תגית: תקשור

טוטם הלווייתן

מאת: אורלי נירן יהלום

טוטם הלווייתן מלווה נשמות עתיקות. חיה מופלאה זו משלבת בעיני עדינות ועומקים רגשיים קסומים. שקט ושלווה מרחבי אין קץ של מים. הלוויתן הוא יונק המלמד אותנו כיצד לשרוד מתוך חיבור לעומקים רגשיים ויצירתיים. האיזון שמלמד הלווייתן קשור לנשימה. לכל סוגי הלווייתנים יש בראשם חור ממנו הם מוציאים סילוני מים. קחו נשימה עמוקה, שחררו בנשיפה חזקה ווסתו את העומס הפנימי. לימדו לשלוט ביצירתיות שלכם דרך הנשימה ולהיפתח להתנסויות חדשות. הלווייתן מלמד אותנו להביא את הסערות הרגשיות המתחוללות בתוכנו לידי יצירתיות פרקטית המקדמת את חיינו ומוציאה את מעמקי המחשכים של הנשמה לאור.
דרכו של הלווייתן מנתבת אותנו בינות לגלים אל ביטוי שהוא ייחודי רק לנו. הלווייתן מלמד אותנו לקחת יידע , רעיונות וטכניקות קיימות ולהשתמש בו כבסיס ליצירה חדשה משלנו.
הלווייתן הוא מורה פנימי רב עוצמה המזכיר לכם מי אתם באמת. כאשר מופיע הלווייתן כמלווה הנשמה שלכם זהו הזמן להפסיק לברוח ולהתעמת עם ייעודכם. זהו למעשה המסר בסיפור על יונה הנביא שניסה להתכחש לייעודו וחזר לנתיב המקודש רק לאחר התהליך שחווה בבטן הלווייתן.

משפחת הלווייתנים כוללת בתוכה גם את הדולפינים ומתחלקת לבעלי שיניים ובעלי מזיפות.
הלוויתן נחשב לאחד מבעלי החיים האינטיליגנטים ביותר על פני אימא אדמה.
רוב מיני הלווייתנים חיים חיי חברה מורכבים, יש להם תקשורת מורכבת וייחודית, הם יצירתיים ומשתפי פעולה עם משפחת האדם. ללווייתן יכולת לימוד גבוהה המבוססת על חיקוי ועל רכישת מיומנויות חדשות.
נראה כי במינים מסוימים של לווייתנים הקשרים החברתיים חזקים מאוד ונמשכים זמן רב. חלק מלווייתני השיניים חיים בלהקה וצדים תוך כדי שיתוף פעולה מורכב והרמוני. לווייתנים אלו נצפו גם בעת משחקים מורכבים המשותפים לכל הלהקה.
מחקרים שנעשו הוכיחו כי הלווייתנים יצירתיים במשחק, ואף מוצאים פתרונות יצירתיים כחלק מתהליך החברותיות וההישרדות היום יומית.
לדוגמה, הלוויתן גדול הסנפיר ומינים נוספים של לווייתנים מסוגלים ללכוד כמויות גדולות של דגים בעזרת "רשת בועות" שהם יוצרים במים. קבוצת לווייתנים יורדת אל מתחת למים ונושפת אוויר שגורם להיווצרות מסך בועות, מה שיוצר מעין מחסום חזותי עבור הדגים. לאחר מכן היא שוחה לעבר הטרף, ובו-בזמן לווייתן או קבוצת לווייתנים אחרת מפיקים צלילים גבוהים שמאיצים בדגים לשחות לעבר המחסום. קולות רמים אלה מושמעים לרגעים ספורים בתדירות כמעט קבועה. כאשר מסך הבועות הגלילי נסגר סביב להקת הדגים, הלווייתנים השוחים מתחת ללהקה מזנקים יחד במאונך דרך הדגים ומחוץ למים, ובולעים כמויות גדולות של דגים או סרטנים בפעם אחת.

דוגמא נוספת ליצירתיות הייחודית ליונק הענק היא שירת הלווייתן. המושג שירת הלווייתן מתייחס למגוון צלילים ארוכים ונמוכים שמשמיעים סוגים מסוימים של לווייתנים ובעיקר הלווייתן גדול הסנפיר וחלק מהלווייתנים הכחולים. שירה זו נשמעת על ידי הזכרים בתקופות הייחום שלהם ונחשבת כחלק מתהליך החיזור אחר הנקבות.
סוגים נוספים של לווייתנים משמיעים אוסף של נקישות שריקות וצלילים גבוהים החוזרים על עצמם בתבניות קבועות. כיוון שחוש הריח של שלהם אינו מפותח וגם הראיה מוגבלת במעמקים, משתמשים הלווייתנים בסונאר- ניווט בעזרת ההדים החוזרים אליהם לאיתור מזון, תקשורת ומציאת הכיוון במים.
הילידים האמריקנים- רואים בלווייתן חיה מקודשת, ספריה משייטת האוצרת את הידע בכל הנוגע לבריאה, הישרדות על פני אימא אדמה, יופי ושימוש בקול. כיוון שהלווייתן לא עבר שינויים אבולוציוניים כמו חיות אחרות, כל תא בגופו אוצר בתוך הד.נ.א. שלו ידע וזיכרונות קדומים הקשורים לפלנטה יפהפייה זו.
בני שבט האינואיט ראו בלווייתן את מתנתה של הרוח הגדולה. אגדות שהיו נפוצות בקרב שבטי האסקימוסים סיפרו שהלווייתן אינו מת. הוא עוזב את גופו כמתנה לבני האדם אך רוחו נשארת בחיים בתוך שלפוחית בגופו. לכן נהגו ציידי הלווייתנים להוציא שלפוחית זו מגוף הלווייתן הניצוד לקחתה לכפר ולתחזקה ולשמור עליה. הם ידעו שבעונת הצייד הבאה , תחזור רוח הלווייתן אל להקות הלווייתנים לספר כיצד התייחסו אליה. ואם היחס היה טוב יהיה הציד מוצלח. בני אלסקה האמינו שהלווייתנים מקריבים עצמם כדי שהציד יצליח. הם כיבדו את הלווייתנים על הנתינה העצומה וזיהו בחיה מדהימה זו חיבור לטוב לב, עדינות, שפע וגם יכולת ליצור קשר עם המתים מהעבר השני בו קור המים והאפלולית שולטים.
אלו שזכו בלווייתן כבן לוויה צריכים ללמוד להסתמך על עצמם ועל הידע העמוק שצברו בגלגולי חיים אחרים. החיבור העמוק ליסוד המים המשתנים תדירות יכול לפגום בהרמוניה הפנימית שלהם כאשר אינם מחוברים לעצמם ולמשוך אותם לשקוע בחוסר יצירתיות ודיכאון.
צלילה למעמקי הנשמה דרך מדיטציה וחיבור לשקט הכרחית עבורם לחיים מאוזנים ודליית רעיונות יצירתיים לקידום חייהם. אנשים שהלווייתן נוגע בעצם הווייתם הם תמיד, עדינים, צנועים ושלוות המסתורין של הצלילה למעמקי הנפש ניכרת במבט עיניהם.

טוטם הדבורה

מאת: אורלי נירן יהלום

טוטם הדבורה נושא שי של פוריות, מיניות ומתיקות חיים הנובעת ממשאלות לב שהוגשמו. במילים אחרות: החיים דבש.
הדבורה מזכירה לנו למצות את מתיקות החיים. לחיות את חיינו תוך הגשמת כשרונותינו ושפע של עשייה יצירתית. להיות פוריים ולאזן בין עבודה והנאה.
הדבורה היא סמל להשגת יעדים. לא משנה כמה גדול החלום שלכם, כשסגולת הדבורה מלווה אתכם תזכו להגשמתו.
בתרבויות עתיקות סימלה הדבורה את האיכויות של צ'קרת הבסיס, כיוון שקצביות תנועת רגליה והזמזום המונוטוני התקשרו לאנרגיית הקונדליני השוכנת בבסיס. עליית אנרגיה זו לאורך עמוד השדרה נדרשת להשגת ההארה.
כל מי שמתרגל יוגה מכיר את נשימת הדבורה. בנשימת הדבורה, אנו מתרגלים שאיפה לתוך האגן ונשיפה תוך כדי השמעת זמזום הרוטט לאורך כל עמוד השדרה, רוטט ומזמזם בתוך ראשנו וממלא בשמחה. לרטט הזה המתפשט בגופנו יש איכויות של ריפוי.

דבורת הדבש היא ללא ספק בין היצורים המדהימים ביותר הקיימים בטבע. הדבורים חיות בכוורות ועובדות יחדיו בהרמוניה מאורגנת להפליא. הכוורת מורכבת מהמלכה, הפועלות והזכרים.
המלכה היא הדבורה הגדולה ביותר בכוורת; היא הדבורה היחידה המטילה ביצים, והיא עושה זאת בקצב מדהים של כ-3000 ביצים ביום. אורך חייה של מלכת הדבורים הוא כשנתיים. לאורך כל חייה היא מטופלת על ידי הדבורים הפועלות בכוורת. הפועלות למעשה, ממלאות את כל התפקידים בכוורת: ניקיון, טיפול בצאצאים והאכלתם, בניית תאים חדשים בכוורת, הגנה על הכוורת ואיסוף צוף וגרגרי אבקה מפרחים. הזכרים אינם עושים דבר מכל אלו – תפקידם היחיד הוא להזדווג עם המלכה, ולאחר שעשו זאת הם לעתים קרובות מגורשים מהכוורת.

בספר המרתק "מעגלי אור" מציינת רוזאלין ברוייר: "דימויים של דבורה נמצאו בכרתים ובמצריים. בכרתים מסמלת הדבורה המלכה את האם האלה שיצרה הכל, הזינה הכל והייתה הסיבה לקיום". בנוסף, ביוון קישרו בין הדבורה והמסתורין האליוסיני, כלומר טקסי חניכה ברמות גבוהות ביותר במקדש של אליוסיס. גם בתרבות הקלטית נקשרה הדבורה לראיית הנסתר.
בהינדואיזם סגולת הדבורה מיוחסת לקרישנה אל האהבה.
במצריים הדבורה סמלה את בית המלוכה ומלכותיות, על פי רוזאלין ברוייר הייתה הדבורה הגדולה במצריים סמל להיבט הנקבי של פרעה כלומר חלקה הדרומי של מצריים או הנילוס העליון.

שורש המילה דבורה הוא דבר. קשור לדיבור והתנבאות, או בעצם: תקשור. דבורה פירושו דיבור ה' (כמו דבורה הנביאה). הדבורה נושאת את סגולת האישה הלוחמת.
גם איכות זו באה לידי ביטוי באישיותה של דבורה הנביאה שהיא עצמאית, אסרטיבית ומנהיגה.

התקשורת בין הדבורים עצמן דווקא אינה קשורה להשמעת קול.
מתוך הויקיפדיה: "הדבורים מתקשרות בעיקר על ידי פרומונים. המלכה מפרישה פרומונים מיוחדים המודיעים לפועלות שיש לאסוף מזון. אם המלכה מתה או אובדת, חשות הדבורים בחסרונו של הפרומון, ומתחילות מיד בהגדלת תאים עם זחלים צעירים, והאכלתם במזון מלכות כדי שיהפכו למלכות. פרומונים אחרים נמצאים בארס הדבורים. כשדבורה עוקצת, חשות הדבורים בריח של הפרומון הזה, יודעות שישנה סכנה, ובאות לעזור בהגנה.

דרך תקשורת אחרת, היא על ידי ריקוד מיוחד. דבורה המוצאת מקור מזון, מגיעה לקן, ורוקדת על חלה ריקוד המודיע לדבורים אחרות על מיקומו וכמותו של המזון. הדבורה רוקדת בצורת הספרה 8, כשהזווית בין הקו האמצעי של הריקוד לבין האנך, היא הזווית בין הקו מזון-כוורת לקו שמש-כוורת. מהירות הריקוד מלמדת על מרחקו של המזון מהקן, ומשך הריקוד, מלמד על עושרו של מקור המזון."

הופעתה של הדבורה כחיית טוטם היא הוכחה בדוקה לכך שריקוד, וקצב הם סגולות מרכזיות בחייו של האדם אותו היא מלווה. צבעי הדבורה שחור וצהוב מעידים גם הם על תכונותיה הייחודיות. בגלגל הצבעים של שבט הסנקה האינדיאני, השחור קשור להקשבה וקצב. הוא מחבר אותנו פנימה ופותח את היכולת לקבל מסרים ולתקשר. הצבע השחור קשור גם לצ'קרת הבסיס ולמיניות.
הצהוב על פי גלגל הצבעים מייצג את השמש ואהבה ללא תנאי. ריקודן של הדבורים כאמור קשור לאורה של השמש ומיקומה בשמיים. הקשר ההדוק בין סגולות הדבורה לאהבה בא לידי ביטוי ביצירת הדבש. מעבר לזאת, יערות הדבש של הדבורים מורכבות ממשושים והחיבור לספרה שש מתקשר לאלת האהבה והנשיות ונוס.