים מקומיים, במקרים רבים סגורים במקומות קטנים, רטובים ובוציים.
טלפיים שנמצאים באופן מתמשך בסביבה רטובה נוטים עם הזמן להיחלש ולהתבקע.
ב. סוסים רבים לא פעילים מספיק וכתוצאה מכך הטלף נחלש. סוס פעיל מפתח עצמות חזקות שמובילים לטלפיים בריאים יותר.
ג. עומס נוסף מופעל על טלף הסוס בזמן שהוא צריך לסחוב או לגרור משקל, בנוסף למשקל גופו.
ד. הברירה הטבעית בסוסי פרא דוחפת יותר לכיוון של רגליים חזקות יותר בכל דור. לעומת הסלקציה של סוסים על ידי האדם שגורמת במקרים רבים לטלפיים קטנים יותר ומתעלמת מצורת הטלף, לטובת סוס שרירי ויפה יותר."

עבור האדם הרכיבה על הסוס נתפשת כמובנת מאליה. אך יש כאלו החושבים אחרת. בטקס לבנת הסוסים האחרון שקיימנו, השתתפה בחורה שלמדה תרפיה עם סוסים והיא ספרה לנו שהסוס כלל לא נועד לרכיבה והיא אף מזיקה לו. האדם רתם את כוחו של הסוס לצרכיו האישיים. לסוסים כוח סבל רב וסיבולת יוצאת דופן. הם תומכים ללא לאות, בעלי נכונות לעזור מסורים ונאמנים. הסוסים הם משתפי פעולה אמיתיים. הם משתפים עם האדם פעולה בתחומים שונים, החל מחרישה, גרירת עגלות וכרכרות וסחיבת משאות ועד ריפוי אנשים עם מוגבלויות. האדם אפילו השתמש בסוסים כסוסי מלחמה. בעקבות המצאת המשוורת והאפסר החל הסוס לשמש לרכיבה קרבית. כך נוצר מעמד הפרש הלוחם וחיל הפרשים.

אנשי הסוס הם אותנטיים, ידידותיים ומלאי רגש. הם נאמנים ויודעים לתמוך מכל הלב.
בגלגל המזלות האסטרולוגי, מתקשר הסוס למזל קשת, המתואר כמזל אוהב טבע, מרחבים ומסעות.
על פי האסטרולוגיה הסינית, מי שנולד בשנת הסוס שואף למצוינות והתקדמות בחיים, כמו הסוס שדוהר ומתקדם. בסין מאמינים שלאנשי הסוס כוח משיכה המתקשר למיניות וכוח שכנוע ייחודי.
במיתולוגיה היוונית, ראו בסוס סמל לצ'קרת הבסיס, לכוחו של הקונדליני ולעוצמה פיזית ומינית. אילוף סוסים התקשר ליכולת לשלוט בדחף המיני ודחפים נוספים.
במיתולוגיה היוונית העתיקה, מרכבתו של הליוס אל השמש הייתה רתומה לארבעה סוסים. סמל לחיבור בין השמש- יסוד האש והאון הגברי.
אצל האינדיאנים הסוס סימל עוצמה אישית, שליטה ובקרה על הסביבה. גניבת סוסים הייתה גניבה של כוח. האינדיאנים זיהו בסגולת הסוס קשר גם למסעות אסטרליים, ליכולת לעבור דרך העולמות, כדי לקבל מידע וכוחות של ריפוי. טד אנדרוס בספרו "שפת החיות" מספר שהסוס התקשר לטקסי קבורה והיכולת לעבור לעולם הבא ולחזור ממנו. יש הטוענים שלסוסים יכולת לחוש בנסתר ולזהות את כוחותיו החיוביים או השליליים של האדם שמולם.
התוף השמאני מכונה גם "סוסו של השמאן " כיוון שהוא מאפשר את הדהירה או המעוף של הנשמה לעולמות אחרים.

הסוס מלמד אותנו להתגבר על קשיים. פיזיים ורגשיים. על ידי הגדרת מטרות וכמיהה אליהן. בין שמטרות אלו הן קריירה או גילוי ארצות רחוקות. כחיית טוטם, יצור אציל זה מלמד אותנו לתמוך בזולת. הסוס הוא תומך בכל הווייתו. זוהי עוצמה הנובעת מאכפתיות, חמלה, נכונות לתמוך באחר ויכולת להביא את כל כשרונותינו לידי ביטוי.
את העוצמה והכוח הפיזי של אנשי הסוס תמיד מלווים רכות, אהבה, חופש ונתינת אמון. בטבע הסוסים חיים בעדרים. לאנשי הסוס חשוב לחוש שגומלים להם על תמיכתם. חשוב להם לחוש נאהבים וחלק מהעדר או השבט.
סרטים כמו "הלוחש לסוסים" על פי ספרו של ניקולס אוונס או "סוס פרא" המצוייר, מלמדים אותנו על סגולותיו הייחודיות של הסוס.
הסוס מזכיר לנו להישאר במרכז שלנו מחוברים לעוצמה הפנימית גם כאשר אחרים מנסים "לרכב עלינו". הוא מזכיר לנו בעדינות ואהבה רבה שכל הדרכים לגיטימיות ולכל אדם הזכות לצעוד בדרך האדומה המקודשת על פי השקפתו ואמונותיו.

טוטם השועל

מאת: אורלי נירן יהלום

יש הרואים בשועל ובתחבולותיו סמל לערמומיות. אנשי השועל אינם בהכרח ערמומיים במובן שלילי, אך הם יודעים להתבונן מהצד ולראות הרבה יותר ממה שאנו מייחסים להם, מבלי להיראות. כאשר השועל מתגנב חרישית לתוך חייכם, אתם נקראים להתחבר לשקט ולהפוך כמו זיקית לחלק מהסביבה. פתחו את עינכם, התבוננו במעשיהם של האחרים והקשיבו למה שקורה סביבכם. היו נוכחים וערניים אך בלתי נראים. בכך תתנו ביטוי לסגולת השועל. נוכחות מסוג זה דורשת מכם להיות קשובים לאינטואיציה שלכם. שימו לב ל"תחושות הבטן" שלכם. לימדו לסמוך על מה שאתם חשים ולדעת את המובן מאליו גם אם הוא בלתי נראה ברגע זה. צפו את ההתרחשות הבאה והתכוננו לקראתה.

בתרבויות רבות כיבדו את כוחו וסגולותיו הייחודיות של השועל. במצריים הוא נחשב לנושא מתנות האלים, בפרס לשומר ומלווה המתים, בסין לקוסם השולט בסגולת שינוי הצורה, על פי האמונה של שבט האפצ'ים השועל הוא זה שגנב את האש והביא אותה על זנבו הדולק לבני האדם.
אנשי השועל, מחוברים לכוחות כישוף, לעוצמת האנרגיות הנשיות ולמסתורין הלילה שבחסותו פועלים השועלים.
אלה הנותנים לסגולת השועל מקום של כבוד בחייהם פותחים שער מקודש למיצוי מלא של האינסטינקטים שלהם ושל חמשת החושים גם ברבדים אנרגטיים. לשועל ראיה חדה מאוד ויכולת לקלוט גם ישויות שאינן פיזיות ונמצאות בין הממדים, סגולה זו פותחת את אנשי השועל לקשר עם פיות ושדונים. אך החוש החזק שלהם הוא חוש הריח, אלו שהשועל הוא חיית הטוטם שלהם, רגישים במיוחד לריחות ומבדילים גם בדקויות שלהם. היבט נוסף המביא לידי ביטוי את רגישותו הרבה של השועל וחושיו העל טבעיים קשור לפרווה. השיער משמש כאנטנה ומאפשר העצמת הקליטה העל חושית. איכויות אלו הן הביטוי המלא לחוויית החיים המשלבים בין הממד הפיזי והממד הרוחני על פני אימא אדמה. השועל הוא מורה דגול לתורת ההסוואה שינוי הצורה וההישרדות. הוא כורת ברית של הגנה עם צמחי היער, הסלעים, העצים והשיחים להסוואת צעדיו והטמעה בין הממדים והצללים. טד אנדרוס בספרו "שפת החיות" מייחס את סגולת השועל לקוסם מרלין שהיה רוב חייו נעלם ונחבא אל הכלים למרות יכולותיו המופלאות ועוצמתו כקוסם. הוא נהג להתחפש לרועה צאן, איכר או מקבץ נדבות עני ולהצניע את עצמו כאשר היה נכון עבורו להיעלם או להגן על עצמו.

שועל

השועלים הם ציידים מיומנים אך גם אוכלי פירות. השועל בכרם הענבים שאנו מכירים ממשלי קרילוב מלמד על משיכתו של השועל למתיקות הנובעת מהגשמה ונתינת פרי. סבתא טווילה זקנת שבט הסנקה לימדה אותי שחכמתם של אנשי השועל היא להביא לידי ביטוי את רגישותם הרבה וכשרונותיהם ולהגשימם לפירות של יצירה מקורית.
אלו שהשועל מלווה אותם בפסיעותיו הרכות, יתגלו כעובדים משקיענים, בעלי יוזמה , רעיונות גאוניים, ראיה קדימה ומעורבות. באהבה וזוגיות הם חברים תומכים וחשובה להם מאוד תחושת הביטחון הרגשי. אנשי השועל מאוד רגישים, אינטואיטיביים וקשובים לרחשי ליבם של בני זוגם.
ישנם מינים רבים של שועלים וניתן למצאם במרבית אזורי כדור הארץ. השועל הנפוץ שאנו מכירים, מכונה גם שועל אדום בשל צבע פרוותו. אנרגיה דומיננטית זו של הצבע האדום מחברת למרכז הבסיס. לחיות, הישרדות וקשרי דם. אולי משום כך, הילידים האמריקנים רואים בשועל מרפא ומגן המשפחה. שמירה על היקרים לנו מכל כרוכה ביכולת הסתרה. גורים בטבע נושאים בדרך כלל צבעי הסוואה מודגשים יותר מאלו של הוריהם. שמירת המשפחה דורשת ערנות ואינטואיציה מצד הבוגרים. אימוץ סגולת השועל, תמלא את חייכם בשמחה הנובעת מתחושת אינטואיציה חזקה ובהירה ו וביטחון מלא ביכולתכם להשיג כל דבר ולהגשים את הפוטנציאל הטמון בכם.

טוטם הדולפין

מאת: אורלי נירן יהלום

בתרבויות עתיקות רבות ראו בדולפין מתנת האל. כחיית טוטם מלווה, מביא הדולפין לחיינו את הסגולה של נשימה ושימוש במקצב וצליל הבוראים יצירה חדשה.
בספר "שפת החיות" מציין טד אנדרוס שבנצרות הקדומה הדולפין היה סמל לגאולה.

הדולפינים הם ממשפחת הלווייתנאים, הכוללת מהגדולים שביניהם את האורקה והלוויתן השחור ועד לקטנים כמו הדולפין, דולפין הנהרות, פוקנה, קטלן ועוד.
הדולפין נחשב לאחד היצורים האינטיליגנטים. יש הטוענים שרמת האינטיליגנציה של הדולפינים גבוהה כמו זו של האדם. למרות שהוא נראה כמו דג הוא בעצם יונק בעל דם חם הנושם אויר וצאצאיו יונקים חלב אם. פעמים רבות מופיע הדולפין כחיית עוצמה או במפת הטוטם של אנשים הסובלים מאסטמה ובעיות נשימה אחרות.
הדולפין ממקד את תשומת לבנו בנשימה וחיבור לקצב הפנימי. הדולפין (שלא כמו האדם הנושם באופן אוטומטי) נושם מרצון. השליטה בנשימה היא המפתח לכוחו של הדולפין. הדולפינים נושמים רק בעלותם על פני המים. כאשר הם נמצאים מתחת לפני המים הם מחזיקים את נשימתם. הם עושים זאת על ידי האטת קצב הלב. לדולפינים יש יכולת לשלוט על שליחת החמצן למקומות שונים בגופם, לכן כאשר הדולפין צולל הוא יכול לשלוח את החמצן רק למקומות החשובים ביותר לתפקודם: הלב והמוח. לדולפינים ריאות והם נושמים דרך חור החמצן הנמצא בראשם. חור זה נסגר באופן הרמטי על ידי שרירים חזקים כאשר הדולפין צולל.
הדולפין כמדריך נשמה מעורר בנו את ידע הפנימי העתיק של חיי שלוה ושפע המבוססים על פסקי זמן להנאה, מנוחה ונשימה.
חיים פירושם נשימה. אבל הנשימה היא הרבה יותר מהישרדות עבורנו. היא פועל יוצא של קצב פנימי בין נתינה (הוצאת אויר) וקבלה (הכנסת חמצן). היא מלמדת אותנו על קצב החיים האישי המתאים לנו. כאשר אנו שבויים במשימות החיים והצורך לשרוד הנשימה שלנו הופכת קצרה ושטוחה. הדולפין מלמד על שימוש בנשימה לשחרור רגשות מודחקים ולחצים נפשיים. פניו המחייכים של הדולפין וחן קפיצותיו מזכירים לנו לשלב בחיינו קשב, תבונה, הרמוניה ואיזון בין רצינות ושעשוע.
סגולה נוספת של הדולפין היא ראיה באמצעות קול, כלומר שימוש בסונאר. בנוסף לראיה רגילה, הדולפינים מאתרים חפצים ומזון על ידי שליחת גלי קול. הדולפינים משמיעים סדרות של נקישות וצלילים הפוגעים בחפצים במים וחוזרים אליהם בצורת הד. על פי ההדים יכולים הדולפינים לחוש בגודל החפץ שבמרחב ובמיקומו. כך הם יוצרים במוחם מפה של המרחב בו הם חיים. היכולת שלהם להבחנה בין חפצים ובעלי החיים השונים סביבם היא ברמות גבוהות מאוד של דיוק.
סגולת הסונאר טומנת בחובה כוח הנובע משימוש בקול וצליל ומעידה על עדינותם של אלה אשר הדולפין בן לווייתם. התקשורת שלהם עם סביבתם מבוססת על שליחת מסרים מילוליים וגישוש אנרגטי לבדיקת תגובתו של האדם שמולם לפני ביטוי מלא של עמדה, או רעיון. הדולפין מלמד אותנו לבטא את עצמנו באופן שוטף, ובהיר. הוא מביא לחיינו יכולות של קלילות ונעימות שיחה בחברה, חיוך ורוגע.

היוונים ראו בו את שליח האלים השומר על יורדי הים.
סגולת הדולפין היא ידיעת כוחו של הים ועוצמה בשימוש בקסמים הקשורים ליסוד המים. יסוד זה היווה מאז ומעולם סמל לפריון, נשיות, מיניות ומסתורין הכוח היוצר. הדולפין מלמד אותנו כיצד להיות יצירתיים, דרך קשר מקודש עם העולמות העליונים לצורך קבלת רעיונות חדשים והגשמתם בהוויה הפיזית.
למים גם איכות של טיהור. (בספרי "בינת הלווייתן" תוכלו למצוא תהליך של דמיון מונחה לטיהור באמצעות יסוד המים.) הדולפין ילמד אתכם לטהר עצמכם מרגשות שליליים ומתחים באמצעות מים ונשימה.

הנשימה, המים והקול שלושתם שזורים במהות החיים על פני אימא אדמה ובעוצמת היצירה. כדי לשיר או להשמיע קול אנו זקוקים לאוויר. השימוש בקול ובנשימה ככוחות יוצרים נחשב מקודש בתרבויות עתיקות רבות ומשמש עד היום בתהליכי הריפוי השמאני. שימוש נכון בנשימה והפקת צלילים הוא המפתח למגנוט הדברים שיעזרו לנו לקדם את חיינו ומימוש חלומותינו. זוהי תקשורת, שפה של צלילים ושימוש במקצב, אותה מורה לנו הדולפין.
בסדנאות שירה מרפאה אנו חווים את עוצמת היצירה המשולבת בקול ונשימה.
הדולפינים, אוהבי משחק, סקרנים מאוד מטבעם ונמשכים לחקירת הנסתר. איכות זו חוברת לכשרון של יכולת לעבור לממדים חדשים, ופותחת שער לתקשור והבאת מסרים ייחודיים. היכולת לשזור בין יסודות המים והאוויר מאפשרת לאנשי הדולפין להגשים את ייעודם דרך יצירתיות יוצאת דופן.
אלו שהדולפין בן לווייתם, מוזמנים לבדוק האם קיים איזון בחייהם בין הנאה ועבודה. האם הם מוכנים לתת אמון בזרימה של החיים, לשחרר לחץ, להתרווח ולנשום. זקוקים לשינוי בחייכם? צרו אותו דרך נשימה ושימוש בצליל ואל תשכחו לחייך.