תגית: שפע

טוטם התאנה

מאת: שי-אל נירן יהלום

התאנה היא אחד משבעת המינים שהתברכה בהם ארצנו. בדרך כלל צומחת בסמוך למעיינות ובמקומות בהם היא צומחת, יכולה להעיד נוכחותה על מאגר של מי תהום.

כאשר אנו מתבוננים על עץ תאנה, הרושם הראשוני שלנו הוא תחושה של רכות. מעין חיבוק. ענפי העץ רכים למראה, לכמעט חלקים למגע, לא חידודים ובליטות מיוחדות. זורמים בתנועה רכה.

העלים משורטטים, מצוירים בקו מעודן ואסתטי. גם פרות התאנה עגלגלים מלאי רכות וזרימה.

כל אלו מזכירים את הגוף הנשי. זוהי התאנה, נשית, עוטפת ומלאה באהבה. התאנה היא אחד משבעת המינים שהתברכה בהם ארצנו. הקשר החזק בין התאנה למים והאנרגיה הנשית של עץ זה, מביאים לידי ביטוי חיבור ליצירתיות ופריון ושפע.

מהתאנה אנו יכולים ללמוד על יצירת שפע בדרך הנשית. העלים המשורטטים בצורת כף יד פתוחה מלמדים דרך של נתינה והזנה מתוך שמחה ונוכחות רכה. ללא מאבק. ללא חשש ודאגה ליום המחר. הקווים המעוגלים הן של העלים והן של הענפים והגזע משדרים רכות והכלה וכך גם פרות התאנה המתוקים.

התאנה היא העץ הראשון המוזכר בשמו המדויק בספר התנ"ך.

תאנים2

כאשר אני חושבת על הסיפור התנכי, בו בחרו אדם וחווה לכסות את מערומיהם בעלי תאנה, עולה בי החיבור להכלה והגנה. תחושה של משפחתיות. מעבר לכך שהעלים גדולים, רחבים ונוחים ונעימים למגע, התאנה בעצם מגינה על האינטימיות של אדם וחווה ומכילה את רגשי הבושה שחשו. היא תומכת בהם ברגע שהוא ללא ספק סוג של משבר. זוהי אנרגיה נשית, אימהית העוטפת ומגוננת.

התאנה אינה עץ ראוותני ובולט בשטח, אך היא מלאה בנוכחות ועוצמה. פרות התאנה, כמעט נסתרים, נבלעים בין העלים. צבעם אינו בולט למרחוק. המהות הנסתרת, היא חלק מהאיכויות הנשיות על פני הפלנטה שלנו. הרחם הנשי נסתר ומאפשר התפתחות ותהליכים המובילים ללידה והגשמה. גם אברי המין הנשיים נסתרים, לעומת אלו של הגבר. מסתורין והצנעה הם חלק מטוטם התאנה. ה"מיסתוריות" הזו באה לידי ביטוי בדרך ההאבקה ובפרות התאנה שאנו אוכלים.

פרי התאנה מכונה "פגה" ובעצם אינו בדיוק הפרי עצמו. פרות התאנה הם בעצם תפרחת של הגרגרים המתוקים הנמצאים בתוך הפגה. הפרחים של התאנה נסתרים מהעין ומתפתחים לפרות מתוקים בתוך הקליפה הירוקה סגלגלה. צורת פריחה זו של פגה אופיינית לעצים ממשפחת הפיקוס.

גם הפיקוסים וגם התאנה שייכים למשפחת התותיים.

כיוון שפרחי התאנה (גם הזכריים וגם הנקביים נסתרים, היא מופרית על ידי סוג זעיר של צרעות, המצליחות להשתחל לתוכה דרך פתח זעיר בפגה. צרעות אלו  זקוקות לפרחי התאנה, עליהם הן מטילות את ביציהן כדי להתרבות  ו"בתמורה" הן מאביקות את עצי התאנה. המעניין הוא שדווקא התאנים הגדלות בארץ הן מקבוצת התאנים שאינן זקוקות להפריה על ידי צרעות כדי לייצר פרות מתוקים. הפרות של עצי התאנה הנקביים מתפתחים גם ללא האבקה. אך אם יופרו על ידי האבקה תהיינה התאנים גדולות ומתוקות יותר.

התאנה מסייעת לסביבתה ולאדם בתחום נוסף והוא הדברה ביולוגית. נטיעת עצי תאנה בקרבת מטעים של עצי זית, תורמת בהגנה על המטעים מפני טפילים בצורת פשפשים מסוג מסוים.

אנשים הנושאים את השם תאנה או רואים בה טוטם (מדריכה רוחנית), הם אוהבי משפחה, הרמוניה, נתינה ויופי. דואגים למשפחתם ולזולת. אנשי התאנה יצירתיים מאוד ובדרך כלל משופעים בכישרונות אומנותיים.

המילה תאנה נותנת בחיבור אותיות בגימטריה את המספר 6. מספר הנושא תדר של אהבה יופי והרמוניה ומקושר לאלת היופי והאהבה ונוס. אנשי התאנה נחנו ביופי חיצוני ופנימי ומשיכה מינית. הם שואפים תמיד להרמוניה ושלמות בחייהם.

התאנה נחשבת עץ מקודש לאיזיס האלה המצרית המייצגת נשיות הזנה, חמלה וחיים ומוות.

לא במקרה, כאשר מתוארים בספר התנ"ך חיי שפע, שלווה  שגשוג ושלום, הם באים לידי ביטוי במילים "איש תחת גפנו ותחת תאנתו. "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה."

כאשר עברנו לבית בו אנו שוכנים כעת, הופתעתי לגלות שהבית נבנה סביב עץ התאנה שצומח בחצר. באזור בו עומדת התאנה, נוצרה מגרעת בבית כדי לאפשר לעץ להמשיך ולצמוח במקומו. ואכן התאנה שלנו מגיעה כבר לגובה של ששה מטרים, מלבלבת בקיץ בשפע עלים ירוקים ונותנת לנו את פרותיה. אולי נכון יותר לומר שהתאנה לא שלנו, כי אם אנו "של התאנה". כבר מתחילת שהותנו בבית

קיבלתי את הרושם שהתאנה בעצם שומרת עלינו. שורשיה בקרקע שבקומת החניה, אנו נהנים מיופיה ומהציפורים החוגגות סביבה כאשר אנו מתבוננים מחלון חדר האוכל שלנו, בכל ארוחה, ומתבוננים בנוף שופע העלים מחלון פינת העבודה בקומה השניה. התאנה צומחת וחיה איתנו בכל קומה כשכנה צמודה כמעט לחלוננו. ללא ספק זוהי זכות גדולה.

קורס רפואת השמאן

קורס רפואת השמאן משלב התנסות חווייתית בהכרת הפילוסופיה האינדיאנית על פי שבט הסנקה וחיבור לשינוי מציאות דרך ריפוי שמאני מעמיק, המאזן את הנפש. כל זאת בהכוונה וליווי שלנו להתפתחות האישית שלכם.

הקורס מעצים את יכולות התקשור והבנת המסרים שאתם מקבלים. מפתח את יכולת ההכוונה עבורכם ועבור אחרים. מסייע לפתיחת העין השלישית (באופן מאוזן) ומחזק את הראיה העל חושית.
בנוסף תקבלו כלים ייחודיים לאבחון אישיות עבורכם ועבור המטופלים (ילדים ומבוגרים), דרך עבודה עם חיות וצבעים.

להיות שמאן זוהי בחירה של הנשמה בחיבור מחודש לטבע, לדרכי הריפוי העתיקות ולמיסתורין הגדול החובק את חיינו. מטרת הקורס לפתוח בפניכם דרך אל העצמי לחקירת העוצמה הפנימית, יכולות הריפוי והקסם שלכם, ובהירות מחודשת לגבי הבחירות שיקדמו אתכם להגשמת חלומותיכם. אנו אורלי ויוסי, שמאנים מיומנים בהנחיית אנשים פנימה, אל תוך העוצמה האישית והחוצה להגשמת מטרותיהם בחיים. מזמינים אתכם להצטרף אלינו לדרך השמאן.

במרכז מעוף מקודש בקרית טבעון.
משך הקורס גמיש עם מפגשים מרוכזים, אחת לחודש.

פרטים בטלפון:0722333824, שי-אל.

מהנושאים הנלמדים בקורס:

  • טוטם החיות האינדיאני.
  • קסמים וכישוף לצרכי ריפוי (11 הצמחים שכל מכשפה צריכה להכיר).
  • תקשור עם עולם הטבע וקבלת מסרים אישיים + בחירת כיוון וצבע.
  • הכנת חפצי עוצמה וכישוף.
  • גלגל הצבעים האינדיאני.
  • הכרת ה"אסטרולוגיה" האינדיאנית ומשמעותה עבורנו. גלגל הסגולות.
  • חלימה ומסעות שמאנים לריפוי.
  • טיהור אנרגטי, הכרת עץ החיים השמאני. שבעת הכיוונים המקודשים.
  • איזון פנימי דרך ארבעת היסודות.
  • הכירות עם נושא של קמיעות ומגינים אינדיאנים, והכנת "שילד" מגן אישי.
  • אנרגיית הלבנה המשתנה מדי חודש.
  • ישויות הטבע, להיות שמאן של פיות.
  • קריאה בקלפים אינדיאנים ואבנים.
  • רוח הצמחים-תדרי הריפוי של הצמחים, התאמת הצמח לבעיה האישית. אבחון והכנת תמציות אנרגטיות.
  • שירה שמאנית מקודשת.
  • איסוף רסיסי נשמה.
  • ריפוי הדובה הלבנה.

 מהמשובים שקיבלנו
"גלגל הצבעים וחיות הטוטם עזרו לי להבין יותר לעומק מי אני ואיך אני צריכה להתנהל פה בעולם."

"אני מרגישה שקיבלתי את עצמי בחזרה – כלומר אני מרגישה שלמה יותר, עוצמתית יותר."

"תודה רבה רבה על ההזדמנות לחוות איתכם את רכישת הידע, את התהליכים, על הזדמנות לפגוש גם אתכם וגם את הקבוצה המדהימה שנוצרה ועל ההזדמנות לחזור לשורשים שלי כשמאנית כאישה וכאדם בכלל."

"השינוי שעברתי בקורס הינו פנימי ומשמעותי מאוד, גילוי של עולם חדש של השמאניזם ועולם השמאניזם בתוכי, ההיזכרות בכל מה שידעתי ושכחתי. מרגישה שהתחברתי בחזרה לעולם עתיק בתוכי, לעולם של טבע, ישויות, חיות, מוזיקה והרבה פשטות."

מוזמנים להשאיר פרטיכם ונחזור אליכם:

שם *

טלפון *

דואר אלקטרוני *

הערות

 

טוטם התרנגולת

מאת: שי-אל נירן יהלום

תרנגול הבית הוא עוף מבוית. בתנ"ך המילה תרנגול אינה מוזכרת. ובמקומה מצוין השם שכוי. המילה תרנגול בעברית מקורה כפי הנראה באכדית ובמילה תרלוגל שפרושה, עוף המלך.

התרנגולת נושאת סגולות ריפוי של הזנה, פריון, אימהות, שלווה והרמוניה. עוף קהילתי האוהב להיות חלק מלהקה. בנוסף מסמלת התרנגולת מיניות, הן בהקשר לפוריות והן בהקשר להנאה, נשיות וחיבור לחיות.

התרנגולות מסמלות פוריות בגלל יכולתן להטיל מספר רב של ביצים. אם התרנגולת מלווה אתכם כחיית טוטם, ניחנתם ביכולת להביא פריון והספק גבוה בכל תחום בו אתם עוסקים.

התרנגולת אוהבת את המתחם הביתי של הלול וסביבתו, היא חיה משפחתית והקשר עם אפרוחיה חשוב לה. אנשי התרנגולת אוהבים את השקט והשגרה שבחיי המשפחה ובמיוחד חשוב להם לטפח את הצעירים במשפחה. לפנקם ולשמור עליהם קרוב אליהם.
בגלל הנוחות וההגנה שבלול וסביבתו, לא תמיד מוכנה התרנגולת לשינוי. כאנשי תרנגולת, עליכם לזכור שכדי לממש את הרעיונות הרבים ולהגשים את סגולת הפריון שלכם ואת הכשרון להתקדם, חשוב שתעזו לנסות תחומים ומקומות חדשים ולצאת מדי פעם מאזור הנוחות שלכם.

תרנגול

התרנגולת חיה חברותית ובעלת אופי נוח, היא נהנית מאוד בחברותא, אך היא זקוקה גם למרחב אישי בו תחוש בטוחה להסתובב עם אפרוחיה. אנשים שזכו בחיה זו כמורה, זקוקים לפרטיותם ולא אוהבים כשאחרים נכנסים למרחב הפרטי שלהם ללא הסכמתם. התרנגולת חיה שלווה אך כניסה למרחב שלה עלולה לעורר בה תוקפנות ולא תעבור בשתיקה.
כאשר אנשי התרנגולת יוצאים מאיזון הם יכולים להיות עצבנים, חסרי שקט ותוקפניים גם כאשר לא הותקפו ולהוציא את הדברים מהפרופורציות הנכונות. הראיה, היא נקודת תורפה אצל אנשים אלו, לא תמיד הם מזהים נוכלים שמעונינים לנצל את שפע הנתינה, ההזנה וטוב ליבם.

סגולה המאפיינת את התרנגולים, היא החיבור שלהם לאדמה. הם אומנם עופות, אך אינם מסוגלים לעופף ומבלים את מירב זמנם על האדמה, בה הם מוצאים את מזונם. חיבור זה מלמד את אנשי התרנגולת להישאר עם שתי רגליים על הקרקע בזמן שהם מרשים לעצמם להתעופף בחלומותיהם. יסוד האדמה והבנת ההתקדמות האיטית יותר בפיזי, היא שעור חשוב עבור ביטחונם האישי.

חוש הומור וקלילות הן איכויות נוספות שסגולת התרנגולת מלמדת. סגולות אלו קשורות לנשיות, להנאה שבבילוי עם חברים, לקרקוע ובעיקר ליכולת לראות את החיים מנקודת מבט קלילה יותר, כמו גם יכולת לצחוק על עצמנו. הנטייה של אנשי התרנגולת לשקוע בעצבנות ומרה שחורה בשל דברים קלי ערך, צדקנות ולעיתים רברבנות, בהחלט מתאזנת דרך החיבור להומור טוב ומרפא.

היבט אחר הנקשר לתרנגולים הוא קורבנות והגנה על המשפחה והקהילה. באינדונזיה, בטקסי שרפת גופות השתמשו בתרנגול או תרנגולת להרחקת אנרגיות שליליות שעשויות להופיע במהלך הטקס. האינדונזים קושרים את רגלי התרנגולת כך שלא תוכל לברוח ממתחם הטקס, מתוך אמונה שאם תגענה רוחות רעות הן תכנסנה לתרנגולת ולא לבני משפחת הנפטר. בסיום הטקס, הוחזרה התרנגולת לחצר המשפחתית.

בדת היהודית, נהוג לסובב תרנגול או תרנגולת סביב הראש בערב יום הכיפורים ולהכריז על העוף באופן סמלי כלוקח על עצמו את חטאי האדם. העופות נתרמו למאכל לעניים ונועדו להזכיר לאדם שחייו תמיד נתונים בידי אלוהים.

אלו שמחוברים יותר לאיכות של התרנגול, נחנו בחוש צדק מפותח, בכשרון לארגון ויכולת להיות מנהיגים מוצלחים. המעמד חשוב להם מאוד ויש להם צורך בתשומת לב. חרוצים, נחנו בהבנה פיננסית מעולה, שואפים לפרפקציוניזם, שמים לב לפרטים ומשקיעים בהופעתם החיצונית. אנשי התרנגול בהחלט אוהבים להתהדר בלבושם ולהיות מרכז האירוע. צבע משמעותי עבורם כך שתוכלו לראותם נהנים מלבוש ססגוני ודומיננטי הממקד אליהם לא פעם את המבטים.

בכל התרבויות נקשר התרנגול, כמו התרנגולת למוות וללידה וחיים לגרוש האפלה מתוך אומץ והפצעת האור. ביוון העתיקה האמינו שהתרנגול בעל עוצמה וכוח המרתיע אפילו אריות ולכן נחשב לחיה המלווה את האלים ארס, הרקולס ואתנה. בנצרות האמינו כי קריאת התרנגול הראשונה עם שחר, מגרשת את השטן. במאה השישית לספירה באנגליה, כאשר הקדוש גרגורי הגדול הכריז עליו כסמל הנצרות הפך התרנגול לאהוד במיוחד וסמל לאור הזריחה המפיג את אפילת הלילה והרוע. במאה התשיעית הקדוש ניקולס הורה להציב את דמות התרנגול על צריחי הכנסיות.

באסטרולוגיה הסינית מופיע התרנגול כאחד משניים עשר המזלות וכמו התרנגולת, מביא עמו שפע לאלו שנולדו בחודש או בשנת התרנגול. בתרבויות רבות, מהווה התרנגול סמל לאומץ וגבורה. גם ביהדות מסמל התרנגול חיבור לאנרגיה הגברית ומכונה גבר.

בגלל קריאת התרנגול בבקר ואהבת הקרקור של התרנגולות, הם מתקשרים גם לכוח הקול ולהקשבה פנימית, הבנת השפה והעוצמה שבתקשורת מילולית.

טוטם הפרה

מאת: שי-אל נירן יהלום

הפרה היא בעל חיים, שקט, רגוע ומלכותי. עבור ההודים היא מסמלת את אימא אדמה, האלה הגדולה, המזינה ונותנת שפע ולכן נחשבת כקדושה. הפרה איטית ומכובדת בהתנהלותה ונוכחותה בולטת בשטח. חיה מדהימה שמחוברת לאימא אדמה והבנה עמוקה של חיים מלאי חזון בתוך ההוויה הפיזית. לפרה ארבע רגליים וגם ארבע קיבות המעידות על עיכול איטי ויסודי המאפשר לפרה לאכול כמויות עצומות כמעט בלי ללעוס ולעכל את האוכל בקצב המתאים לה מאוחר יותר. אם הופיעה הפרה כמורה רוחנית בחייכם, עליכם לקחת את הזמן כדי לעכל חוויה או אירוע משמעותי ולא למהר ליצור חוויות או התקשרויות חדשות. המספר ארבע מייצג את ההוויה הפיזית הכלואה בתוך ארבעת היסודות; אדמה, אש, אויר ומים. הוויה פיזית מביאה לחיינו שעורים של כוח סיבולת וסבלנות. איכויות אלו הן חלק מסגולת הפרה. המספר ארבע מסמל יציבות. בסיס איתן. זוהי הפרה. מתוך האיכויות מלאות השפע והיציבות שהיא נושאת נובעת יכולת נתינה אין סופית של חלב, בשר, עורן של הפרות, משמש כחומר גלם עבור מוצרים רבים ובנוסף משתמשים בעצמות הפרה להכנת דבק ואפילו כלי בית. הפרה היא סמל לאימהות והזנה ללא הרג, כיוון שאנו יכולים להנות מחלבה ולייצר ממנו מוצרי מזון רבים. בתוך החיבור המהותי של הפרה להוויה הפיזית קיים גם היבט של ראיה גבוהה יותר של המציאות והבנה העוצמה שבאימהיות ובהענקה לזולת.

הפרות הן אימהות מסורות ביותר וקשורות מאוד לעגלים. הן מיניקות אותם ומלקקות ומטפחות את עגליהן. אלו שחיה מלכותית זו מלוה אותם, יהיו הורים קשובים ומסורים מאוד לילדיהם. כמו כן, פרות הן חלק ממשפחת הבקר ואוהבות כמו כל סוגי הבקר לחיות בעדר. אלו הרואים בפרה מורה רוחנית, מחוברים מאוד למשפחת המקור ומטפחים את קשרי המשפחה שלהם. בדרך כלל קשורים מאוד לאם.

פרה ועגל

בתרבויות רבות סימלה הפרה את המהות הנשית והשפעת הירח על תת המודע שלנו המסמל את המים, היסוד הנסתר על פני אימא אדמה. לכן, יש הקושרים בין הפרה והפר לפריון ועוצמה מינית. קשר זה בא לידי ביטוי בשורש פ.ר.ה. המשותף לכל המילים הקשורות בפריון ופוריות. אני מוצאת קשר עמוק בין הפרה ואלת היופי והנשיות ונוס. המלה פרה מסתכמת בגימטריה בספרה 6 המייצגת את ונוס ובהחלט מתחברת לסגולה של יופי, איזון והרמוניה. לאנשי הפרה הקשורים להשפעת מזל שור, יופי חיצוני וחוש אסתטי. נשים שהפרה מלווה אותן כחיית טוטם בדרך כלל יפות, נשיות מאוד ואימהיות. הן צריכות ללמוד לשים את עצמן במקום ראשון ולהתנהל בשלווה ובמלכותיות. לתת לאלו המעריכים את הנתינה וההקרבה שלהן וללמוד לקבל תמיכה ולעמוד על שלהן. הפרה מביאה לידי ביטוי איכות של ראיה במספר רבדים: הן בהיבט האסתטי, בראיה הפיזית ויכולת לראות חזיונות ולנבא את העתיד ובנוסף ניתוח המציאות מנקודת מבט גבוהה ופרספקטיבה נכונה. מדיטציה כמובן היא חלק מראיה זו. זהו חלק מהעוצמה הנשית העמוקה המלווה חיה זו. אלו שזכו במורה זו כמדריכה לחיים אינם ששים לצאת לקרב, ואם מישהו מנסה להסיט אותם מהדרתם ושלוותם האישית, הם יבחרו לזוז הצידה ולא "להישאב" לדרמה שהאחר מביא. כובד ראש ומחשבה תחילה הנובעות מהכלת הסיטואציה, הן חלק מסגולותיה הנשיות של הפרה. כפי שציינתי אנשי הפרה אינם נלהבים למלחמה, אך אם הם מוצאים עצמם בקרב מול הזולת, הניצחון מובטח להם בזכות, כוח הסיבולת והעקשנות שהיא חלק מאופיים.

היבט נוסף משמעותי עבור אנשי הפרה, הוא החיבור לטבע והצורך במרחבי דשא וגבעות ירוקות בנוף בו הם חיים. גם אם הם גרים בתוך עיר, תמיד ימצאו זמן לבלות בטבע.

חתחור (או ח'וואת או חר) היא אלת היופי, האהבה, המוזיקה והמלחמה במיתולוגיה המצרית. היא מתוארת לעתים בדמותה של אישה יפה שעל ראשה קרני פרה, ולעתים כפרה מעוטרת בשמש. חתחור מקושרת לאהבה הנשית, לאימהות, לפריון, לידה ושמחת חיים, ונחשבת לאחת האלות החשובות ביותר בתרבות המצרית הקדומה, בכל תקופותיה. היא לעתים נחשבת לבת מלוכה, ול"אדונית המערב" שמקבלת בברכה את המתים בעולם שאחרי-המוות. העיר בה התרכז הפולחן לאלה חתחור הייתה דנדרה במצרים העליונה. חתחור היא גם אלת אלת הטורקיז,אלת המלכית (פוך לעיניים), אלת עץ השקמה ואלת השמים.

גברים וגם נשים שבמפת הטוטם שלהם מופיעה הפרה, ללא ספק, חוו גלגול חיים במצריים העתיקה ונושאים את הידע המקודש שנשמר במסתורי הפירמידות. אכילת בשר פרה בהיקף גדול כפי שמקובל בתרבות המערבית, מלמד על הניתוק שחברה זו חווה מאימא אדמה וחיים מאוזנים והכרת תודה לטבע. אפילו בהודו, שבה נחשבת הפרה לקדושה, חלה בשנים האחרונות עליה בצריכת בשר פרה, שלפעמים נמכר כבשר בופאלו שאינו נחשב לקדוש. הדרישה לבשר פרה בקרב המוסלמים והשכבות העשירות בהודו הביאה לכך שפרות המשוטטות ברחובות נגנבות ונמכרות למשחטות לא חוקיות. הניצול האינטנסיבי של חיות עדינות אלו מקביל לניצול וחוסר הכבוד למשאבי הטבע ולאימא אדמה, המספקת לנו שפע אין סופי של הזנה.

טוטם התנין

מאת: שי-אל נירן יהלום

 התכונה הראשונה שבולטת בהקשר לתנין, היא החיבור החזק של חיה זו למים. התנינים חיים בבתי גידול ביצתיים, בנהרות ובאגמים. התנין הוא טורף האורב לטרפו במים. עצם הרביצה שעות ארוכות כשכמעט כל גופו שקוע במים, מלמדת על העוצמה הגלומה בחיבור ליסוד זה ובאה לידי ביטוי בסגולות של: נשיות עתיקה, אינטימיות ואימהיות. התנינים צפים על פני המים, המאפשרים להם בזבוז מינימלי של אנרגיה, לעומת השקעת האנרגיה הנדרשת מהם בתנועה על פני האדמה.

איכות נשית זו של פסיביות ומנוחה מלמדת על סגולתם של אנשי התנין המעדיפים חיים שלווים ומאוזנים על פני סערות רגשיות. המים מסמלים את האם הקוסמית הנותנת ולוקחת חיים. פסיביות זו מזכירה מדיטציה.

כיוון שהתנינים כמו הנחשים והלטאות מושפעים מחום הסביבה, הם עולים ליבשה, כדי להתחמם ולהטיל ביצים. כל סוגי התנינים חיים במים וביבשה וסימלו בגלל איכות זו, קשר למוות ולחיים ואיזון ביניהם.

תנין

כאשר התנין שקוע במים גופו אינו נראה, רק עיניו ונחיריו בולטים על פני המים. הוא מתבונן ללא תזוזה בנעשה במשך שעות. איכות זו של "שמירת אנרגיה" והעובדה שהמטבוליזם של התנין איטי מאוד, (התנין יכול לעכל טרף גדול במשך מספר חודשים ואף לצום מספר חודשים, למשל, בתקופת החורף), מלמדות על חיים בקצב איטי מאוד זורם ורגוע. ללא ספק, סגולת התנין אוצרת איכויות נשיות רבות הבאות לידי ביטוי גם בדרך הציד הזו, השוקלת היטב את כל היבטי הסיטואציה לפני התגובה. למרות היותו טורף אכזרי ובלתי מרוסן, פועל התנין בצורה שקולה ומאוזנת ומיישם חוכמה של דרכי הישרדות עתיקות.

כאמור, התנין אינו ממהר לזוז ממקומו, אך כאשר בוחר התנין להתקדם על פני היבשה, הוא יכול להגיע למהירות של 12 עד 14 קמ"ש בשעה (יכולת זו אפשרית למרחקים קצרים בלבד).

הרבה יותר קל לתנין לנוע במהירות במים, כאשר הוא מפתל את גופו וזנבו. הזנב מסמל את העבר. אנשים שחיה עתיקה זו מלוה אותם כמורה רוחנית, מחוברים היטב לעברם ואינם נוטים להתנתק מחברי הילדות וסביבת המחיה בה גדלו. העבר משמש עבורם עוגן ומקור לביטחון אישי.

התנין הוא יצור חברותי המסוגל לחיות בלהקה, לחלוק באתר בו הוא משתזף בשמש ואפילו בציד שהוא צד. עובדה זו יכולה ללמדכם כיצד לשתף פעולה עם אנשים נוספים כדי לחיות בקהילה ברווחה. קהילה יכולה להיות גם משפחתכם הקרובה, או חברים לעבודה.

נקבות התנינים הן אימהות מסורות, תכונה יוצאת דופן בין הזוחלים. כאשר מגיע זמן בקיעת הביצים, התנינים הקטנים מתחילים לצייץ ואז עוזרת להם האם התנינה להבקיע את קליפת הביצה ונושאת אותם בפיה אל המים. גברים ונשים שחיה זו מלווה אותם כטוטם, מחוברים לאנרגיות נשיות ראשוניות ולחוכמה נשית עתיקה וקשורים במיוחד באופן אינטימי לצאצאיהם.

פרט מעניין למחשבה – בספר בראשית בסיפור בריאת העולם בראשית-  א', פסוקים 20-21 מצוין :
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים–יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. כא וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב."

לדעתי, עובדה זו נובעת מכך שהתנינים קשורים ליסוד המים המבטא כוח עוצמתי ובלתי מרוסן, המסמל בריאה והרס. לידה מחודשת ומוות שהם שני הצדדים של הכוחות הנשיים הקדומים ביותר על פני אימא אדמה. כל מוות מביא עימו גם לידה לתוך הלא נודע. התנין מסמל בריאה מחודשת ולידה לתוך מצב חדש. שינוי מהותי בחיים. אם אתם בתוך תהליך של שינוי טוטם התנין יאפשר לכם התמודדות ממקום של אומץ ונתינת אמון בלא נודע.

לתנין שיניים חזקות שנועדו להגנה והזנה. השתמשו בשיניים להרחיק את אלו שאינם רוצים בטובתכם. לימדו מהתנין, כיצד לנגוס בחיים ולחוש הנאה מהשפע שהיקום מציע לכם. אל תחששו להשתמש בעוצמתכם האישית כדי להתקדם ליעדים שברצונכם לכבוש.

בוקר מלא קסם

כמו שכתבתי בעמוד הפייסבוק שלי באחד מהמסרים האחרונים, קסם נמצא בכל מקום סביבנו. וכן……. החיבור אליו תמיד דרך חיוך ותום.

הבקר גילינו בסלון שלנו עכביש מסוג ששן שנפוץ באזור ועקיצה שלו מסוכנת וכואבת. זו לא פעם ראשונה שיש לנו בבית עכביש מסוג זה. בעיקר בחורף הם מעדיפים את החום של הבית וכיוון שאנו חיים ממש בתוך חורש מדי פעם יש לנו ביקורי פתע של זוחלים מסוגים שונים כמו עכשוב צהוב או עכביש פרוונית גדול ושעיר.
(מה שפחת מאוד לשמחתי מאז ששמנו חסימה כפולה ברווח שבין דלת הכניסה לרצפה).

אז איפה הקסם?

בדרך כלל הוצאת ששן מהבית דורשת פעולה משותפת שלי ושל יוסי ותשומת לב שהוא לא ימהר ויחמוק לפינה נסתרת. הפעם הששן היה על התקרה ואני הייתי בחדר השני עסוקה. משהו אמר לי לשחרר ולסמוך על יוסי שכבר בעל ניסיון באירועים האלה. אז הסתבר שיוסי פשוט נגע בו בעדינות עם המטאטא והעכביש ירד על קור משלו ישר לקופסא שיוסי הכין. תוך שניות נסגרה הקופסא עם מכסה והעכביש הוצא מהבית ללא פגע.

למרות החיבור שלי לטבע, לישויות הטבע ולבעלי החיים אני מרגישה שיצירת קירבה מחודשת, הסרת כל המחסומים ויצירת אמון מחודש דורשת סבלנות והשקעה.עם זאת נסים וקסמים מופלאים קורים בחיינו מאז שעברנו לגור ב"בית היער" שלנו ולמדנו להכיר את קסמי ישויות הטבע. ובהקשר לכך סיפור נוסף מהבוקר:

כמעט בכל יום אני מפזרת על המסלעה בחצר שלנו פירורי לחם עבור העורבנים והציפורים. לא פעם תהיתי עד כמה הם מודעים לנוכחותי. היום יצאתי לרגע למרפסת ובדיוק ראיתי עורבני עף לא רחוק מהמרפסת לכיוון העצים. הוא הבחין בי, עצר, חזר למרפסת שלנו התיישב מולי על המעקה של הגדר כשבפיו חתיכת לחם גדולה וקרא לכיווני שתי קריאות תודה. נדהמתי. זה היה כל כך ברור וקסום. אני מדברת עם עצים, פרחים, בעלי חיים ועדיין מחווה כזו תמיד גורמת ללבי להחסיר פעימה מרוב תדהמה ושמחה.

ולזה אני קוראת בוקר מלא קסם. ההבנה שאנו חלק מהטבע ומארג אחד עם אימא אדמה, העצים הפרחים ובעלי החיים משנה לחלוטין את תפישת העולם ממרוץ של השגיות חומרית להקשבה והכרת תודה על השפע האדיר שהטבע סביבנו מגיש לנו ברוחב לב. הרצון לאסוף "דברים חומריים" מתחלף בהכרת תודה על מסרים של קסם והארה.

העורבני בגינה שלנו. - צילום יוסי יהלום.
העורבני בגינה שלנו. – צילום יוסי יהלום.

סדנה בשמורת נחל שניר 28/1

טיילנו בשמורה המדהימה של נחל שניר.
קשה להעביר חוויה במילים אך התמונה שלפנכם בהחלט מעבירה משהו מהאנרגיה במקום שמחבר מאוד חזק לטבע, לריפוי ושינוי. צמיחה קשורה ליכולת שלנו להפנים חוויות וללמוד מהנסיון. והשמורה הזאת מאפשרת לצמוח. בעקבות זאת החלטנו לקיים סדנת יום בשמורה ביום שני 28/1. מזמינים אתכם להצטרף אלינו.

צרו עמנו קשר להרשמה!

טוטם הרימון – חיבור לשפע

מאת אורלי נירן יהלום

הרימון-אנרגיה של אש וחיבור לכריזמה, שלהבת התשוקה הפנימית הבאה לידי ביטוי באהבה שממלאת את חיינו בשפע והכרת תודה.

 עץ הרימון אחד משבעת המינים המסמלים את ארץ ישראל, מורה רוחני רב עושר, ממנו אנו יכולים ללמוד כיצד לחיות נכון יותר וכיצד למגנט שפע לחיינו. הוא מזכיר לנו לאהוב ולטפח את עצמנו כדי שיהיה לנו מספיק על מנת לחלוק עם אחרים ממקום של שפע. כאשר אנו חווים תחושה של מלאות באהבה, בכסף, בידע בתשוקה לחיים, באופן טבעי אנו מבקשים לחלוק מגביע השפע שלנו שעולה על גדותיו עם אחרים.

 עץ עדין מראה בגובה בינוני,  אך מלא חן ומושך עין במיוחד בתקופת הפריחה. פריו המושך ומלא בסגולות המיטיבות עם גופנו ונפשנו, היה מבוקש נסחר כבר מאז העת העתיקה. עץ ייחודי זה הנו סמל לכך שמלכותיות ושפע גדול אינו קשור בגובה, כוח עצום או צמרת ייצוגית ומפוארת.

 ניתן לגדל עצי רימון כמעט בכל חלקי הארץ וברוב סוגי האקלים והקרקע. הוא נפוץ בארצות הים התיכון ובארצות רבות נוספות בינהן סין ויפן. עץ הרימון נחשב עמיד וקשוח, ואנו יכולים ללמוד ממנו שיעור נאה בהסתגלות למצבים חדשים.  הרימון מלמד אותנו לפתח אורך רוח ולהודות לאימא אדמה על השפע שכבר קיים בחיינו על ידי ניצול מרבי של המנחות שהטבע מציע לנו. מתוך שמירה, התחשבות בסביבה ומחשבה גם על דורות העתיד.

רימון

 בחורף נותר הרימון ללא כסותו עומד בשלכת, הוא חוזר ללבלב באביב ופורח בחודשים אייר סיוון.

ניצת הרימון מבשרת את חום הקיץ, ועוצמת החמה. יסוד האש.

בתקופה בה מזהיבה החיטה ובשלה לקציר מתחילים עצי הרימון לפרוח בשלל פרחים בגוון כתום אדום עז, מלא שמחת חיים ותשוקה המזכיר לנו שהקיץ הוא זמן לחגיגת האיחוד בין הזכר לנקבה ומועד הזיווג בטבע. הרימון הוא גם סמל ליופי. הנובע מעלי הגביע דמויי הכתר ההופכים לחלק מקליפת הפרי וצבעיו העזים מושכי העין. השילוב בין עלי הגביע הנוקשים והחדים דמויי הכתר לעלי הפרח הרכים ואבקני הזהב מביא לידי ביטוי הרמוניה שובת עין בין  האיכות הגברית הנוקשה לרכות הנשית. איכות זו ועסיסיות גרעיני הרימון קישרו אותו לאהבה.

בשל יופיו של פרי הרימון וסגולותיו נהגו להשתמש בצורתו כמוטיב לעיטור מבנים, מטבעות, לבוש ועוד, ומקומות רבים קרויים על שמו.

 פרי הרימון, מכיל מאות זרעים בעלי ציפה עסיסית וטעימה בגווני אדום ורוד, הזרעים מסודרים בקבוצות המופרדות על ידי מחיצות דקיקות.

איכות זו של מבנה הרימון מלמדת אותנו ששפע אדיר כמו מאות גרעיני הרימון תמיד מגיע מתוך סדר וארגון עקבי, הסדר הוא הכלי המכיל את הכאוס של עוצמת היצירתיות הבאה לידי ביטוי בזרעים עצמם. יצירה היא תמיד תהליך השזור ברגש, בעוצמה ובהתלהבות, אך כדי להגשים את רעיונותינו אנו זקוקים גם לסדר, עקביות ותשומת לב לפרטים.

 מהרימון אנו למדים על חכמת ההגשמה והמעשיות. מכל חלק בו ניתן להפיק תועלת. שורש העץ, קליפתו, הפרי, קליפת הפרי ופרחי הרימון משמשים כתרופות למגוון בעיות רפואיות. קליפת הרימון יכולה לשמש לעצירת דימומים, מיץ הרימון  מוריד לחץ דם גבוה, מסייע ללב, למערכת העיכול, מזרז מחזור, מסייע נגד תולעים ועשיר בויטמין C. בנוסף עשיר הרימון בחומרים נוגדי חמצון.

 גווני הרימון מהאדום כתום של הפרח ועד לאדום ורוד עז של הפרי מתקשרים לצ'קרת הבסיס, לאון ולשפע. בתרבויות רבות על פני אימא אדמה מסמל הצבע האדום שפע, עוצמה ומלכותיות. על פי הידע השמאני, האדום הוא צבע של אמון, ומייצג את רוח הדרום, המביאה לידי ביטוי את השבטיות, תמיכת המשפחה וההזנה של אימא אדמה.

לא קל לקלף את הרימון ולהגיע לגרעינים העסיסיים אבל ההשקעה שווה.

גרעיני הרימון מקבילים לשפע של רעיונות המצפים לבוא לידי ביטוי ולהפוך למציאות חדשה. הרימון מזכיר לנו להעריך את השפע הטמון בכל אחד מאתנו, הוא מעורר בנו תחושת מלכותיות הנובעת  מהערכת  המתנות (הכשרונות) עימם נולדנו והגשמת ייעודנו על פני אימא אדמה. רובנו חונכנו לצניעות ולמחשבה שעלינו לשים עצמנו במקום אחרון, מלכותיות פירושה הבנה שאנו חשובים וראויים להיות במקום ראשון, מלאים כרימון, דואגים לאושרנו האישי מתוך הבנה שאחרים יימצאו את הדרך לדאוג לפתירת בעיותיהם האישיות.

טוטם החיטה – אהבת האדמה

מאת שי-אל נירן יהלום

החל מהלילה השני של חג הפסח, ועד הלילה שלפני חג השבועות, בכל שנה, זוהי תקופת "ספירת העומר". שבעה שבועות שלמים, בסה"כ 49 יום, עם תומם אנו חוגגים את חג ה"שבועות".

בזמן בית המקדש, בתום ספירת העומר היו מביאים אל המקדש מנחת תבואה מיוחדת. את המנחה היו מניפים מעלה ומטה ולארבע רוחות השמים כדי להזכיר את נוכחות האלוהים בבריאה כולה. טקס זה מקביל לטקסים השמאניים, בהם אנו מתייחסים תמיד לארבעת הרוחות-צפון, דרום, מזרח ומערב ולעולמות התחתונים-השורשים שלנו, אימא אדמה האלה המזינה אותנו, העולמות העליונים-אבא שמיים המזין ושומר על אימא אדמה והעולמות המרכזיים ההוויה הפיזית ועולמות הטבע המקבילים למציאות שאנו חווים. בסה"כ שבעה כיוונים מקודשים.

כך ערכו טקסים העברים הקדומים, אבותינו ואלו שהגיעו לארץ ישראל, כנען.

שבעת השבועות הנספרים מפסח שהיה באותה תקופה ראש השנה העברית נועדו לתהליכים פנימיים של היטהרות התבוננות פנימית ועבודה על דפוסי התנהגות שליליים. זוהי תקופה של צמיחה והבשלה פנימית.

ספירת העומר עוסקת בתהליך הבשלת החיטה. בפסח החיטה עדיין ירוקה אך היא מבשילה עד חג השבועות והופכת זהובה. שבעה שבועות –הזמן שלוקח לחיטה להזהיב ולנו לנקות ולטהר את נשמתנו. זהו זמן קציר חיטים וגם סיום התהליך הפנימי הנדרש לשינוי.

החיטה ממיני הדגניים ונחשבת לאחד המזונות החשובים על פני אימא אדמה. במזרח התיכון שימש צמח החיטה כמזון בסיסי כבר מראשית ימי החקלאות בתקופה הניאוליתית, היא מוזכרת רבות בספר התנ"ך והראשונה מבין  שבעת המינים. שיבולי החיטה הטוטם המרכזי של חג השבועות הן אחד הטוטמים המאפיינים את ארצנו. מהו טוטם? הטבע הוא המורה הגדול.

חיטה

 הטוטם הוא מורה רוחני ממנו ניתן ללמוד על חיים של הרמוניה באזור בו הוא דומיננטי. כלומר, הטוטם יכול להיות,חיה, או צמח האופייניים למקום ומדריכים אותנו ילדי אימא אדמה כיצד לחיות ולשרוד בדרך הטובה ביותר. את זה הבינו העברים שחיו בארץ ישראל. חג השבועות הוא חג עברי קדום- שמאני במהותו. כן, העברים הקדומים חגגו את עוצמת האלה, והשפע שהאדמה מביאה לחיינו. הם היו עובדי אדמה וידעו לכבד אותה.לכן גם בחרו בשבעת המינים כטוטמים שלהם. מורים לחיים בארץ כנען.

מה אנו יכולים ללמוד מטוטם החיטה?

החיטה היא עשב. כל שיבולת מכילה בחלקה העליון שיבוליות הערוכות לסירוגין משני צדי ציר השיבולת הבנוי מפרקים. בכל שיבולית 2 עד 5 פרחים. פרי החיטה הוא גרגרי הזרעים, אשר אותם טוחנים לקמח המשמש לאפיה.העובדה שהפרי הוא גם הזרע מלמדת על הקשר בין פרות מעשי ידינו והשפעתם על הדורות הבאים. הילידים האמריקאים מלמדים שכל מעשה שאנו עושים משפיע על שבעת הדורות הבאים.

החיטה בנויה בצורה המבוססת  על אחדות השיבולת מלמדת שכולנו שווים. אין אף גרגיר שהוא מעל כולם. היא מלמדת אחדות ושוויון. זהו הידע השמאני הקדום המזמין את ילדי האדמה לשבט במעגל. במעגל כל גרגר, כמו כל חרוז בשרשרת שווה לזה נמצא לידו ותומך בו. עם זאת כל גרגר מוגדר בצורה ברורה בפני עצמו, זוהי הייחודיות של כל אחד מאתנו.

 בנוסף למי הגשמים, ניזונה החיטה בניגוד לשאר מיני הדגן ממי הקרקע, בזכות שורשיה המרובים. לכן,  המקום הנדרש לגידולי חיטה הוא מקום בו קר וגשום בזמן הגידול וחם ויבש בזמן הקציר. החיטה מלמדת את העברים שאם ברצונם לשרוד בארץ ישראל עליהם להעמיק את שורשיהם לתוך האדמה עליה הם יושבים, להיאחז בה ולהזין עצמם בעוצמה, באהבה וסבלנות הנדרשת ליצירת קשר בין עם לאדמתו.

בתוך האדמה טמון אור כמו בכל דבר על פני הפלנטה הזו. האור הוא המקור למה שאנחנו. אנחנו מלאים באור וכך גם כל מה שסביבנו. חיות, עצים, פרחים, אבנים והאדמה עצמה. צבעה הזהוב של השיבולת מביא לידי ביטוי את האור שטמון בתוך אימא אדמה. הזהב, האור, רוטט בתדר של שפע ומזכיר לנו שהחיים בהוויה הפיזית יכולים להיות מתוך חוויות של שפע ולא של מלחמה על ההישרדות היום יומית. בחג השבועות לאחר שבעה שבועות של תהליך פנימי אנו בשלים להכיל את האור ולהקרין החוצה לעולם את הייחודיות שלנו. המספר 7 הוא מספר מקודש המסמל את שבע הצ'קרות –מרכזי האנרגיה שבגופנו. כל תהליך של התפתחות מתחיל מצ'קרת הבסיס ועולה מצ'קרה לצ'קרה עד לשחרור  החוויה דרך צ'קרת הכתר. בתקופת ספירת העומר אנו חווים תהליך של ניקוי החוויות הישנות בעוצמה של שבע בריבוע. כל שבוע הוא תהליך כפול שבעה שבועות. ואז מה שנשאר הוא האור הטהור הקורן מאתנו כמו זהב השיבולים.

בחג השבועות חג מתן תורה  קיבלו בני ישראל –העברים את שני לוחות הברית. זוהי הברית שבין הזכר לנקבה בתוכנו. העברים הקדומים למדו וחיו את ההבנה שהאל והאלה הם ניגודים משלימים והחיבור בניהם פירושו חיים של הרמוניה. לוחות הברית ניתנו בזוג המסמל את האחדות בין ימין לשמאל, בין הזכרי לנקבי. כיוון שהתורה אינה מסמלת את האל בלבד אלא את האלוהות, המסתורין הגדול. ועשרת הדיברות מביאות לידי ביטוי את חוקי היקום. לחיים של איזון על פני הפלנטה הזו שהיא דואלית במהותה. תורה – מהמילה תור. התור- היונה הבוגרת מסמל בזוגיות המונוגמית ובקשר החזק בין התור הזכר לנקבה את הזיווג המושלם. אני ה' אלוהיך פירושו שהאלוהות נמצאת בתוכנו וכל אחד ואחת מאתנו הוא הבורא. לצורך בריאה נדרשים תמיד אל ואלה ואלו הם –אלוהים.

טוטם הטווס

יופי ומיסטיקה השזורים זה בזה

מאת: אורלי נירן יהלום

הטווס הוא עוף יפהפה ממשפחת הפסיונים, סמל ליופי  נשגב המפיץ הוד והדר.  גווני גופו של הטווס עזים ובוהקים ונוצות הזנב המפוארות של זכרי הטווס שובות לב ועין.
זנבו של הטווס עצום ביחס לגופו. אורך גופו של הטווס כמטר ואף מניפת נוצותיו מגיעה בערך לאורך זה. כאשר הזנב פתוח כמניפה חושף צבעוניות עזה ועשרות עיניים המתבוננות בנו התחושה שאנו מקבלים היא של ראוותנות ועוצמה. זוהי סגולת הטווס. מלכותיות, עושר וראוותנות. הפגנת השפע והעוצמה. המושג צניעות אינו קיים כאשר מדובר בסגולת הריפוי של עוף מדהים זה.
הטווס מלמד אותנו להראות לעולם את יופיינו הפנימי והחיצוני ולא להסתיר דבר. ההפך, להעיז ולהכריז: אני מודע למתנות שהאל העניק לי ומשתף בהן את העולם כדי שכולם ייהנו מהיופי.
הטווס מלמד אותנו להקרין כבוד וחן.

מניפת הנוצות של הטווס מגיעה לגמר התפתחותה כאשר הטווס בן שלוש שנים. דבר זה יכול להעיד על אלו שהטווס מלווה אותם כחיית טוטם שפרוייקטים חדשים בחייהם יבשילו ויניבו פרות כעבור שלוש שנים.
כאשר הטווס מופיע כמורה רוחני זהו סימן לצורך בחיזוק ההערכה העצמית. הפגנת נוכחות פנימית דרך מלכותיות והפגנת עוצמה חיצונית דרך לבוש מושקע ומושך תשומת לב. הטווס מעורר בנו את המודעות לכוחו של הצבע בחיינו כאלמנט מרפא וללבוש ותכשיטים  ככלים ייצוגיים לבניית הדימוי הנכון עבורנו. אנשי הטווס מודעים לגופם ומקבלים אותו ויודעים כיצד להיראות מושכים. הם מודעים ליופי ולקסם האישי שהם מקרינים.

מקור הטווס בהודו. בארץ זו סוגדים לטווס הוא מסמל את עוצמת הכוח הנשי דרך חיבור למוות ולידה מחדש ואף נבחר לציפור הלאומית.
בתרבויות רבות נחשב הטווס לחיה מקודשת. במצריים העתיקה סימל הטווס תבונה חזון וראיית הנסתר. החיבור החזק למיסטיקה הוא ללא ספק אחד המאפיינים של אנשי הטווס כמו גם החיבור למצריים העתיקה ליידע  ולריפוי המקודש שטמונים עד היום בעמקי הפירמידות.
קרוב לוודאי שאנשים אלו חוו לפחות גלגול חיים אחד במצריים העתיקה.

אנשי הטווס אצילים ועדיני נפש. במיתולוגיה היוונית מופע הטווס כחיה המלווה את הרה מלכת האולימפוס, האלה האצילית העונדת כתר מלכות לראשה. ביצירות אומנות מהתקופה ההלניסטית מתוארת הרה על כרכרה רתומה לטווסים אשר סימלו גאווה ויופי. האלה הרה היא אלת האימהות הפריון ומוות ולידה. עוצמתה בסגולת הנשיות שלה.
ריבוי ה"עיניים על זנבו של הטווס מקורו על פי המיתולוגיה היוונית בארגוס שומר ראשה של הרה אשר היה בעל 100 עיניים שחלקן היו פתוחות גם כאשר ישן. אחרי שנהרג ארגוס בידי הרמס הנציחה אותו הרה על זנב הטווס בדמות עיניים רבות. "עיני" הטווס מעידות על סגולת הראיה הפנימית והחיצונית אצל אלו שהטווס הוא בן לווייתם. אנשים אלו מושפעים מאוד ממראה עיניהם. נמשכים ליופי,צבע ואסתטיקה. הם בעלי ידע פנימי המנחה אותם כיצד לעבוד עם סמלים וצבעים כדי למשוך אליהם אנשים. כמו כן, הם רגישים מאוד ובעלי "עיניים בגב". בעלי אינטואיציה חזקה ויכולת לראות לתוך העבר, ההווה והעתיד. מה שמחבר אותם אינטואיטיבית להבנת נצחיותה של הנשמה ומושג האלמוות. כמו גם תחיה מחדש. בתרבויות רבות מזוהה הטווס עם הפניקס עוף החול האגדי.

טווס

הטווס הוא אוכל כל וניזון מזוחלים קטנים ואף נחשים, זרעים וחרקים. טווסים החיים על גדות נחלים ניזונים גם מדגים קטנים. הטווסים מעדיפים תזונה המבוססת על ירקות וצמחים אשר סיביהם עוזרים בתהליך העיכול. אלו שהטווס מורה דרך עבורם עדיף יעשו אם לא ירבו באכילת בשר.
הטווס ההודי מסוגל לעוף למרות זנבו הארוך ולא פעם בוחר לנוח או לישון במשך הלילה על ענפי עצים מקום בו הוא חש מוגן מטורפים. עם זאת רוב הזמן יעדיף לצעוד על הקרקע, לכן כדאי לאנשי הטווס לשים לב לכפות רגליהם ולטפחן ואת הקשר בינם ובין האדמה.מומלץ במיוחד עבורם ללכת יחפים ולחוש את המגע עם הקרקע. כמו כן טיפולי רפלקסולוגיה מתאימים להם במיוחד.

צווארו של הטווס ארוך וצבעו כחול נחושתי בוהק. כל מי שרואה עצמו מחובר לחיה זו צריך להיות מודע לצ'קרת הגרון שלו ולביטוי החופש האישי. הצבע הכחול מסמל את השמיים, את חופש המחשבה והתעוזה. הגרון הוא מקום הנקשר לחופש הביטוי שלנו. החופש להיות אנו עצמנו ללא הסתרות ללא רצון לרצות. עם זאת כיוון שקולו של הטווס צורם לאוזן, לא פעם החופש עבור אנשי הטווס בא לידי ביטוי דווקא בעשייה ובנוכחות, כלומר בצורת הלבוש באורח החיים ובבחירות לדרך חיים ייחודית.
אם הפציע בעל חיים יפהפה זה בחייכם כמלווה ומדריך נשמה מובטח לכם כי השחר ממתין לעלות
ומצפה לכם התחלה חדשה מעבר לפינה. טוטם הטווס תמיד מביא הבטחה ללידה מחודשת וחיים מלאי צבע, מעוף והגשמה.